16 תשובות
תיארת עכשיו את הצרה של כמעט כל מתבגר
אני גם הייתי פעם ככה והיום כבר לא אבל לי זה בא בבום כזה שפתאום הבנתי שאני לא חייבת שום דבר לאף אחד ושאף אחד לא חושב דברים רעים עליי כי גם ככה כל אחד חושב רק על עצמו ולאט לאט התחלתי לאהוב את עצמי ולהרגעש בנוח עם עצמי...
אני לא אשקר יש הרבה פעמים שפתאום כשאני עם הרבה אנשים אני מתחילה קצת לגמגם ולהיות חסרת ביטחון אבל זה קורה לכולם, גם לבעלי הביטחון העצמי הכי גבוה
העצה שלי היא שבהתחלה רק תעמידי פנים שאת עם ביטחון עצמי - תעשי כאילו לא אכפת לך מכלום, כאילו את מרגישה בנוח עם הגוף שלך, תזוזי איך שאת רוצה, תדברי בשלווה וכו' ולפי דעתי לאט לאט זה כבר יהיה טבעי וגם תראי שהרבה יותר יאהבו ויעריכו אותך
בהצלחה!
זה ממש עצוב שיש צפייה שלאנשים יפים יהיה יותר ביטחון עצמי. כי זה ממש מוריד לי את התקווה או את הרצון לפתח ביטחון עצמי כי אני חושבת שאני די מכוערת. בקיצור- זה לשם עצמו מוריד לי את הבטחון. ואת מדברת פה על סטיגמות ואומרת שאת מפחדת ממה שאחרים חושבים עלייך אבל באותו הזמן זה נראה שאת חושבת שלאנשים שנראים פחות טוב אמור להיות פחות בטחון עצמי. ואם את טוענת שאת לא חושבת ככה - אז למה בכלל התייחסת לעניין הזה, הכנסת לכאן ודיברת סטיגמות בעצמך אבל גם אמרת כמה שאת לא אוהבת אותן.
אנונימית
שואל השאלה:
כי אני לא מתייפייפת
כל אחד רוצה להראות טוב באיזשהו מקום.
ואנשים שנראים טוב או אפילו מעולה ישר כולם נדבקים אליהם.
גם באפליקציות חברתיות, מי שנראה טוב, יקבל הרבה עוקבים גם בלי לעשות יותר מדי. כי הוא פשוט נראה טוב. בחברה שלנו שמים לב הרבה מאוד למראה החיצוני.
בגלל זה הזכרתי את זה פה.
שלדעתי אנשים שנראים טוב צריך דוןקא להיות להם בטחון עצמי ולהיות שלמים עם עצמם.
ואלו שפחות, כנראה יהיו בעלי בטחון עצמי נמוך יותר, ופה אמרתי בדיוק את ההפך. שעובדה שיש לכם בטחון עצמי מאוד גבוה. אז אני שואלת איך זה יכול להיות?
איך זה יכול להיות שיש אנשים שהם מודעים לפגמים שלהם, מודעים לכך שהם לא נראים משהו, ועדיין ככ בטוחים בעצמם.

זה בסכה מה שרציתי לשאול
אנונימית
גם אני כזאת בגלל שאני פרפקציוניסטית אבל זה משהו שפשוט צריך לעבוד עליו
אנונימית
אני גם הייתי ככה, אבל לי כמעט לא היו חברים, עברתי למקום לימודים חדש, ופתאום היו לי הרבה יותר חברים, ויש לי עכשיו ביטחון עצמי בשמיים. ואמרתי לפני כמה זמן למורה שלי שאני מרגישה שממש התקדמתי בלימודים, כי בשנים שעברו לא העזתי לשאול את המורה שאלות בשיעור, ועכשיו אני הכי פעילה בכיתה, והמורה הייתה בשוק שלא היו לי כמעט חברים.
שואל השאלה:
כן אולי זה בגלל שאין לי ממש חברים גם.
