18 תשובות
לא
אנונימית
תעשי מה שאת רוצה אבל זה קצת מוזר שאת שומרת שבת אבל לא כשרות
לא..מה ההיגיון בלשמור שבת אבל לא לאכול כשר אם לפי הדת זה אסור
אנונימית
לא, זה לא בסדר
כן, תעשי מה שאת רוצה.
לפי היהדות זה כביכול לא בסדר אבל תעשי מה שאת רוצה ומרגישה שטוב לך
לפי היהדות זה כביכול לא בסדר אבל תעשי מה שאת רוצה ומרגישה שטוב לך
אנונימית
את מאמינה בה'? אז לא, זה לא כ"כ בסדר.
היהדות היא לא פולקלור ויש לשאוף את כלל המצוות.
האם זה קשה? אנושי לא להצליח תמיד? כן, אבל זה לא הופך את זה לבסדר.
היהדות היא לא פולקלור ויש לשאוף את כלל המצוות.
האם זה קשה? אנושי לא להצליח תמיד? כן, אבל זה לא הופך את זה לבסדר.
זה הגיוני.
אין קשר בין הדברים.
אם את שומרת שבת כי את מאמינה בזה, אין שום היגיון בכך שתפסיקי לשמור שבת רק כי את אוכלת לא כשר.
כמובן שאם את שומרת שבת, כדאי לך גם לאכול כשר.
אבל זה לא קשור אחד לשני.
אין קשר בין הדברים.
אם את שומרת שבת כי את מאמינה בזה, אין שום היגיון בכך שתפסיקי לשמור שבת רק כי את אוכלת לא כשר.
כמובן שאם את שומרת שבת, כדאי לך גם לאכול כשר.
אבל זה לא קשור אחד לשני.
לא. כל הכבוד על השבת, אבל את צריכה לקיים את כל החוקים.
מה זה "בסדר"? זה תלוי רק בך ובמה שאת מרגישה. בדרך שבה *את* רוצה לחיות את האמונה שלך.
^סופרסתם
אין דבר כזה. יש הלכה. בן אדם שומר תורה ומצוות צריך לעשות את ההלכה כפי שהיא. אי אפשר לעשות רק מה שנוח.
אם את לא מאמינה - שיהיה לך בכיף, בעיה שלך.
את מאמינה ובוחרת לא לקיים אף מצווה - לבריאות, בהחלט בעיה שלך.
ואם את מאמינה ומחילטה לקיים מצוות - עושים את זה עד הסוף. מחפשים זרם שמתאים לך (כל עוד הוא לא חורג משולים ערוך) ואז אפשר לקיים אורח חיים לפי מה שאת מאמינה, אבל לא לחרוג מההלכה.
כמובן שלכל אחד יש את הקשיים שלו בחיים וזה בסדר. אבל החוכמה היא לעבוד על הקשיים ולא לברוח מהם.
שואל השאלה, בתור מישהי דתייה (לפי מה שאני מבין), קשה לה קצת עם כשרות. לא צריך לעודד אותה שזה בסדר, צריך להבין מאיפה הקושי מגיע ולהתמודד איתו. לא מדחיקים קשיים, מתמודדים איתם כמו גדולים.
מהשאלה אני מבין שלשואלת השאלה כן חשוב הדת והעובדה שהיא לא שומרת כשרות הפריעה לה ולכן היא פנתה לכאן. לכן אני באמת מאמין שאין כאן צורך להדחיק את הבעיה. למה? כי נראה שהיא אמינה ומקיימת אורח חיים דתי. אם עושים משהו, עושים אותו עד הסוף.
שואלת השאלה, כל הכבוד על השבת, זה באמת מדהים. תנסי להבין מאיפה בה הקושי, ותביני שלכולם יש קשיים. זה לא בסדר, אבל את בת אדם. תעבדי על זה ושתהיי מוכנה ובשלה, תקיימי את המצווה החשובה הזו כהלכתה.
בהצלחה!
אין דבר כזה. יש הלכה. בן אדם שומר תורה ומצוות צריך לעשות את ההלכה כפי שהיא. אי אפשר לעשות רק מה שנוח.
אם את לא מאמינה - שיהיה לך בכיף, בעיה שלך.
את מאמינה ובוחרת לא לקיים אף מצווה - לבריאות, בהחלט בעיה שלך.
ואם את מאמינה ומחילטה לקיים מצוות - עושים את זה עד הסוף. מחפשים זרם שמתאים לך (כל עוד הוא לא חורג משולים ערוך) ואז אפשר לקיים אורח חיים לפי מה שאת מאמינה, אבל לא לחרוג מההלכה.
כמובן שלכל אחד יש את הקשיים שלו בחיים וזה בסדר. אבל החוכמה היא לעבוד על הקשיים ולא לברוח מהם.
שואל השאלה, בתור מישהי דתייה (לפי מה שאני מבין), קשה לה קצת עם כשרות. לא צריך לעודד אותה שזה בסדר, צריך להבין מאיפה הקושי מגיע ולהתמודד איתו. לא מדחיקים קשיים, מתמודדים איתם כמו גדולים.
