אני מרגישה שאני צריכה לבכות

בואי נעבור לפרטי?

את רוצה לדבר על זה? אולי אני אוכל לעזור לך

אחותי אנחנו באותו מצב זה בדיוק מה שרשמתי לפני כמה ימים דברי איתי בפרטי

אוקי דבר ראשון את צריכה להאמין שהכל יהיה בסדר כי זאת רק תקופה... בית ספר זה גם עוד תקופה שתעבור לך והכל יהיה בסדר אני לא אפרט פה יותר מידי אבל אם תרצי אפשר לפרטי

באותו המצב אפילו יותר גרוע..מהמבט שלי, אני כבר באחת הנקודות הכי נמוכות שאני (באופן אישי ואינדיבידואלי) יכול להיות בהן..מפה יש רק לעלות

בואי נדבר בפרטי

שואל השאלה:
אני לא רוצה לבוא לפרטי תנסו לעזור לי פה
אני גם מרגישה שהנפש לי גמורה אני צריכה הפסקה אבל אין דבר כזה בבית ספר

שואל השאלה:
אנונימי זה יכול להיות יותר גרוע?

לכל אחד יש רף אחר..יכול להיות שמה שיש לי יותר קל בשבילך וההיפך..העניין הוא לנסות לקום גם כשאתה מרגיש הכי חרא שיש, גם כשאין חשק לקום מהמיטה..לעולמים. קשה לעבוד על זה אבל אני מניח שזה משתלם

שואל השאלה:
אבל ניסיתי הכל הלכתי למלא טיפולים אני משקיעה בלימודים כמו שלא השקעתי בחיים וזה יותר מידי בשבילי התחילו לי בעיות נפשיות בגלל הכל שום דבר לא הולך לי חברים לימודים משפחה לא נשאר לי מה לעשות נמאס לי לקום כל יום ולזייף חיוך

שואל השאלה:
בא לי לשים פאוז על החיים לעצור לנוח ורק אז להמשיך לנסות הלוואי וזה היה אפשרי

אם את במצב כזה אז תורידי מעצמך לחצים של לימודים..תתייעצי עם אנשים קרובים, תספרי להם מה קורה איתך ואל תסתירי מהם שום אמת כך שיוכלו לעזור יותר ביעילות

אם זה היה אפשרי הייתי עושה את זה ואח''כ מאבד את הדרך חזור לכפתור הפליי חח

תבכי

שואל השאלה:
אין לי אנשים שאני יכולה לדבר איתם על זה אין לי מישהו שאני סומכת עליו, ההורים שלי מודעים לחלק מהלחץ ואני ממשיכה לנסות כל מיני טיפולים אבל זה לא עובד. גם קשה לי לאמר את מה שאני מרגישה בקול זה כואב לי גם ככה ההורים שלי מתעסקים בי עם כל הבעיות האלה אני לא רוצה להוסיף. פעם היה לי משהו שהיינו מדברים על הכל אבל כמו כל בן אדם שנכנס לי לחיים הוא הלך

אל תאשימי את עצמך בזה קודם כל יהיה בסדר יכנסו אלייך עוד אנשים לחיים ובסופו של דבר אהבת חייך ואת צריכה כרגע טם כמה שזה קשה להצשיך הלאה תסתכלי סביבך ותביני שהגל בסדר ושזה רק בראש שלך ורק את יכולה לשלוט באיל שתרגישי

שואל השאלה:
אבל זה קשה כי אני כיתה י' ובחצי מהמקצועות הציונים השנה הולכים ל30% לבגרות ואני די בטוחה שכולם נכשלים

גם טני בכיתה י והציונים שלי לא ואו ואני גם שלוש יחל במתמטיקה תאמיני לי שהכל טוב

זה מעבר ליכולתי, הלוואי והייתי יכול לגרום לך להרגיש טוב יותר אבל זה פשוט צעד שאת צריכה לנקוט בו. תחשבי מהן הבעיות שיש לך, לאחר מכן תחשיבי על פתרונות ו/או הקלות בדברים מסוימים, ואז החלק האחרון והחשוב ביותר; הוצאה לפועל.
תשתדלי לעשות את כל זה, ובסופו של דבר את תצאי מזה.

