זה לא צומי או משהו כזה רק שאלה

את לא יכולה לאבחן את עצמך, אבל זה כבר ככה במשך תקופה וכדאי שתבררי ותלכי לפסיכולוג גם

זאת תקופה ואם זה לא עובר תלכי לפסיכולוג

שואל השאלה:
אני מרגישה די בודדה בזמן האחרון אבל אני כן יודעת שזאת רק הרגשה ושיש לי חברים שאוהבים אותי(ומן הסתם גם משפחה)

מבאס לשמוע שעוברת עלייך תקופה כזאת, אבל אומרים שתמיד הכי חשוך לפני הזריחה.
אנחנו לא יכולים לאבחן דיכאון, ואם נראה לך שיש פה משהו חריג אז תפני למישהו שבאמת יכול לומר ולעזור בנושא.
אני מאמינה שרוב הדברים בידיים שלנו- זה לא משנה אם החיים שלך סבבה אם את לא זוכרת להעריך אותם, להודות על כל רגע ולשמוח בהם.
אולי יש שם חסך במשהו עמוק יותר, שדורש בירור. גורם לעצב שצריך לעשות איתו משהו.
תעשי דברים שעושים לך ולסביבה טוב. תנצלי את הכוח שלך ואז תוכלי להרגיש משמעותית, שעשית, שוואלה השארתי אחרי משהו. שחייתי.
להיות שמח דורש עבודה, ואם זה לא קורה אז אי אפשר לצפות להיות שמחים.
תמיד העצב יושב לנו על הראש ומציק כי זה האינסטינקט הראשוני, להיות פסימים ולראות את כל מה שרע (וגם להקצין אותו לפעמים), אבל לאושר יש דרישות הפוכות מעצב וגם מהטבע שלנו.
הוא דורש מאיתנו להיות אופטימיים, לראות את הטוב (ואותו להעצים) ולא לתת לכל מה שרע לשלוט לנו בחיים.
השאלה אם אנחנו עושים מאמץ כדי לעזור לו לגבור, או שאנחנו מחכים שהוא יפול עלינו מאליו.
מאמינה שביחד אתם יכולים לנצח:)
כאן בשבילך באהבה, בהצלחה יקרה.
תזכרי שיש בך כוח, שאת אלופה ושאת יכולה לעשות כל מה שאת רוצה. הכל בראש.

וואו אני כל כך מזדהה איתך,
אני הלכתי לפסיכולוג ועכשיו הכל סבבה
מקווה שעזרתי ;)