זה גם משהו שמוריד ממש את הבטחון.
אבל עוד פעם אין לי חברים כי אין לי בטחון עצמי. אני ממש סגורה וביישנית. קשה לי להתחבר .
אז בסופו של דבר זה מן מעגל כזה שלא נגמר.
אנונימית
מבינה אותך
אני כול כך מזדהה איתך... סורי שאין לי תשובה ממשית
אני בול כמוך
אני גם פרפקטציוניסט ממש. פעם הייתי דפקט ששם לב לכל דבר קטנטן ולא משמעותי. כלומר עדיף להתארגן ולדאוג לעצמך ולאיך שאתה נראה כן?, אבל לא לתת לזה להשפיע עליך עד למצב של חרדה לצאת מהבית שאנשים יראו אותך.

הייתי גם חסר ביטחון עצמי עצום, לא יכלתי לדבר עם אנשים שאני לא מכיר, הייתי קופא במקום. גם הציקו לי ממש ולמשך תקופה ארוכה. כי הייתי שונה.

אני רוצה להגיד לך שאפשר להשתנות ולהשיג ביטחון עצמי. מה שהכי עזר לי זה סרטונים ביוטיוב כמו charisma on command. ללמוד איך ומה צריך בשביל להיות עם ביטחון עצמי גבוה וfake it 'till you made it.

דבר שני זה לשפר את עצמך. את לא בטוחה בעצמך בגלל שכנראה את חושבת שאת לא טובה מספיק. אם יש דברים שאת רוצה לשפר (הדגש הוא את, לא אחרים) תעשי זאת כי זה יעלה לך את הביטחון העצמי וגם ישמח אותך.
אה ואציע לך דבר נוסף, תמחקי את האינסטגרם שלך, לפחות לחודש.
ואם את רואה פורנו אותו הדבר. לפחות לחודש(למרות שאמליץ שאף פעם).
טיקטוק אותו דבר, סנאפצאט כל אפליקציה בסגנון הזה.
היי בובה, אני רוצה להתחיל בזה שאת נשמעת מאוד מודעת לעצמך ולחוסר הביטחון שלך שזו כבר התחלה יפה. ביטחון עצמי הוא לא הדבר שהכי קל ליישם. קודם כל תזכרי שהכל לגמרי בסדר. יש עוד המון המון אנשים כמוך אז אל תרגישי מוזרה. יש כל כך הרבה סיבות לחוסר ביטחון, במה שכתבת התמקדת יותר במראה, אבל גם כתבת שלדעתך את נראת טוב. אז תקשיבי, אני בטוחה ששמעת את המשפט הזה מיליון פעמים, אבל בבקשה תתני לזה לחלחל לך עמוק במוח. אף אחד לא מושלם. אף אחד. גם למי שנראה, יש הרבה בעיות עם עצמו. זה לא אומר שאסור שיהיו לך בעיות עם עצמך, רק תביני שאת לא תוכלי להיות מושלמת, אף אחד לא יכול. אז אל תקשי על עצמך. אם תשלימי עם העובדה הזאת את כבר תתקדמי בתהליך.
