9 תשובות
התשובה הראשונה נכונה.
התשובה הראשונה.
במציאות זה ההפך מ-ד' כי עץ( או כל צמח אחר לדעתי) מפיק הכי הרבה חמצן וצורך הכי הרבה פחמן שהוא מפיק מפחמן דו חמצני בזמן שהוא גדל ולכן שהוא מגיע לבגרות והגדילה מאטה אז הוא מפיק פחות חמצן במהלך יממה.
אני מניח שהתשובה הנכונה תהיה א אבל אני לא בטוח לחלוטין.
אני מניח שהתשובה הנכונה תהיה א אבל אני לא בטוח לחלוטין.
תשובה ב' נכונה:
צמחים הם היצורים היחידים שמסוגלים במנגנון טבעי לייצר חמצן (ולפלוט אותו לסביבה) מפחמן דו חמצני. בלעדיהם לא היה ליצורים אחרים (ובכלל זה לנו) מספיק חמצן כדי להתקיים.
פקמן.
צמחים הם היצורים היחידים שמסוגלים במנגנון טבעי לייצר חמצן (ולפלוט אותו לסביבה) מפחמן דו חמצני. בלעדיהם לא היה ליצורים אחרים (ובכלל זה לנו) מספיק חמצן כדי להתקיים.
פקמן.
צמחים הם לא היצורים היחידים שפולטים חמצן.
מצרף לינק לדף הויקיפדיה של "שואת החמצן" או "אירוע החמצן הגדול" שבו נכחדו המון מינים חיים וזו הייתה בקטריה ולא צמחים.
מצרף לינק לדף הויקיפדיה של "שואת החמצן" או "אירוע החמצן הגדול" שבו נכחדו המון מינים חיים וזו הייתה בקטריה ולא צמחים.
נכון, צודק...
יש מספר בקטריות וגם אגב, אצות ים (הנחשבים לחיידקים אמיתיים) המסוגלות לייצר חמצן בפוטוסינתזה. וישנם אגב, עוד כמה פעילויות טבעיות (לא קשורות לאורגניזמים) שפולטים חמצן. באמת אולי הייתי צריך לציין בסוגריים (כמעט).
יחד עם זאת, הקיום של 21% חמצן באטמוסיפרה מתאפשר בבלעדיות ממש לעולם הצמחים כי כל שאר הבקטריות (חיידקים ואחרים) לא מצליחים לייצר כזו כמות של חמצן לביוספרה - כמות שמספקת מסה גדולה של יצורים דורשי חמצן.
בהכחדה ההמונית בתחילת תקופת הפליאוזואיקון היו מעט יצורים חיים ורובם מושבות של איקריוטים בסביבה הימית. האטמוסיפירה הייתה דלילה מאוד. אז נכון שהייתה העשרה של חמצן באוקיינוסים דרכם אבל שים לב, בכל שלב ושלב התעשרה האטמוסיפירה במהלך מיליוני השנים עד שאפשרה יציאה של יצורים ליבשה. נכון להיום, הקיום של כולם הוא על סמך תפוקת החמצן הגבוהה שרק הצמחים מסוגלים לייצר. ברור שיש כאן, אבולוציה שלמה והדרגתית.
אגב, הפעילות המשמעותית של הצמחים היא לא רק ייצור חמצן היא היכולת לייצר מפחמן דו חמצני חמצן. כלומר, להוריד את רמות הפח"ד שיאפשרו בכלל קיום חיים ביבשה. אחרת האטמוספירה הייתה עשירה בפחמן דו חמצני, מה שיוצר 'אפקט חממה' גלובלי וכמויות קרינה אדירות (מצב שקיים בעצם, באטמוספירה של מאדים יחד עם מתאן).
לגבי הציאנובקטריות במאמר ששלחת (אלה הם הנביעות החמות בעצם), אם תסתכל שם, ייצור החמצן שלהם הביא לחימצון של ברזל או לשקיעתו בקרקעית האוקיינוסים ובפסקה למטה תראה שרשום במיוחד: "היום רוב החמצן לקיום החיים מיוצר ביבשה בגלל שהוא מסוגל לשהות באטמוספירה ללא קשירה כימית ולאפשר מאגר מחזורי אדיר של אספקת חמצן עבור בעצם... כל היצורים החיים הודות הצמחים - יערות הגשם, שטחים ירוקים ועוד...