לי ולשניים מהחברים שלי יש שיטה, לוקחים פעם בשבוע חצי יום חופש, הולכים מטיילים (עם הרכב) ואז יושבים לעשות ארוחת בוקר וכמובן יושבים על פק''ל חח.
תנסי למצוא אצלך שובר שגרה, זה הדבר הכי טוב שיש.

שואל השאלה:
אבל הציונים שלי אמורים לפחות לעבור את ה60 עם ההשקעה שאני נותנת וזה לא קורה הציון הכי גבוה שלי במבחן הוא 78 ואחריו זה 60 הציונים שלי בפח וכל הציונים שלי בתעודה הולכים להיות נכשלים

בית ספר זה חשוב, אך, נפש חופשיה חשובה הרבה יותר, ואני אומר זאת מניסיון

שואל השאלה:
גם אם היה לי זמן אין לי תחביבים כל כך והדבר היחידי שאני אוהבת לעשות אני לא יכולה לעשות ביישוב שלי

פשוט תצאי תטיילי, הטבע הוא המקום הטוב ביותר לקבל בו שקט נפשי.

אני לעומת זאת בכיתה י''ב אז אולי יש לי אשליה שזה אפשרי גם ב-י ויכול להיות שאי אפשר לקחת חצי יום חופש.
בכל מקרה, תמצאי עיסוק שמרגיע אותך ונותן לך שלווה נפשית.
מאיזה ישוב את?

שואל השאלה:
מעדיפה שלא לאמר
הלוואי והייתי יכולה לטייל בטבע אבל אין פה כמעט יש רק יער מעפן קטן ושרוף

בכל מקרה אני סומך עלייך שתמצאי משהו (:
עד אז, קחי את זה ❤ איתך לרגעים עצובים

אם את מרגישה משבר עוד פעם, את מוזמנת בכיף ובשמחה לפרוק פה כמה שרק צריך..אני אקשיב לך ואנסה לעזור כמה שרק אפשר.

שואל השאלה:
אני אנסה למצוא משהו
תודה רבה עזרת לי להירגע קצת ואני אשתמש בעצות שלך :)

תנסי למצוא זמן גם לנוח

ואי, זה באמת מבאס שמשקיעים ומצפים.. ובסוף מקבלים פחות מהציפייה.. אבל חשוב שתפנימי טוב,
מידת הציון חשובה, אך מצב הרוח , וההכרות עם הכוחות שלך יותר חשובה,
לפעמים מקבלים ציון פחות לא בגלל שאנו פחות טובים, פשוט המסלול הלימודי לא במקום, למשל יש כאלה שאוהבים רוגע טבע וחופש, אז מקום הלימודים והדרישות שלו מלחיצים ולא תואמים את הסגנון הטבעי של התלמיד, ולכן הוא נימצא בלחץ במצב תמידי...ולכן במקרה כזה למשל הייתי ממליץ כמו קודמי, לקחת אחת לשבוע זמן ולעשות בו משו שאת מתחברת אליו... לנוח לנשום, לדעת שאת עושה את המקסימום, ולשמוח בהשגים,
במקביל, ללכת לייעוץ (ולברר טוב טוב לאיזה ייעוץ ללכת, לפעמים היעוץ גם לא נכון, אם את מרגישה שהיעוץ במקום מסויים לא מקדם אותך, תחליפי מקום או סגנון או דרך של יעוץ אחר) ולמצא את נקודת הבעיה שגורמת לך לציונים פחותים למרות שאת מתאמצת, לפעמים זה חוסר ריכוז לפעמים זה משו נירולוגי, או כיתה רעשנית וחברה תובענית מידי ולחץ חברתי,
ואז למצא את הטיפול המתאים לםעמים זה עיניין של דיבור ופסיכולוגיה ולפעמים זה איזה כדור או משו כמו קונצרטה שמסייע לריכוז ולייכולת הקשבה והתמקדות.
רק דבר אחד חשוב לזכור, שלא תמיד המצליחנים הם מצליחים באמת בחיים, לרוב, מי שהתמודד בחיים עם קשיים, והצליח לצאת מהם לאט ובטוח, הוא המצליח , כי יש לו ניסיון בהתמודדויות מול קשיים... והאינטלגנציה שלו התפתחה בגלל זה.
כדאי לך להשקיע מאמץ בחיפוש אחר הפיתרון ההולם לבעיה , אני בטוח שתצליחי!

