תשובה אחת
ניהליזם היא תפיסה פילוסופית השוללת את כל הערכים והמוסדות המסורתיים ומאמצת צורת חשיבה הדוחה אמונה ושוללת את הצורך בה כדי להגיע למימוש או לגאולה.
ניהיליסטים שוללים ערכים ואמונה מאחר שאלה (לפי השקפתם) נטולי מהות אובייקטיבית. על פי הניהיליזם אמונה מהווה סכנה ליחיד ולחברה מאחר שהיא מחייבת את ביטול ההיגיון ואת השבתת הניתוח הביקורתי. לפי ציטוט ידוע של ניטשה בנושא זה, האמונה היא חוסר רצון לדעת. ניהיליזם פוסל גם את האמונה בכוונה או מטרה סופיים
ניטשה מדגיש את שלילת תלות המוסר בדת ואת שלילת הדת.
ניטשה מציין תופעה שהחלה בזמנו- תהליך החילון, אותה הוא מתאר כרצח אלוהים בידי בני האדם. ניטשה חוזה כי רצח אלוהים יביא להתמוטטות ערכי המוסר של הדת, שכן אם אין אלוהים, הרי שערכי המוסר הם פרי המצאת האדם. ניטשה חושש מהתמוטטות מוסרית זו, אם כי אינו מאמין באלוהים ואינו מצדד בעקרון לפיו "הכל מותר".
ניטשה טוען כי הערכים אליהם מצייתים בני האדם בתקופתו, אינם ערכים להם הם מצייתים מתוך היותם מוסריים, אלא מתוך הפיכתם למסורת. משום כך, קורא ניטשה לבחינת כל הערכים, ויצירת סולם ערכים חדש.
ניטשה אמנם לא הגדיר עצמו כניהליסט אבח ללא ספק היו בהגותו רעיונות ניהליסטים ברורים.
קאמי הושפע מפרידריך ניטשה. וניתן לראות את ניטשה דרך המשקפים של קאמי.
ניטשה מבשר את מות האמונה של האדם באלוהים (ולא על מות אלוהים)
פילוסופיה שלא מאפשרת ישויות על-טבעיות או עולם נעלה יותר.
עמדה תרפויטית: אלבר קאמי על ניטשה: ניהליזם נבואי, ניהליזם מנתח. ניטשה מציע עמדה טרפויטית: הוא מסביר את המצב ומסביר כיצד עלינו לנהוג כדי להתמודד עם המצב.
התחלה שלילית: לאבד אמונה בכל דבר. חוסר אמונה + תקווה לעתיד = כאב ושמחה.
הניהליזם כאמצעי ולא כמטרה:
ניהליזם היא עמדה ששלולת את החיים=> אויב החיים הגדול ביותר של ניטשה הוא הנצרות. אויב החיים של קאמי => הוא הנאציזם, טוטליטריזם ושאר אידיאולוגיות.
הניהליזם הוא אמצעי להגיע להבנה ולמקום טוב יותר ולא מטרה אנושית (על פי קאמי).
"ניהליסט הוא לא מי שמאמין בכלום, אלא מי שלא מאמין במצוי. "
הגישה של ניטשה היא: תדמיין שאתה חי בחברה עם אמונות ומוסר כלשהם ואז קם רעיון ומאתגר את האמונות והמוסר של החברה שבה אתה חי לא רק שהאמונות והמוסר עליהם יושבת החברה שלך מתפרקים אלא קורה דבר גרוע יותר, האמונה שלך באיזשהי אמונה או סט ערכים כלשהו בעולם קורסת. וזו הדרך לניהליזם. כמובן, זה לא חייב לקרות ככה מכיוון שאתה יכול לקפוץ מסט אמונות וערכים מסויימים לסט ערכים ואמונות אחר מבלי להדרדר לניהליזם אבל לפעמים זה לא עובד.
אתה עושה חשבון נפש ואומר לעצמך אני חייתי עד עכשיו על פי סט ערכים מסוימים והוא התגלה כפגום. אפשרות אחת היא לעבור להאמין בסט ערכים אחר אך במקום זאת אתה אומר שאין שום ערך או מוסר אמיתי ובום, אתה מוצא את עצמך בכאוס. ללא מטרה, ללא סיבה, ללא משמעות.
