5 תשובות
אין לי כל כך מה להגיד אבל אם את צריכה מישהו לדבר איתו את מוזמנת לדבר איתי
אל פשוט אל, גם אם הקשר שלך עם המשפחה שלך לא הכי טוב עדיין אפשר לשקם אותו ובסך הכל אם תעשי משהו כזה את לא תהיי זו שתסבול אלא הם, עוד יש לך חיים לחיות את צעירה תחיי אותם עד הרגע האחרון..
תתכנני את העתיד תחשבי מה היית רוצה לשנות ואיך וזה לא קל שאת פשוט מחליטה ויום אחרי זה יש לך את זה , לוקח זמן הכל עניין של רצון .
ואבא שלך אני בטוחה שהוא היה רוצה שתחיי ולא תמותי כל החיים לפנייך קשים או לא אפשר לשנות
כל אחד נדפק באזשהי צורה בה ואיכשהו חי אין סיבה שאת שונה
ואבא שלך אני בטוחה שהוא היה רוצה שתחיי ולא תמותי כל החיים לפנייך קשים או לא אפשר לשנות
כל אחד נדפק באזשהי צורה בה ואיכשהו חי אין סיבה שאת שונה
אנונימית
בבקשה תדברי איתי❤ אני יודעת טוב מאוד מה את מרגישה ובמצב יחסית דומה.. אני אשמח שתבואי לדבר ואנסה לעזור לך❤
אנונימית יקרה,
אני שומעת מדברייך כמה כל כך את וודאי מיואשת אם את מרגישה שאין לך עבור מה להמשיך לחיות נראה שאת מאוד בודדה בתוך התא המשפחתי, שאולי לא מספקים לך את תמיכה לה זקוקה בכדי לא להרגיש חסרת כוחות אל מול החיים. אני מתארת לעצמי מה נדרש ממך ולו רק כדי לעלות את הדברים בכתב ולפרוק את שעל ליבך, כאשר מדברייך אני מבינה שייתכן ואת מרגישה אבודה ייתכן ומתוך התחושה הזאת שאת מרגישה שאין לך למי לפנות, המענה היחיד הוא המוות ייתכן ואת מרגישה שאין לך סיכוי כנגד המחשבות שמורידות אותך למטה, שאולי אין איך להפסיק את הדמעות, אלא רק לשקוע בהן...
נדמה שאת חשה חצויה בין הרצון להפסיק לחיות לבין להישמע לקול הפנימי שדווקא לא שקט עם הרצון הזה, אבל יחד עם זאת, נראה שעוד יש בך תקווה...אולי בתוכך יש את מה שמאפשר להישאר, משהו שאומר שתוכלי להתגבר על המועקה שעוטפת אותך
יקרה, אני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. את לא לבד, יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין שנפתח כל ערב משעה תשע עד חצות. בצ'אט יש לך מרחב פתוח לפרוק יותר מהעול של התחושות הכבדות, אנו נוכל לנסות לתת לך אוזן קשבת ומקום מכיל ולא שיפוטי, ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע נוספות. אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת כשאת מרגישה שאת צריכה,
מתנדבת סה"ר
אני שומעת מדברייך כמה כל כך את וודאי מיואשת אם את מרגישה שאין לך עבור מה להמשיך לחיות נראה שאת מאוד בודדה בתוך התא המשפחתי, שאולי לא מספקים לך את תמיכה לה זקוקה בכדי לא להרגיש חסרת כוחות אל מול החיים. אני מתארת לעצמי מה נדרש ממך ולו רק כדי לעלות את הדברים בכתב ולפרוק את שעל ליבך, כאשר מדברייך אני מבינה שייתכן ואת מרגישה אבודה ייתכן ומתוך התחושה הזאת שאת מרגישה שאין לך למי לפנות, המענה היחיד הוא המוות ייתכן ואת מרגישה שאין לך סיכוי כנגד המחשבות שמורידות אותך למטה, שאולי אין איך להפסיק את הדמעות, אלא רק לשקוע בהן...
נדמה שאת חשה חצויה בין הרצון להפסיק לחיות לבין להישמע לקול הפנימי שדווקא לא שקט עם הרצון הזה, אבל יחד עם זאת, נראה שעוד יש בך תקווה...אולי בתוכך יש את מה שמאפשר להישאר, משהו שאומר שתוכלי להתגבר על המועקה שעוטפת אותך
יקרה, אני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. את לא לבד, יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין שנפתח כל ערב משעה תשע עד חצות. בצ'אט יש לך מרחב פתוח לפרוק יותר מהעול של התחושות הכבדות, אנו נוכל לנסות לתת לך אוזן קשבת ומקום מכיל ולא שיפוטי, ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע נוספות. אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת כשאת מרגישה שאת צריכה,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: