למה החיים כלכך קשים?

כי אם הם היו קלים הם היו מאבדים משמעות

אם החיים היו קלים הם לא היו מעניינים ומהרבה קשיים שאנשים חוו נוצרו דברים נפלאים:) בכל רע יש גם טוב רק צריך לדעת למצוא אותו

שואל השאלה:
החיים שלי קשים ברמה של כל היום באלי חושך

חיים זה כמו אופניים - אם קשה לך אתה בעליה
אם קל לך אתה בירידה

שואל השאלה:
באלי לישון כל הזמן

יש ימים כאלה, יש תקופות כאלה , זה קורה וזה בסדר אם את מרגישה שקשה לך, תקחי את הזמן שלך עד שתרגישי טוב יותר ותשימי פס על מה שאנשים חושבים, תעשי מה שטוב לך, אם את צריכה לדבר אני פה:)

שואל השאלה:
הקטע שזה כבר חצי שנה ככה, אני כלכך רוצה שקט מהעולם הזה

כמו שאמרתי, אפילו תסתגרי בחדר שלך עד שטוב לך, תעשי מה שאת מרגישה שאת צריכה לעשות בשביל להרגיש אחרת

שואל השאלה:
אני מנסה כלכל ללכת לטיפולים וללכת לדברים כאלה ולנסות להפתח ושום דבר לא עובד, הכל מתפרק לי בין הידיים

אם את בסדר אם לאמר- איך זה התחיל בכלל? ממה זה נובע?

שואל השאלה:
כלכל הרבה דברים שהתגבשו לדבר איד גדול

הדברים האלו נפתרו? יכול להיות שהם עדיין לא נפתרו וזה מפריע לך להתקדם הלאה, כמו שאמרו לפני, תסמני לך מטרות קטנות בכל יום, נגיד אם מוטלת עלייך חובה מסוימת שאת בדר"כ לא עושה (שיעורי בית לדוגמא), תסמני לך מטרה לבצע אותה. ולאט לאט תעשי את המטרות גדולות יותר ובסוף תצאי מזה

שואל השאלה:
אני גם מרגישה שאין לי טעם לכלום אפילו לא ללמוד שהייתי אוהבת כתזה

אז תסמני לך מטרה לעשות לפחות שאלה אחת משיעורי הבית שלך, זו כבר התקדמות

הם לא קלים... הם גם לא יכולים להיות כאלה... אבל יש משפט שכולם אומרים "חיים פעם אחת" בעיני המשפט הזה לא משהו הוא מגדיר הרבה דברים... כאילו אני משתמשת בו שאני רוצה לקנות משהו ואני חושבת על הכסף... אז אני אומרת לעצמי יאלה חייפ פעם אחת... ומזבזת.. אבל תכלס זה משפט הפוך כי- "חיים כל יום מתים פעם אחת"

אנונימית יקרה

שאלה אחת קצרה שאומרת כל כך הרבה... לא יכול לתאר לעצמי כמה זה וודאי מורכב למצוא את המילים שיתארו את הסערה שמתחוללת...

משער לעצמי כמה את זקוקה למקום יציב ובטוח... מקום שבו תוכלי למצוא משמעות, להשתיק את המחשבות שמתרוצצות ותוכלי אולי לעצור את כדור השלג שמתגלגל ולא עוצר...

שומע כמה את זקוקה להיות נראית ומובנית... מחפשת למצוא דרך להשיב את הקלילות בחזרה לחייך ולהבין איך ומתי תחזרי לראות גם צבעים אחרים...

משער שאת שואלת כדי להיות קצת פחות לבד בהתמודדות הזו. ובתוך הכבדות והדכדוך, רוצה להגיד לך שזה לא מובן מאליו שמצאת כוחות לכתוב ולשתף. ואולי מהמקום הזה, תוכלי להקשיב לקול שבוחר בעזרה ורואה את התקווה...

יקרה, את לא לבד...

רוצה להזמין אותך לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בין 21:00 לחצות (לא כולל ערבי שישי). בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר וננסה לעזור ולתמוך...

בואי, ננסה לחשוב על זה... ביחד

שלך,
מתנדב בסה"ר