בעשרת הדיברות שרשום לא לשאת את שם ה לשווא

אכן

כן

לא להישבע ב ה' סתם
לא לשאת אותו הכוונה לא להשתמש בו סתם
לא בהכרח לא לקרוא רק בשם י**ה
אלא לא להשתמש בכל השמות שלו

כן

הדיבר השלישי אומר כך: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא".

בתלמוד הבבלי ואצל פרשנים רבים התפרש דיבר זה כאיסור על שבועת שקר.....

תיקון -
מעבר לפרשנות המעשית שאנו דנים בה, ישנה התיחסות רוחנית לפנימיותו של האדם. לא לשאת את שם הד' לשווא מעמיד את זה מול זה את הקיום האנושי שלנו כבני אדם שעסוקים בעשיה בלתי פוסקת. עשיה שהחלק הגדול שלה היא עשיה מילולית. דרך ביטויים. אפילו בתוך הראש שלנו אנחנו מדברים כל הזמן. מחקרים בנוירופסיכולוגיה מוכיחים המצאותו של אותו "דיבור פנימי" שחייב להופיע לפני שאנו נוקטים בפעולה הקטנה ביותר.
בתוך התיחסות רוחנית זו מוצגת העבודה שמוטלת על היהודי: לייקר את הביטוי המילולי שלו. להזהר מאד כאשר הוא מגיע לדבר בעולמות הגבוהים. זה חבל מתוח מעל הרים. תלך בזהירות. לא תשא את שמו לשווא. תשים לב טוב מאד מה אתה אומר.

שואל השאלה:
ואם אומרים אלוהים ישמור סתם למשל כשנבהלים או על משהו סתמי זה אסור?

בעיקרון רצוי מאוד שלא,אפשר לומר "השם ישמור",
"בעזרתו יתברך","אם ירצה השם","בעזרת השם".

בגדול כן, זה מה שהחליטו לפני איזה אלפיים שנה בערך, שזה השם שאסור להגיד.
לפני כן היו עוד כל מיני שמות שאמרו שאסור להגיד אותם