באמת, לא באתי להתווכח פה. הקיום של רוב האורגניזמים היום, ולא אני שמחדש זאת, היא הודות לצמחים. הם היצורים היחידים האוטוטרופיים שלוקחים פחמן דו-חמצני ופולטים כתוצר לוואי מתהליך הפוטוסינתזה חמצן - במנגנון שאיננו מבוסס על צריכת אנרגיה מהפלנטה בכלל אלא מהשמש...
עד היום, אנחנו מנסים למצוא מנגנון מלאכותי שכזה הצורך אנרגיית שמש זמינה לייצור חמצן ולצערי כולנו, עוד לא הצלחנו... כל המנגנונים המלאכותיים היום לייצור חמצן דורשים השקעת אנרגיה ממשאבי כדור-הארץ....
פקמן.
יש מספר בקטריות וגם אגב, אצות ים (הנחשבים לחיידקים אמיתיים) המסוגלות לייצר חמצן בפוטוסינתזה. וישנם אגב, עוד כמה פעילויות טבעיות (לא קשורות לאורגניזמים) שפולטים חמצן. באמת אולי הייתי צריך לציין בסוגריים (כמעט).
יחד עם זאת, הקיום של 21% חמצן באטמוסיפרה מתאפשר בבלעדיות ממש לעולם הצמחים כי כל שאר הבקטריות (חיידקים ואחרים) לא מצליחים לייצר כזו כמות של חמצן לביוספרה - כמות שמספקת מסה גדולה של יצורים דורשי חמצן.
בהכחדה ההמונית בתחילת תקופת הפליאוזואיקון היו מעט יצורים חיים ורובם מושבות של איקריוטים בסביבה הימית. האטמוסיפירה הייתה דלילה מאוד. אז נכון שהייתה העשרה של חמצן באוקיינוסים דרכם אבל שים לב, בכל שלב ושלב התעשרה האטמוסיפירה במהלך מיליוני השנים עד שאפשרה יציאה של יצורים ליבשה. נכון להיום, הקיום של כולם הוא על סמך תפוקת החמצן הגבוהה שרק הצמחים מסוגלים לייצר. ברור שיש כאן, אבולוציה שלמה והדרגתית.
אגב, הפעילות המשמעותית של הצמחים היא לא רק ייצור חמצן היא היכולת לייצר מפחמן דו חמצני חמצן. כלומר, להוריד את רמות הפח"ד שיאפשרו בכלל קיום חיים ביבשה. אחרת האטמוספירה הייתה עשירה בפחמן דו חמצני, מה שיוצר 'אפקט חממה' גלובלי וכמויות קרינה אדירות (מצב שקיים בעצם, באטמוספירה של מאדים יחד עם מתאן).
לגבי הציאנובקטריות במאמר ששלחת (אלה הם הנביעות החמות בעצם), אם תסתכל שם, ייצור החמצן שלהם הביא לחימצון של ברזל או לשקיעתו בקרקעית האוקיינוסים ובפסקה למטה תראה שרשום במיוחד: "היום רוב החמצן לקיום החיים מיוצר ביבשה בגלל שהוא מסוגל לשהות באטמוספירה ללא קשירה כימית ולאפשר מאגר מחזורי אדיר של אספקת חמצן עבור בעצם... כל היצורים החיים הודות הצמחים - יערות הגשם, שטחים ירוקים ועוד...
באמת, לא באתי להתווכח פה. הקיום של רוב האורגניזמים היום, ולא אני שמחדש זאת, היא הודות לצמחים. הם היצורים היחידים האוטוטרופיים שלוקחים פחמן דו-חמצני ופולטים כתוצר לוואי מתהליך הפוטוסינתזה חמצן - במנגנון שאיננו מבוסס על צריכת אנרגיה מהפלנטה בכלל אלא מהשמש...
עד היום, אנחנו מנסים למצוא מנגנון מלאכותי שכזה הצורך אנרגיית שמש זמינה לייצור חמצן ולצערי כולנו, עוד לא הצלחנו... כל המנגנונים המלאכותיים היום לייצור חמצן דורשים השקעת אנרגיה ממשאבי כדור-הארץ....
פקמן.
אף על פי כן ביממה שלמה הצמח פולט יותר חמצן
אנונימי
צודק, תשובה מצוינת.