שואל השאלה:
הבעיה היא לחץ ממבחנים ניסיתי כל טיפול אפשרי חוץ מדיקור שום דבר לא עזר לי השבוע אני מנסה לקחת כדור שמישהי הכינה לי במיוחד זה כדור אומופתי ואני באמת אנסה למצוא משהו לעשות יום בשבוע שיהיה שקט מכל הלחץ
תודה רבה לכם עזרתם לי מאוד

אולי תבקשי עזרה ונסי לעשות מה שאת יכולה לעשות, אני מבינה אותך, הלחץ ממבחנים זה באמת מתיש, אל תעשי יותר ממה שאת יכולה לעשות

תנסי ליכתוב לעצמך כל יום כמה פעמים ולומר את זה שוב ושוב מול המראה,
שמבחנים זה חשוב אבל רוגע ושלווה זה חשוב פי כמה, לחץ סביר זה הגיוני, אבל מעבר לכך, עדיף כישלון ורוגע, שסה בעצם ניצחון!

שואל השאלה:
אורה ושמחה אני הולכת לטיפולים ההורים מנסים לעזור

וזה עוזר לך יחסית או שלא ?

שואל השאלה:
כתבתי שעשיתי מלא טיפולים שלא עזרו ושאני השבוע הולכת לקחת כדור שמישהי (אומופתית) הכינה במיוחד בשבילי אחרי שיחה

אוקי. ואת חושבת שהכדור יעזור לך ?

שואל השאלה:
אין לי מושג אני צריכה לקחת אותו כדי לדעת...

אוקי בהצלחה

שואל השאלה:
עזבו שנייה את הלחץ של בית ספר לא הייתי כמה ימים בבית ספר כי אני חולה ואף אחד לא שם לב חוץ מהחברה הכי טובה שלי וזה לא שאני לא מדברת עם אף אחד זה עושה לי הרגשה חרא נותן לי הרגשה שלאף אחד אפילו לא יהיה אכפת אם אני אעבור כיתה או בית ספר אפילו מדינה לא יזיז להם אולי באמת כדי לי לעבור בית ספר

וואי נשמע די לא נעים

שואל השאלה:
כן... זה לא ממש עוזר

אמ אוקי. את חושבת שלעבור בית ספר עשוי לעזור לך ?

שואל השאלה:
יכול להיות אבל יכול להיות שזה התווסף ללחצים שיש לי עכשיו כי בסביבה חדשה אני ביישנית וקשה לי להתחבר וגם בדרך כלל אני מתחברת לאנשים רק כשאני עם החברה הכי טובה שלי

שואל השאלה:
לא שיש לי לאן לעבור יש רק שני תיכונים ביישוב שלי אחד לתושבי היישוב ואחד לכל היישובים מסביב שאליו אסור לי לעבור

אוקי, אולי תנסי תנועות נוער או התנדבות. לעת עתה, אני חושבת שצריך לטפל קודם כל בלחצים שלך . להפחית אותם, נסי לעשות כושר, או מדיטציה , לנוח וגם לבלות קצת, אל תעשי יותר ממה שאת יכולה לעשות .לגבי ביישנות, זה משהו שאפשר להבין, אולי את צריכה קצת עזרה בזה, כי לפעמים עד כמה שאני מכירה את הנושא קצת מקרוב, זה באמת קשה להתחבר לאנשים . אמרת שעם חברה שלך את יכולה להכיר, אז אולי תנסי לאזור אומץ ולהתחבר לאנשים שנראים מתאימים לך. אם את רוצה. צריך לבנות את זה, צריך אולי ביטחון עצמי וגם יכולת להתגבר על הפחדים שיש או להתגבר על ביישנות, אני חושבת שאת צריכה להתחיל מאפס, לעבוד על ביטחון עצמי וביישנות ולאט לאט לעשות את זה . זה תהליך קצת מסובך לעשות את זה לבד, אז עדיף שתנסי להתאמן בזה קצת .

שואל השאלה:
תנועות נוער זה שכבתי בגלל זה פרשתי
בכדור שאמרתי עליו מקודם גם אמור להעלות לי את הביטחון אבל אם לא איך מתאמנים על זה?

