פריקה. הייתי חייבת.

ברווזי מומו אם תסתכל טוב תשים לב שיש הרבה סימני שאלה בפריקה הזאת מוזמן לענות עליהם

שואל השאלה:
בסוף. שאלתי...

פסיכולוג זה הכי עוזר בעולם

מדהימה

1. כי נולדת
2. אל תתיחסי לזה כלכך
3. לא ממש
4. לא
5. תמשיכי
6. מנסה לחשוב איפה תוכלי להשתפר

שואל השאלה:
אין לי כוחות יותר...

לחשוב על מעבר לבית ספר אחר בשנה הבאה.. ובינתיים לעשות דברים שיגרמו לך להפסיק לחשוב מחשבות כמו לקרוא ספר מעניין, לראות סרטי קומדיה או סטדנאפ של קומיקאים ביוטיוב

שואל השאלה:
תודה כל כך... אבל..
לא ירשו לי..

אם את רוצה משהו אז תילחמי למענו (;

שואל השאלה:
אני רוצה להישאר בבית שלי עם התמונות של אמא שלי והחברים שלי מהיסודי שכבר לא איתי...

היי מוזמנת לדבר איתי...

אפשר לתת לך חיבוק?

אני כלכך מבינה אותך אני גם מרגישה ככה
תלכי לפיסכולגית ואם את צריכה משהו אני פה בשבילך !

בואי לפרטי, נדבר:)

את יכולה לפרוק אצלי בפרטי

כל כך מרגש וואוו!

וואו אני כל כך מקווה שהכל יסתדר בסוף, תנסי ליצור חברים חדשים, חברים שלא עושים לך טוב לא צריכים להיות חברים שלך.
בנוסף אני בטוחה הפסיכולוג ממש יעזור!

אשמח לייעץ לך בפרטי ובאמת לעזור לך ולכוון אותך

מדהים.

את מדהימה ואני ממש אשמח אם תפני אליי בפרטי, אני רוצה לעזור לך להרגיש יותר טוב.

תכתבי לי
אנסה לעזור
אני הייתי באותו מצב

כל אחד עובר בחיים שלו תקופה של גהינום בלשון המעטה . . . תאספי כוחות בשביל לעבור אותו ואני יודעת במאה אחוז שזה קשה כי גם אני כאן באותו מצב . תששתדלי לשים פס על אנשים כדי שלא יפגעו בך . אך גם אל תשכחי מותר לצעוק לבכות ולשחרר .

תקשיבי, לכולנו יש ירידות ועליות בחיים..
ואני מציעה שתתחילי למצוא את הדברים הטובים שיש לך בחיים ולהודות עליהם.. כי אני מבינה שאת מוצאת רק את המצב הרע ומרחמת על עצמך ....תמצאי את הדברים הטובים שבך ובססיבה שלך... אני בטוחה שיש! תנסי ואל תוותרי ותנסי ליצור חברים שאת אוהבת וסביבה שאת אוהבת...
אני יודעת שזה קשה ככ מי כמוני יודעת... אבל את צריכה להיות אמיצה ונחושה!
בהצלחה אהובה!
נ.ב.
פסיכולוג/איש מקצוע הכי יעזרו לך הרבה יותר!!

אין לי כוח לקרוא
אבל מה שזה לא יהיה בהצלחה

זה היה יפה❤ תנסי לעבור בית ספר, תנסי למצוא תחומי עיניין שיהיה לך כיף לעשות, תנסי למצוא חברים לא רק מהכיתה או מהשכבה, גם משכבות אחרות זה בסדר. לכי לחוגים שאת אוהבת, תמצאי שם חברים שאוהבים אותך ואת מה שאת אוהבת. זה מה שיעזור לדעתי..

היי . הכל זה תקופות הכל. נכון יכול להיות שאת עוברת את זה כבר שנה אבל אני מבטיחה לך שזה יעבור. את שואלת למה לחיות ? את קמה בבוקר ואין לך כוחות יותר לחיות. תחשבי רגע על מי שבאמת כיף לך איתו על המשפחה שלך על אחים שלך . תיהיה איתם אני מבטיחה לך שהם תמיד אבל תמיד יהיו פה בשבילך , אותם את לא תוכלי לבחור לעולם ולא תפגשי כמוהם ,חברים את תפגשי עוד המון. אם לא טוב לך עם החברים שלך תגידי להם יפה שלום ותנסי להתחבר לילדים שאת רואה ואף פעם לא פנית אליהם. אני מאמינה שאת יכולה לעשות את זה ואני באמת רוצה לשמוע ממך עוד חודשיים שלוש איך את❤
את מהממת ומדהימה כני בטוחה . אוהבת אותך ופה תמיד להיות איתך ואם את רוצה אפשר להיות חברות אני תמיד פתוחה חחח תשלחי הודעה אם באלך