ההתחלה בהתמודדות עם החוסר ביטחון היא הדרך שבה את בוחרת לקחת דברים. לא יודעת איך לגרום לך להבין ששום דבר לא משנה חוץ ממך וממה שאת חושבת על עצמך, כי כנראה שזה לא באמת יעזור, אבל הלוואי שהייתי מצליחה להכניס לך את זה למוח. עצוב לי שזה מתסכל אותך, ואני הולכת להגיד משהו שנשמע קצת מרוח ופתטי, אבל בתכלס, מחשבה יוצרת מציאות. תחשבי על זה כאילו שבכל מחשבה שלך, עובר לך טרקטור בראש. זה נשמע קצת מצחיק, אבל כל פעם שתגידי לעצמך שאת לא יפה או לא שווה מספיק, הטרקטור יעבור שוב ושוב ושוב, עד שייוצר בור. וזה פשוט ככה. לאט לאט ובעדינות ובלי שאת שמה לב כבר נהיית לך שריטה רצינית והמון דברים בך מפריעים לך. אז תנסי למצוא את הדברים הטובים בך. היפים. תבהי בהם במראה. כשאת מרגישה יפה תסתכלי על עצמך ותגידי, פאק, אני פשוט מושלמת. תכניסי לך את זה לראש. תלמדי את עצמך אחרת. כל הסיפורים שאת מספרת לעצמך הם הבור שחפרת לך. תחשבי שאת מפילה את עצמך וכנראה בלי סיבה ממשית. תכסי את הבור הזה. תחפרי חדש. בור של ביטחון. עוצמה. יופי. כוח. כי את כזאת. תצרי חברויות עם אנשים שירימו אותך, שאת מרגישה בנוח בסביבתם. תהי מאושרת כי השינוי האמיתי מתחיל מבפנים. תחפשי את הדברים שהיית רוצה לשפר בעצמך ולא מבחוץ. אם תרגישי טוב עם מי שאת זה יהיה מדהים.
רק תזכרי שהכל בסדר. תשני את הגישה שלך. תהי קלילה ותרשי לעצמך להגיד את מה שאת חושבת. תחפשי משענת כי כל אחד צריך אחת כזאת. שלי זו המוזיקה. וגם לי לא היה טוב בעבר, אבל היום אני לא זוכרת מתי הייתי יותר מאושרת. דברים משתנים. אם נמאס לך כרגע תהי בטוחה שזה לא ישאר ככה לנצח. ושהכל יהיה בסדר. ושאנשים מסביב שלא באמת מכירים אותך לא שווים התייחסות. תכניסי לך גם את זה לראש. שהם כלום ושום דבר, ואם תחזירי לאנשים רעים חיוך הם יבינו שהם מפגרים. כי אי אפשר להיות רע לבן אדם נחמד. אם קשה לך ואת מרגישה בנוח, תדברי איתי בפרטי. חשוב שבתהליך הזה לא תהי לבד.
אוהבת המון המון, ואני מאמינה בך. אל תאכזבי את עצמך.
תנסי לשמוע מדיטציות של אהבה עצמית.
תנסי לעשות דברים שאת אוהבת ולתת לעצמך את היחס שהיית רוצה לקבל מאחרים, זה מרים את הביטחון כשאת יודעת באמת מה את שווה ואת עושה בשביל עצמך את ההכי טוב. :)
שמחה שגרמתי לך להרגיש יותר טוב❤
לגבי השאלה שלך של איך זה יכול להיות שאנשים שמודעים לפגמים שלהם עדיין בטוחים בעצמם, אני אחזור שוב על מה שאמרתי, וזה הדרך שהם בוחרים להסתכל על הפגמים האלה. אם הם באמת בטוחים בעצמם, אז בעיניהם הפגמים שלהם מושלמים. החברה מכתיבה לנו הרבה שטויות. נורמות חברתיות. מה זה מכוער ומה זה יפה. ברגע שאנחנו מצליחים לעשות את הסוויצ' הזה במוח ולהבין שמודל היופי הוא בולשיט אחד גדול ושאנחנו מחליטים בשביל עצמינו מה יפה בנו ומה מכוער, נצליח לראות כמה אנחנו יפים. זה יכול להישמע מוזר כשבן אדם אוהב משהו בעצמו שמבחינתך לא יפה, אבל שוב, זה הדרך השונה שלנו להסתכל על דברים. זה לוקח הרבה זמן, לשנות תודעה. לשנות את איך שתמיד התרגלנו לראות דברים. אבל זה אפשרי. בסופו של דבר זה פשוט הרגל. ואם רוצים מספיק אפשר "לתכנת" את עצמינו בדיוק איך שאנחנו רוצים ובלי שום דעות קדומות.
שואל השאלה:
מי שבא לי להיות
את מדהימה :]
עודדת אותי ממש
אנונימית