תקשיבו, אני בסמינר של הצופים ואני לא מפסיקה לבכות בבקשה תעזרו לי

וזה סמינר ערבוב, שעושים קבוצות חדשות
עכשיו, אנחנו לא יודעים מתי הערבוב, זה בהפתעה
והם קראו לנו לפעילות גדודית, ואני הייתי צריכה לשירותים, אז ביקשתי מהמדריכה שלי ללכת שנייה לשירותים והלכתי
עכשיו, יש לי דיכאון קליני, והמדריכה יודעת את זה
ויש לי גם הפרעות אכילה וגם את זה היא יודעת
אני מדברת איתה המון ואנחנו מאוד קרובות, היא גם בין הראשונים שיצאתי מולם מהארון ואני מתייעצת איתה ובקיצור אני ממש אוהבת אותה ויכולה לסמוך עליה
בקיצור, רציתי ללכת לשירותים כדי להקיא את ארוחת הערב, והיא חשבה שאני צריכה לשירותים פשוט
ואז באמצע, בגלל שכאב לי בגרון, אז פשוט התחלתי לבכות, ואז פתאום הדיכאון השתלט עליי ולא יכלתי להפסיק לבכות
ולא יכלתי לצאת מהשירותים
אז פשוט נשארתי שם במשך כל הפעילות, בכיתי ובכיתי ובכיתי..
ואז יצאתי, וכבר התחילו פעולה בקבוצות החדשות, וראיתי שאני בקבוצה שלה וממש שמחתי
אחרי זה שיחקתי קצת עם חברה שלי, ואז היא באה אליי ורצתה לדבר איתי, כי היא אמרה לי קודם להזדרז כשהלכתי לשירותים וחזרתי רק אחרי איזה שעה וחצי, אז היא שאלה אותי מה קרה והסברתי לה ודיברנו קצת..
דיברנו איזה 5 דקות ואז הלכתי להתארגן לשינה
ועכשיו שוב פעם יש לי התקף דיכאון, אני שוב פעם פשוט בוכה, ואני ממש רוצה וצריכה איתה שחנ"ש עכשיו
הבעיה היא שכולם ישנים, כולם
המדריכים אמרו שאפשר לפרוק להם ולדבר איתם תמיד, בכל שעה, וגם באמצע הלילה
אבל ממש לא נעים לי ללכת להעיר אותה, אבל אני באמת צריכה את זה..
מה אני יכולה לעשות? היא היחידה שאני יכולה לדבר איתה פה..
ואני לא רוצה לפרוק לאנשים מסטיפס, באינטרנט
אני רוצה לדבר איתה, שיחה אמיתית
ואני גם ממש צריכה את זה
אני לא מפסיקה לבכות, אני באמת צריכה את זה עכשיו..
מה אני אמורה לעשות?
ודרך אגב, לפני שתשאלו, כן אני הולכת לטיפולים, מטפלים בהפרעת אכילה שלי ובדיכאון, אז לא צריך להגיד לי ללכת לטיפולים
אני רק שואלת מה אני יכולה לעשות, כי אני ממש צריכה לדבר איתה וממש לא נעים לי להעיר אותה..