יש משהו שאני רוצה לספר לפסיכולוגית מחר, אבל אני מפחד שהיא תספר את זה להורים שלי. מה לעשות?

התפקיד שלה זה לעזור לך ולשמוע אותך תבקשי שלא לספר

לא לספר אל תסמוך על פסיכולוגים

אולי תנסה לנסח את מה שאתה רוצה לספר לה בדרך מרומזת או לא להיות ממש ישיר כדי שהיא לא תהיה בטוחה ב100 אחוז

אל תספר.

תשאל אותה על הנושא בכללי, כדאי לראןת מה היא אומרת, אם היא מדווחת או לא

יש לך חיסיון במסגרת הטיפול.
אני גם מאוד חששתי שהיא תספר להוריי דברים ולקח לי זמן להיפתח, אבל אסור לה לספר להם דברים ללא הסכמתך, אלא אם הם הצהרת כוונות על פשע עתידי שתבצע. זהו.
תשאל את הפסיכולוגית שלך על החיסיון, תיתן לך להבהיר את הנושא, ואז תראה שאתה יכול לספר לה ללא חשש.

אם אתה סומך עליה אז תספר לה אבל תגיד לה לפני שאתה מבקש שהיא לא תספר. אם היא נחמדה ואוהבת אותך(ולא קשה לדעת את זה כבר אחרי כמה מפגשים) היא תשתף איתך פעולה אלא אם כן אתה בסכנת חיים

אני חושבת שאסור לה לספר דברים בלי ההסכמה שלך חוץ ממקרים של סכנת חיים

בעיקרון על פי החוק היא חייבת לשמור בסודיות את כל מה שאת מספרת לה חוץ ממקרים חריגים בהם היא מחוייבת לדווח- למשל אם היא מבינה שהחיים שלך נמצאים בסכנה, אם היא מבינה שאת עומדת לעבור על החוק או עוברת על החוק ובמקרה ואת קטינה אז אם היא מזהה איזושהי התעללות או הזנחה במשפחה שמצריכה התערבות של הרווחה.
חשוב לציין שהחוק הזה נועד להגן עלייך והוא בא לטובתך ואם מה שאת רוצה לספר לה באמת נמצא באחת הקטגוריות שציינתי אז סימן שיש איזושהי בעיה שצריך לטפל בה באופן מיידי והפסיכולוגית תוכל ותדע איך לעזור לך בזה.