ניהיליסטים שוללים ערכים ואמונה מאחר שאלה (לפי השקפתם) נטולי מהות אובייקטיבית. על פי הניהיליזם אמונה מהווה סכנה ליחיד ולחברה מאחר שהיא מחייבת את ביטול ההיגיון ואת השבתת הניתוח הביקורתי. לפי ציטוט ידוע של ניטשה בנושא זה, האמונה היא חוסר רצון לדעת. ניהיליזם פוסל גם את האמונה בכוונה או מטרה סופיים
ניטשה מדגיש את שלילת תלות המוסר בדת ואת שלילת הדת.
ניטשה מציין תופעה שהחלה בזמנו- תהליך החילון, אותה הוא מתאר כרצח אלוהים בידי בני האדם. ניטשה חוזה כי רצח אלוהים יביא להתמוטטות ערכי המוסר של הדת, שכן אם אין אלוהים, הרי שערכי המוסר הם פרי המצאת האדם. ניטשה חושש מהתמוטטות מוסרית זו, אם כי אינו מאמין באלוהים ואינו מצדד בעקרון לפיו "הכל מותר".
ניטשה טוען כי הערכים אליהם מצייתים בני האדם בתקופתו, אינם ערכים להם הם מצייתים מתוך היותם מוסריים, אלא מתוך הפיכתם למסורת. משום כך, קורא ניטשה לבחינת כל הערכים, ויצירת סולם ערכים חדש.
ניטשה אמנם לא הגדיר עצמו כניהליסט אבח ללא ספק היו בהגותו רעיונות ניהליסטים ברורים.
קאמי הושפע מפרידריך ניטשה. וניתן לראות את ניטשה דרך המשקפים של קאמי.
ניטשה מבשר את מות האמונה של האדם באלוהים (ולא על מות אלוהים)
פילוסופיה שלא מאפשרת ישויות על-טבעיות או עולם נעלה יותר.
עמדה תרפויטית: אלבר קאמי על ניטשה: ניהליזם נבואי, ניהליזם מנתח. ניטשה מציע עמדה טרפויטית: הוא מסביר את המצב ומסביר כיצד עלינו לנהוג כדי להתמודד עם המצב.
התחלה שלילית: לאבד אמונה בכל דבר. חוסר אמונה + תקווה לעתיד = כאב ושמחה.
הניהליזם כאמצעי ולא כמטרה:
ניהליזם היא עמדה ששלולת את החיים=> אויב החיים הגדול ביותר של ניטשה הוא הנצרות. אויב החיים של קאמי => הוא הנאציזם, טוטליטריזם ושאר אידיאולוגיות.
הניהליזם הוא אמצעי להגיע להבנה ולמקום טוב יותר ולא מטרה אנושית (על פי קאמי).
"ניהליסט הוא לא מי שמאמין בכלום, אלא מי שלא מאמין במצוי. "
הגישה של ניטשה היא: תדמיין שאתה חי בחברה עם אמונות ומוסר כלשהם ואז קם רעיון ומאתגר את האמונות והמוסר של החברה שבה אתה חי לא רק שהאמונות והמוסר עליהם יושבת החברה שלך מתפרקים אלא קורה דבר גרוע יותר, האמונה שלך באיזשהי אמונה או סט ערכים כלשהו בעולם קורסת. וזו הדרך לניהליזם. כמובן, זה לא חייב לקרות ככה מכיוון שאתה יכול לקפוץ מסט אמונות וערכים מסויימים לסט ערכים ואמונות אחר מבלי להדרדר לניהליזם אבל לפעמים זה לא עובד.
אתה עושה חשבון נפש ואומר לעצמך אני חייתי עד עכשיו על פי סט ערכים מסוימים והוא התגלה כפגום. אפשרות אחת היא לעבור להאמין בסט ערכים אחר אך במקום זאת אתה אומר שאין שום ערך או מוסר אמיתי ובום, אתה מוצא את עצמך בכאוס. ללא מטרה, ללא סיבה, ללא משמעות.