הכאבים האלו יכולים לחשל אותך ולהפך אותך להיות יותר חזקה וחכמה משתוכלי להאמין, אל תתאמצי בשביל אחרים להתנהג בצורה שאת לא רוצה אם קשה לך ואין לזה תועלת, סביר להניח שיזרקו לך הערות חסרות התחשבות מאנשים שלא חושבים יותר מדי רק פולטים את מה שעולה להם לראש בגלל שאת לא מסתירה את הדברים יותר אבל את יכולה ללמוד לא לתת יחס לדברים קטנים ולא חשובים מהסוג הזה, תנסי להיות עצמך כמה שיותר שתרגישי יותר שלווה ונעים עם עצמך, כל עוד את לא פוגעת באף אחד אין בזה דבר רע ולא צריך להיות חייכנית או אנרגטית בשביל אף אחד אחר ואנשים שרוצים שאת תשימי את המסיכה הזאת רק בשביל הכיף שלהם כשהם בחברתך, אל תמעטי בערכך את לא תאמיני איזה אנשים חזקים אומרים על עצמם שהם הרגישו חלשים בעבר, את אדם שמחובר לרגשות שלו זה יתרון לא חסרון, ולאט לאט את תוכלי להבין לאילו רגשות לא צריך לייחס חשיבות ולאילו רגשות כן, בית ספר זאת רק תקופה עוברת תזכרי את זה, ולא צריך להיות עם עשרות חברים וחברות שלא שווים כלום ולא חברים בכלל, אם תוכלי להיות עצמך ולמצוא אנשים בודדים שאת מתחברת אליהם זה מספיק טוב ואולי גם עדיף, הרבה אנשים נחמדים כאן הציעו לך לדבר איתם אם את רוצה תנצלי את זה, זה יכול להיות טוב, את גם כמובן יכולה לדבר איתי אם תרצי, אם את מרגישה לפעמים שאת צריכה לבכות כדי להוציא את הכאב שאת מרגישה אז תבכי, אבל רק כדי להתנער מההרגשה הרעה שתצא החוצה, את לא עושה את זה בשביל לחזק אותה.

❤

❤

תתנתקי מהחברות האלה הן זבל אני בדיוק הייתי במצב שלך עם חברות עדיף םהיות לבד מאשר עם צבועים תשמעי לי אני הכי מבינה אותך ביקום

וואו כמה שאני מזדהה אלוהים את לא מבינה בכלל

אוקיי. מה השאלה?

היי חיים שלי,
שימי פס על החברים האלה ולכי תמצאי אנשים אחרים ואמיתיים לבלות איתם.
את יכול להחזיר רגשות, הן פשוט מוחבאות שם..
את לא נוראית פה. העולם נורא זה ידוע.
ולא, את לא חלשה. את פשוט מותשת מהכל ותכלס ? זה הגיוני.
כולנו רוצים אהבה אבל היא באה ברגעים שאת הכי לא מצפה להם.