את צריכה להתחיל מדברים קטנים , לכתוב ל עצמך משפטים מחזקים, להאמין בזה, לאט לאט. מוטיבציה טובה, גם לעשות דברים שאת אוהבת, לאהוב ולקבל את עצמך, לחשוב טוב על עצמך, לטפח את עצמך, האמת אם את כבר מטפחת את עצמך זה טוב,ללכת בגב זקוף ולשדר ביטחון עצמי. להתחיל לבטא את עצמך . להבליט את הדברים הטובים שלך ולתקן את הרעים ועוד, זה מורכב ומסובך , גם שזה בהדרגה, יהיה לך אולי קשה לעשות את זה כי יהיה לך קשה להאמין לזה ולמצוא אמונה בזה, עם הזמן את תשתפרי בזה

שואל השאלה:
אני אוהבת ומקבלת את עצמי ולא אכפת לי מה יחשבו עלי אבל בכל זאת אין לי ביטחון

אולי את צריכה להתחיל לעשות שיהיה לך, נסי לבנות ביטחון עצמי. יש תהליך לזה. זה מורכב מאוד , מה שאני אומרת לך זה בכללי אבל זה תהליך מאוד מורכב .

שואל השאלה:
אוקי אני אחפש על זה באינטרנט
תודה

על לא דבר ובהצלחה לך הרבה

לפעמים ביטחון עצמי זה עניין של הרגל וחיכוך מול הצץמציאות, למשל אם את יודעת שאת מיתקשה לעשות פעולה שדורשת ביטחון עצמי כמו לומר את הדירה שלך לפני שתים שלושה בנות, אז הרגע שמזדמן אפשרות, את פשוט אומרת את הדיעה שלך ביקצרה ובטקט ולא מצפה לשום תגובה או יחס, פשוט לומר. וכך כמה פעמים אפילו ציחקוק או הזדהות עם דעה נוספת בשיח, העיקר לעשות משו קטן שאת לא מעיזה לעשות בדרך כלל, כך את חושפת את עצמך ומתרגלת לומר את דעתך, ולכ משנה מה התגובה דל הסביבה, אם יאמרו לך מה קרה?! התחלת לדבר ?! תגידי, כן עד עכשיו צברתי מילים... בהומור , ותחייכי...
את תיראי שגם אם מישו יגיד לך משו.. תוך שבוע שבועיים זה יחלוף, וישכחו מהשקטה ההיא שהייתה פעם...

כך לאט תגלי שיש לך מתנה לומר, ולא לוותר, פשוט ללכת נגד כיוון הרגש הזה שחוסם לך את הנוכחות והביטחון.

שואל השאלה:
השנה התחלתי לעשות וזה פשוט נתקע כאן ואני לא אומרת יותר מזה

אז שוב, פשוט לחשוב בראש איפה ניכשלתי, אם את אומרת את הדיעות שלך אז זה מעולה, תמשיכי ככה, את לא צריכה להיות הדעתנית של הכיתה,
את בהחלט יכולה לשכלל את הביטחון בהבעת דיעות מול אחרים, אם עד עכשיו היית רק אומרת משו קטן, ויש לך עוד מה לומר בנושא אז תגידי יותר, תעני לעונות, ותקשיבי טוב לשיחה ותצחקי ותזרמי עם הרוח שלה.... את יכולה גם ללמוד מאחרות תתמקדי באחת9שאת מעריכה אותה, לא שהיא דורסנית או איזה מאיימת , אחת שאת מעריכה, ותנסי ללמוד איך לפתח נושאים, כל נושא יש סביבו המון דברים קשורים יותר או פחות, תמיד אפשר למצא מה לומר,
את יכולה גם, לעשות פנקס יומי ולכתוב מה התקדמת, ומה תתקדמי מחר ובעיקר להחמיא לעצמך כמה פעמים הכל התקדמות.

שואל השאלה:
זהו שאין לי בדרך כלל מה לאמר אני לא יודעת להמשיך שיחות או לפתח נושא

נסי להתאמן בפיתוח ביטחון עצמי

תנסי להקשיב לשיח וללמוד מה לומר מאחרות, תעבדי על זה, לפעמים אין מה לומר מסיבות שונות כמו מה יגידו על מהנשאני אומרת, אם תנסי כל פעם לומר משו אפילו קטן, תמיד יש מה לומר.. תחשבי קצת .. לאט לאט תיראי שאת מצליחה, זה עיניין של תירגול