מה דעתכם? -גם כי באלי לפרוק אבל גם כדי לשתף אותכם.

עולם גדול שבו מתקיימים חיים קטנים, חיים בעלי משמעות לרגעים אחדים. חיים בוא בונים עולם או מלאו אך הוא בסןף נמחק יחד איתך מהעולם, מהמציאות מהכול. ההגיון לא מבין כלום הכול. הוא ריק הוא אטום, לא נותן גישה להבין תמצב, להפנים. אני מרגישה על הפנים, מרגישה שאני מתקיימת בתוך שאלה (?) מה יהיה מחר? מה יהיה בעתיד? מי יתקיים ואיך...למה..כמה... הכול מסחרר הכול מתברר נורא אחר, החיים נהפכים לסיוטים מסוג אחר בו כולם רבים...מתי יהיה שלום? אפילו בין אחים? למה כולם רבים על הכול, כול הזמן מתעסקים בזה ולא בחיים עצמם החיים הם ארוכים אך קצרים מבחינת העולם, אז תנסה להשאיר חותם. תנסה לפזר, תנסה להעריך, תנסה הכול! אל תתבטל, תרים תראש תראה תמצב, תראה עד כמה שהעולם גדול! תמצא תמקום שלך תמקום הטוב, שנותן לך הרגשה נכונה, הרגשה נבונה. אל תתבייש ליפול, אל תפחד לקום כי אלה החיים תמיד יש נפילות אך יש גם דרכים לקום.