מהשאלה אני מבין שלשואלת השאלה כן חשוב הדת והעובדה שהיא לא שומרת כשרות הפריעה לה ולכן היא פנתה לכאן. לכן אני באמת מאמין שאין כאן צורך להדחיק את הבעיה. למה? כי נראה שהיא אמינה ומקיימת אורח חיים דתי. אם עושים משהו, עושים אותו עד הסוף.
שואלת השאלה, כל הכבוד על השבת, זה באמת מדהים. תנסי להבין מאיפה בה הקושי, ותביני שלכולם יש קשיים. זה לא בסדר, אבל את בת אדם. תעבדי על זה ושתהיי מוכנה ובשלה, תקיימי את המצווה החשובה הזו כהלכתה.
בהצלחה!
שמח לעזור,
אני לא מסכימה עם דבריך, עם "הכל או כלום". אני מכירה אנשים שונים עם אמונות שונות. כל אחד מקיים את המצוות שהוא רואה לנכון לקיים. אני לא נכנסת לאף אחד לחיים ומעולם לא שאלתי למה את מצווה א' כן אך את מצווה ב' לא.
מה שאני מבינה מהשאלה זה, שהשואלת מבולבלת כרגע. היא רוצה להיות בסדר. השאלה היא, מי קובע מה זה בסדר ומה לא. ולדעתי זה משהו שהיא צריכה להחליט לגביו בעצמה.
אני לא מסכימה עם דבריך, עם "הכל או כלום". אני מכירה אנשים שונים עם אמונות שונות. כל אחד מקיים את המצוות שהוא רואה לנכון לקיים. אני לא נכנסת לאף אחד לחיים ומעולם לא שאלתי למה את מצווה א' כן אך את מצווה ב' לא.
מה שאני מבינה מהשאלה זה, שהשואלת מבולבלת כרגע. היא רוצה להיות בסדר. השאלה היא, מי קובע מה זה בסדר ומה לא. ולדעתי זה משהו שהיא צריכה להחליט לגביו בעצמה.
זה סותר
תעשי מה שמתאים לך, אני אטאיסט אז זה לא שאגיד לך תהיי צדיקה, מצידי שלא תשמרי כלום.
מה שכן אם את כן מאמינה וזה חשוב לך אז לא כלכך, אם את מאמינה אז כל המצוות שלו אמורות להיות חשובות לך ומשהו שחייב לעשות.
מה שכן אם את כן מאמינה וזה חשוב לך אז לא כלכך, אם את מאמינה אז כל המצוות שלו אמורות להיות חשובות לך ומשהו שחייב לעשות.
סופרסתם
קודם כל, זכותך לא להסכים איתי. אבל בכל זאת אני רוצה להתייחס לדברייך.
לגבי זה שיש אנשים עם אמונות שונות - בהחלט קיים. אבל זו לא הדרך הנכונה. אני יוצא מנקודת הנחה ששואלת השאלה דתייה (אלא אם בוחרת רק לשמור שבת ולא משהו מעבר). מי שמקיים אורח חיים דתי, יש לו ספר חוקים - התורה. זה ספר החוקים שלנו ואי אפשר לחרוג ממנו (אם את לא מאמינה, אל תאמיני בעיה שלך, אבל אם שואלת השאלה כן מאמינה, מה שכתבתי רלוונטי גם אליה). עכשיו אם כתוב בחוקים משהו, אי אפשר לחרוג ממנו. זה כמו שתקראי את חוקי סטיפס ותגידי "אוקיי, החוק הזה מקובל עליי, החוק הזה לא". גם אם את לא מסכימה עם החוקים, הם חלים עלייך ואם תעברי עליהם את תענשי. אם למשל החלטת שאת לא אוהבת את היו שאומר שצריך לתת קרדיט, ואת בכל זאת לא תתני קרדיט, זה מעשה לא תקין, ונאמני סטיפס יטפלו בהתאם.
כך גם כאן. בן אדם קיבל על עצמו את התורה וקיום המצוות? צריך לעשות הכל ולא לחרוג מההלכה. אנשים שלא מבינים את זה - בעיה שלהם. אי אפשר להיות "הרב נוח" ולעשות מה שרוצים.
כמובן כמובן שעדיף רק לשמור שבת מאשר שלא יהיה כלום, וכל דבר עדיף מכלום אבל אי אפשר להמשיך לשאוף ככה. סבבה, יש קשיים. צריך להתמודד איתם ולא להדחיק. אי אפשר להגיד "קשה לי לעשות x אז אני אוותר לגמרי." מה שכן צריך להגיד לדעתי זה: "קשה לי לעשות x. אני מודע לזה שאני צריך לעבוד על זה, ואני אעבוד על זה. ברגע הנכון אעשה את זה. אני אעשה: 1,2,3 על מנת לפתור את הקושי". לא להדחיק.
את רואה מישהי מבולבלת? אולי. אבל אני דווקא קיבלתי רושם אחר, אני רואה מישהי עם קושי במשהו מסויים. זה בסדר שיש קושי, אבל זה לא בסדר להדחיק את זה. צריך לעשות הכל בשביל לפתור את הקושי.
