הכרתם את קובי בראיינט ?

מסכן כאב לי הלב

לא מכירה

גם הבת שלו מתה איתו
מודה שלא היה לי מושג מי הוא עד שהוא מת כי אני לא צופה בכדורסל אבל זה עדיין עצוב

למי אכפת? אלפי אנשים מתים ביום מי זה בכלל

ידעתי שהוא שחקן כדורסל, ראיתי כמה משחקים לא הייתי מעריצה, מבאס מאוד שהוא נפטר הוא שחקן מדהים

לא

ידעתי מי זה, אבל לא כלכך התעניינתי בו ובכדורסל, אבל עדיין זה מצער מאוד שהוא נפטר...

לא הכרתי אותו כל כך, אבל עצוב בטירוף

לא

לא הכרתי אותו אבל זה היה עצוב לשמוע

לא

בפרצוף הכרתי וזה נורא עצוב שהוא מת בלי קשר להיותו שחקן כדורסל ואישיות
בכללי דברים כאלה מעציבים אותי

שמעתי עליו...למרות שלא הערצתי או משהו הזעזעתי כי בכל זאת בן אדם חשוב בספורט וגם הבת שלו מתה...
rip

mamba forever

תאמת שלא הכרתי אותו, אבל היה לי ממש עצוב לשמוע וגם לשמוע שהבת שלו מתה איתו

אין לי מושג מי זה, לא כזה אכפת לי.
מוזמנים לתת לי מינוסים, סליחה שלא אכפת לי מבנאדם זר, זה בדיוק כמו אנשים שמתו מקורונה או כמו אנשים שמתו סתם ככה. אנשים מתים, בוכים קצת, ויאללה החיים ממשיכים אי אפשר להיתקע על כל בנאדם.

לא הכרתי, לא שמעתי, לא הזיז לי

אני בכלל לא רואה כדורסל לא מתעניין בענף הספורט רק שמעתי את השם שלו ומשהו צילצל לי בראש. זה רק מראה כמה הבן אדם ענק נתן השראה להמון אנשים טרגדיה נוראית. זה לא נתפס

נולדתי ביום הולדת שלו
הערצתי אותו
הוא השחקן הראשון שהכרתי זה היה שוק
אשתו חזקה ברמות

לא אבל מסכן

קצת מאחותי
עצוב שהוא מת אבל בואו נתקדם

ספורטאי ידוע אני פחות הכרתי אותו אני לא חובב כדורסל אבל הוא ללא ספק שם ידוע ומוכר

לא בדיוק ידעתי מי זה, אבל זה עדיין נורא עצוב לשמוע

יודע מי זה.. עצוב, אבל מודה שלא התעמקתי בזה יותר מדי..

מי לא הכיר אותו השחקן הכי טוב שקיים. עצוב ממש טרגדיה

הייתי בשוק. הוא בקושי הספיק ליהנות מהפרישה שלו, הוא רק היה בן 41 ופרש לסך הכול רק 5 שנים בינתיים. הוא היה אגדה. וגם הבת שלו...

לא מכירה

כן,לא היה אכפת לי.

לא

גיבור ילדות שלי. מוות אכזרי.

הערצתי אותו מגיל 7. בתקופה היותר יפה של הnba. אני לא אשכח בחיים שלפני שהליגה הייתה ב'אופנה' בקרב החברים שלי, לבד לגמרי - בגיל 9 (2010) הייתי קם לראות משחקים שלו בסדרת הגמר מול בוסטון. האליפות האחרונה שהביא. פשוט הייתי שבוי למשחק שלו, לא רק לאיך שהוא שיחק אלא לבן אדם שהיה. הוא היה המודל לחיקוי שלי, בנחישות, במסירות לעבודה שלך, בהתאהבות באובססיה למלאכה ובו - זמנית - הוא הראה לכולם שמתחת לשחקן הקשוח שלא עניין אותו כלום חוץ מלהצליח יש לב זהב. הוא הראה שאפשר גם להיות שאפתן וגם אדיב. גם גאוותן במלוא מובן החיוב של המילה וגם צנוע... הוא לא סיים להיות ככה כשפרש מכדורסל. הוא פתח סטודיו ליצירת סרטים מצוירים כדי להכשיר את הדור הבא. הבת שלו שנספתה איתו הייתה גם עם המון פוטנציאל בכדורסל נשים, ממש הלכה בדרך שלו. עצוב לי על המון אנשים שמחים בטרם עת ואני מרגיש שאולי מפרסמים אותו יותר מדי, אבל משהו בו היה באמת מיוחד. הוא היה אייקון. ווינר. סמל. השראה. הוא נגע במיליונים וזאת אבידה גדולה לעולם הספורט ובכללי לתרבות. אסון נורא, מתפלל בשביל המשפחות של כל המעורבים בהתרסקות

הוא אנס מישהי והודה בזה ושילם לה פיצויים אז פחות אכפת לי ממנו אבל עצוב לי על הילדה.

היה אגדה שאין לתאר .
ווינר בנשמה , משהו לא מהעולם הזה ....
געגועים