אני מבין אותך ככ ממש אבל

ואוו אני מרגישה שכתבת את זה עליי...
אני מרגישה בדיוק כמוך אני יודעת מה זה שצוחקים עלייך ללא הפסקה אני יודעת מה זה שפעם היית יותר חייכנית אבל כיום את מרגישה מטומטמת אני יודעת מה זה שהחברה הכי טובה שלך לשעבר משפילה אותך אני יודעת מה זה להיות לבד בהפסקות בקיצור אני יודעת מה את עוברת מה את מרגישה כי אני חווה את זה גם... אני מרגישה כאילו הוצאת לי את המילים מהפה אני יודעת מה הכוונה שלך ולמה את מתכוונת לחזור הביתה ולבכות ולחשוב למה דווקא אני מבין כולם?
לפעמים את אפילו מרגישה שאת בודדה בעולם.. אבל את לא כי יש עוד מלא אנשים שעוברים את זה נכון שאת לא מכירה אותם אבל היי אני עוברת את זה ואני כאן איתך למרות שאת לא מכירה אותי להגיד תאמת אני כבר לא יודעת מהי חברות? המחשבה הזאת עולה לי הרבה כי פעם האמנתי בחברות ולא רק בזה אלא גם שבעולם שלנו הכל טוב ויפה ואין דבר כזה עולם רע אבל יש עולם רע תמיד הייתי נמנעת מלחוות עולם רע אבל הבנתי שזה רודף אותי כל פעם מחדש והבנתי שיש שני עולמות (לא כולל את עולם הבא כי זה משהו אחר לגמרי)
1. עולם טוב
2. עולם רע
זה כמו ציפיה ואכזבה, עידוד ויאוש, פחד וגבורה ויש עוד מלא דוגמאות
הכוונה שלי היא זה שפשוט צריך להתמודד גם שקשה וגם שקל ואם זה לא עובד..
פשוט תתעסקי בדברים שירחיקו אותך מזה זה מה שאני עושה בבית ספר האמת היא שגם אני מפחדת לשתף ולספר ואני לא בטוחה אם כדי בכלל אני פוחדת מכל דבר אני פוחדת מלעשות דברים אין לי אומץ וגם לא היה אף פעם ואולי את מרגישה שאני לא עוזרת לך ואני מצטערת שאני לא עוזרת אני משתדלת אבל אני רוצה לפרוק נמאס לי גם אני מרגישה בדיוק כמוך ואני מנסה למצוא את הדברים הטובים שבנהם כי כמו שאמרתי יש חלק של טוב וחלק של רע זה כמו סיפור אם עלילה רעה וסוף טוב או ההפך תמיד יהיו עליות וירידות כן אני חושבת הרבה על הדברים האלו והגעתי למסקנה אחת שאת ואני לא שוות אותם את החברים שמנצלים אותנו שגורמים לי לבכות לרעה שהזיכרון היחידי שאני זוכרת מהם זה סבל תנסי תמיד למצוא את החלקים הרעים והטובים שבהם ומשם הכל יזרום לבד...
כמו שרשמתי מקודם אני יודעת אולי אני לא עוזרת לך מספיק אבל אני משתדלת ואולי אני כן עזרתי אבל האמת שבזכותך פרקתי כי קל לדבר אם מישהו שיודע מה עברת באמת כי גם הוא חווה את זה כמוך אז אני רוצה לומר לך תודה על זה באמת תודה אני יודעת שזה מטומטם אולי שאני אומרת תודה על שאלה ששאלת אבל לפחות ירד ממני קצת ואולי הצלחתי לעזור לך אז פשוט תודה :)

די עם הדיכאון המאולץ הזה גם אני יכול לחשוב רק על הרע ולא חסר רע בחיים אבל זה לא יעזור לי בכלום ואת צריכה רק להפסיק עם ההתנהגות הזאת ומלא לשמה יבוא לשמה

שואל השאלה:
יש לי טוב מחוץ לביהס
וזה ממש לא דיכאון וריחום עצמי.
אבל אני טם האנשים האלה 9 שעות כל יום אוקיי ?

יקרה,

הפוסט שלך כל כך מלא בכאב... רווי בדמעות שלך... במאבק ההישרדות... לא יכולה לתאר לעצמי כמה הכאב הזה מציף אותך ומטלטל... כמה הבדידות שאת מתארת בטח מעייפת אותך ומתישה... אולי הכל מרגיש לך כמו הצגה גדולה, ניסיון מצידך להיראות שמחה, כשבפנים הכל שבור ומרוסק.... וניסיון מצד חברייך להיראות קרובים, כשבפנים הכל שקר...
שומעת מדברייך את ההרגשה של חוסר השייכות... אולי את מרגישה תלושה, לא באמת מחוברת בשום מקום... לא באמת חלק של שום דבר... כמה זה בטח מעמיק את תחושת הבדידות שלך... מותיר אותך ללא תמיכה, ללא עזרה... ללא תחושה של בית, וחום עוטף לחזור אליו אחרי שיטוט בעולם הקר...

כמה לא מובן מאליו שלמרות כל זאת, העלית כאן את הדברים על הכתב, ושיתפת.. זה מראה על הכוחות שיש לך, על האמונה החבויה שלך שישנה תקווה, איפשהו עבורך...

יקרה, אולי יש מישהו קרוב שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו במה שעובר עלייך? כדי שלא תצטרכי לעבור את זה לבד.... אני רוצה גם להזמין אותך לסה"ר- סיוע והכוונה ברשת. באתר שלנו תוכלי לשוחח בצ'ט אנונימי לחלוטין עם אחד המתנדבים שלנו, לשתף במה שעובר עלייך, לפרוק את הכאב והסבל.... אנחנו נהיה כאן לצידך, לתת לך יד במסע הכואב הזה. לנגב את דמעות התסכול שלך, ולחבק בדממה... הצ'אט שלנו פעיל בכל ערב בין תשע לחצות, חוץ מליל שישי. מוזמנת בכל עת שתרגישי צורך

שלך,
מתנדבת סה"ר