קודם כל, זכותך לא להסכים איתי. אבל בכל זאת אני רוצה להתייחס לדברייך.
לגבי זה שיש אנשים עם אמונות שונות - בהחלט קיים. אבל זו לא הדרך הנכונה. אני יוצא מנקודת הנחה ששואלת השאלה דתייה (אלא אם בוחרת רק לשמור שבת ולא משהו מעבר). מי שמקיים אורח חיים דתי, יש לו ספר חוקים - התורה. זה ספר החוקים שלנו ואי אפשר לחרוג ממנו (אם את לא מאמינה, אל תאמיני בעיה שלך, אבל אם שואלת השאלה כן מאמינה, מה שכתבתי רלוונטי גם אליה). עכשיו אם כתוב בחוקים משהו, אי אפשר לחרוג ממנו. זה כמו שתקראי את חוקי סטיפס ותגידי "אוקיי, החוק הזה מקובל עליי, החוק הזה לא". גם אם את לא מסכימה עם החוקים, הם חלים עלייך ואם תעברי עליהם את תענשי. אם למשל החלטת שאת לא אוהבת את היו שאומר שצריך לתת קרדיט, ואת בכל זאת לא תתני קרדיט, זה מעשה לא תקין, ונאמני סטיפס יטפלו בהתאם.
כך גם כאן. בן אדם קיבל על עצמו את התורה וקיום המצוות? צריך לעשות הכל ולא לחרוג מההלכה. אנשים שלא מבינים את זה - בעיה שלהם. אי אפשר להיות "הרב נוח" ולעשות מה שרוצים.
כמובן כמובן שעדיף רק לשמור שבת מאשר שלא יהיה כלום, וכל דבר עדיף מכלום אבל אי אפשר להמשיך לשאוף ככה. סבבה, יש קשיים. צריך להתמודד איתם ולא להדחיק. אי אפשר להגיד "קשה לי לעשות x אז אני אוותר לגמרי." מה שכן צריך להגיד לדעתי זה: "קשה לי לעשות x. אני מודע לזה שאני צריך לעבוד על זה, ואני אעבוד על זה. ברגע הנכון אעשה את זה. אני אעשה: 1,2,3 על מנת לפתור את הקושי". לא להדחיק.
את רואה מישהי מבולבלת? אולי. אבל אני דווקא קיבלתי רושם אחר, אני רואה מישהי עם קושי במשהו מסויים. זה בסדר שיש קושי, אבל זה לא בסדר להדחיק את זה. צריך לעשות הכל בשביל לפתור את הקושי.
שמח לעזור,
ראשית, אציין שנעים לנהל איתך דיון. תמיד טוב לפגוש אנשים שכותבים לעניין שלא מתלהמים.
שנית, טוב, כל אחד מאיתנו מגיע ממקום אחר, לכן מפרש את השאלה באופן אחר לפי הבנתו. רק השואלת יודעת מי מאיתנו צודק. :)
ראשית, אציין שנעים לנהל איתך דיון. תמיד טוב לפגוש אנשים שכותבים לעניין שלא מתלהמים.
שנית, טוב, כל אחד מאיתנו מגיע ממקום אחר, לכן מפרש את השאלה באופן אחר לפי הבנתו. רק השואלת יודעת מי מאיתנו צודק. :)
תעשי מה שבא לך
אבל בכללי , לפי הדת זה לא בסדר כלל .
אבל בכללי , לפי הדת זה לא בסדר כלל .
בררו שזה לא בסדר. אפילו מי שבוחר לעצמו שהוא לא מקיים אפילו מצוה אחת מן התורה - הוא כבר ארור:
"אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת -לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל הָעָם "אָמֵן" (דברים כז, כו).
אביא את ביאורו של הפסוק בתוך הספר "שערי תשובה" לרבנו יונה ז"ל:
"ועתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד, ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם" (שערי תשובה, חלק א, סימן ו).
עוד משהו: יש הלכה בשולחן ערוך (יורה דעה, סימו שלד, סעיף מג, דבר 4) שאחד כזה צריך לנדות אותו.
"אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת -לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל הָעָם "אָמֵן" (דברים כז, כו).
אביא את ביאורו של הפסוק בתוך הספר "שערי תשובה" לרבנו יונה ז"ל:
"ועתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד, ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם" (שערי תשובה, חלק א, סימן ו).
עוד משהו: יש הלכה בשולחן ערוך (יורה דעה, סימו שלד, סעיף מג, דבר 4) שאחד כזה צריך לנדות אותו.
סופרותם, הסיבה לקיום המצוות - היא בגלל שככה צת\צהו עליה הבורא יתברך. זאת התטרה בשמרית המצוות - לעשות את רצון הבורא יתברך. מי קובע מה בסדר ומה לא בסדר? בורא עולם, כי הוא נתן לנו את המצוות והוא הסיבה לקיומם...
באותו הנושא: