9 תשובות
לא הרגשתי את מה שאת מתארת אבל כן הרגשתי שהכל לא אמיתי. שהעולם לא אמיתי ושאר האנשים הם לא אמיתיים ושהכל קיים כנראה רק בראש שלי.
חחח כן שהייתי בת 15 חשבתי ככה.
שגדלתי הבנתי שאני סתם חיה בסרט
שגדלתי הבנתי שאני סתם חיה בסרט
אנונימית
חחח פעם שהייתי קטנה..
זה מרגיש טוב אופריה אושר ..
אבל זה לא בריא מציאותי
זה מרגיש טוב אופריה אושר ..
אבל זה לא בריא מציאותי
כולם חשבו ככה, זה טבעי לגמריי אבל לצערך ממש לא נכון, תיזהרי שלא יעלם לך בטעות הכבוד עצמי בכך שאת מאמינה לזה
כן אני חשבתי ככה, יש לי כמה תיאוריות משונות על החיים.
וזו אחת מהן.
שזה בעצם העולם של אלינור ובעצם לכל שם שאני שומעת יש איזה קשר ושכל דבר אמור להיות קשור אליי איכשהו (יואו אני נשמעת מה זה חשה את עצמי חח)
כאילו עזבו אם לא הבנתם אז זה מה יש חחח
וזו אחת מהן.
שזה בעצם העולם של אלינור ובעצם לכל שם שאני שומעת יש איזה קשר ושכל דבר אמור להיות קשור אליי איכשהו (יואו אני נשמעת מה זה חשה את עצמי חח)
כאילו עזבו אם לא הבנתם אז זה מה יש חחח
חשבתי על זה מלא פעמים
כן מלא
אנונימי
כן, זה נקרא סוליפסיזם
מדי פעם עולה בי המחשבה הזאת שאולי הכל הצגה אבל אני לא באמת מאמינה בזה, פשוט לפעמים זה קשה לתפוס את כמות האנשים בעולם ואיך זה שכולם גם הם יש להם רגשות וחיים
באותו הנושא: