מה אתם חושבים על מה שכתבתי? בבקשה תאמרו רק את מה שאתם חושבים.

כל בוקר, הוא התחלה של יום חדש.
יום שאני כבר יודעת איך יעבור.
שוב פעם הכאב הזה. ולא מהסוג הפיזי, אלא מהסוג הנפשי.
עוד יום של בכי ועצב.
עוד יום של תהייה על חיי.
עוד יום שבו אני בוכה לי, בשקט, בפינה, לבדי.
עוד יום ששואלים אותי "את בסדר?". כאילו התשובה כבר לא ברורה. אם הייתי בסדר לא הייתי בוכה.
אבל כמו טיפשה, אני שוב עונה "כן" וממשיכה לבכות את חיי.
ממשיכה לבכות לעיניי האנשים שמחליטים לעזוב אותי, שוב, כמו תמיד.
עוד יום שאני אעמיד פנים מול כל העולם, שאני בסדר.
עוד יום שבו אני אמורה להיות חזקה, לשמור את הכאב בפנים.
עוד יום שמשאלתי לא תתגשם, אני רק רוצה להיראות חזקה, לא להראות את החולשות שלי לאנשים, זאת בקשה כל כך מוגזמת?
עוד יום שבו אני לא אתן לאף אחד לעזור לי, ארחיק ממני אנשים, גם אנשים שחשובים לי.
עוד יום שבסך הכל "אני בסדר" למרות שהמציאות רחוקה מזה.