אימצנו כלבה לפני שבוע..לא התאים, ואנחנו מחר מחזירים אותה..אני לא יודעת למה אבל קשה לי עם זה..(המשך)

זה קשה. אבל למה להחזיר? את אוהבת אותה?

אני לא יודעת למה ממש עצוב לי לקרוא את זה
כלב זה לא נעליים אתם לא יכולים פשוט להחזיר אותו זה לא בסדר
החלטתם לקחת כלב זאת החלטה גדולה, אז תעמדו בה כאילו
מקווה בשבילך שהוא ימצא בית יותר טוב

כן זה קרה לי
היא הייתה איתנו חודשיים/שלושה חודשים ואז עברנו לגור עם סבתא שלי והיינו חייבים למסור אותה לאימוץ
וול עד היום אני לא יודעת מה איתה
אם היא חיה או מתה
אני מתגעגעת אליה אבל לי לא היה מה לעשות
עכשיו יש לי כלבה אחרת כמעט 4 שנים:)

רוג'רינה, תפסיקי כבר לשפוט ולהתנשא..ההחלטה הזאת הייתה להם מאוד קשה, וזה כואב להם בדיוק כמו שזה כואב לכלב.

ולשאלה: לפני חודשיים, מצאתי כלבה ברחוב..היא הייתה פצועה, חלשה (לא אכלה ושתתה כמה ימים) ובכללי לא נראית מי יודע מה..לקחתי אותה אליי לבית, טיפלתי בה, קניתי לה תכשירים שכולים הרבה כסף, חיסנתי ומה לא עשיתי בשבילה. כל-כך אהבתי אותה, ואז התמודדתי עם האמת שנגלתה לנגד עיניי..מכיוון שאני עוד מעט הולך כבר לצבא, לא יהיה מישהו בבית שיוכל לטפל בה..אז מסרנו אותה לאימוץ. אין לכם מושג כמה ההחלטה הזאת הייתה קשה וכואבת, אבל היא הייתה ההחלטה הנכונה.
אז תרגישי בסדר עם זה..לפחות מסרתם אותה רק אחרי שבוע שאתם איתה ואני מניח שעוד לא נקשרתם ב-100% ככה שזה עדיין בסדר.

טיפים להתמודדות:
לצאת הרבה עם חברים.
לפרוק פה כשצריך.
להבין שזה עדיף בשביל הכלבה.
ולא לשים על תשובות פוגעות כמו של רוג'רינה.

אימצתי כלבה בשביל להציל אותה בעיקרון לפני כמה חודשים. היא הייתה חולה סרטן וחסרת בית, שנטשו אותה באיזה יער ולאמא שלי לא היה לב להשאיר אותה לגסוס...
אז ידענו מראש שהיא תהיה איתנו רק לזמן קצר וזה לא הפך אך זה לקל יותר כי היא נקשרה אלינו..
אז עצוב כן, אבל אין מה לעשות העיקר שהיה לה טוב לפחות בזמן האחרון של החיים שלה

כלב...
אני רוצה לומר משהו שקשור בהחלט לתשובתי
לכלב יש שני צדדים.
כלב מביא שמחה. הוא תמיד יהיה איתנו. אם אנחנו עצובים, הוא יהיה איתנו וילקק אותנו. אם מישהו מאיים עלינו או ירביץ לנו, הוא יגן עלינו. אם אנחנו נהיה שמחים, הוא ישמח איתנו. אם נשבר לנו הלב, הוא יביא את הלב שלו במקום. כלב הוא החבר הכי טוב של האדם- ועובדה שלהרבה בתים ברחבי העולם (בעיקר באמריקה. סתם פרט מידע...) יש כלב.
אבל כלב זו אחריות מאוד גדולה... הוא כמו תינוק קטן. אם הבאתם כלב, הבאתם ילד לעולם. כלב הוא כמו בן אדם... רק שהוא נשאר "ילד" לכל החיים. צריך להוציא אותו לפחות שלוש פעמים ביום, לתת לו תרופות, לקחת אותו למספרה ולווטרינר, אם הוא חולה צריך לטפל בו, אם הוא רעב וצמא צריך לתת לו אוכל ומים, אם הוא רוצה פינוקים צריך לתת לו, כי הוא לא סבלני והוא לא יכול לחכות...
ולכן לכלב יש שני צדדים.
אתם כנראה לא בנויים לכלבה, לאחריות. זה כנראה גדול עליכם וזה בסדר. אבל אתם התאהבתם בכלבה הזו. התאהבתם בפינוקים, בחיבוקים, בליקוקים... אפילו מבלי שלא שמתם לב. ולכן זה קשה לך כי שני הצדדים צועקים כל אחד את מענו, ואתם מבולבלים.
אני חושבת שתצטרכו לבחור מה שהלב שלכם אומר. זה הכל.