אני לאט לאט מתרחקת מהאמונה לא בשליטתי... אני מתחילה להאמין שכל דבר משמעותי שקרה וקורה לי בחיים זה מקרי,

זה לא משנה כלום זה רק דרך הסתכלות שלך על העולם

את לא יכולה להכריח את עצמך להאמין או לא, כמו שאמרת- זה לא בשליטתך
אז אל תכפי על עצמך ותלכי עם ההרגשה שלך

זה לא רע. תאמיני או אל תאמיני במה שטוב לך, אם את מאמינה שזה צירוף מקרים, זה בסדר גמור. אל תאלצי את עצמך להאמין במשהו שאת פשוט לא.

שואל השאלה:
לא גדלתי על אמונה הדוקה אבל אחותי מאוד מאמינה ועכשיו היא רוצה לצום בגלל שהיא לא שמרה שבת אחת (בשבת הזאת היא כמעט נדרסה שהיא נסעה בקורקינט חשמלי והיא מאמינה שזה בגלל שהיא חיללה את השבת)
אני חושבת שהיא פשוט הייתה על הכלי הלא נכון, בזמן הלא נכון.
אני גם לא חושבת שיש משהו פסול בלא לצום.
אף פעם לא הצלחתי לצום, אני מתחילה להזיע ובסופו של דבר לשתות מלא מים ביום השני.

אוקי. זה לא היה בגלל שהיא חללה שבת, ייתכן מה שאת חושבת הוא נכון לגביה. אל תכריחי את עצמך בכוח להאמין, קחי את הזמן. אם את רוצה להתחזק, תראי הרצאות של רבנים ואם לא בא לך אז אין צורך. זה צריך לבוא ממך.

שואל השאלה:
לא מאמינה לרבנים.
ניהיתה לי שפיטה כזאת, אני מרגישה כאילו הדעות שלהם חשוכות שהם אומרים שבחורה צריכה להיות צנועה עם חצאית והשטויות האלה

טוב לא כולם כאלה ולא חושבים ככה, יש כאלה שהם פחות , תנסי להקשיב לאחד שמתחבר לך, אני גם בדיוק לא הכי מסכימה עם הכול שם, אבל אני מקבלת את זה לפעמים, הדעות שלהם לא חשוכות כל הזמן. פשוט ישנם רבנים שבאמת קצת פתוחים ומבינים. וזה לא תמיד רק צניעות, גם אולי תשמעי רבניות מאשר רבנים אם תרצי

שואל השאלה:
^לא מתחברת לאף אחד

לפחות תנסי לחפש רב שנראה לך מתאים.שמעתי שהרב יצחק פנגר די מצחיק או רב אחר . יש גם רבניות שמדברות לנשים בצורה חמה ואימהית , את יכולה לנסות לפחות אם את רוצה, אם את מרגישה צורך לבדוק. בשביל לחזק קצת את האמונה שלך. אם יבוא לך. את לא חייבת לשמוע את כל הרבנים אבל תמצאי רב אחד שבאמת נראה לך מתאים או רבנית, שסנגון שלו או שלה הכי נראה לך, בלי כל הקטע של צניעות וכל הכובד , אלא חיזוקים וקצת הומור. משהו בכללי שיחזיק אותך.

בטח שזה רע. זה כפיות טובה וחוסר הכרת הטוב גמורה לראות דברים שקורים לנו כצירופי מקרים. מי שלא מאמין שזה הכל מא תה' - אין לו חלק בתורת משה רבנו, כפי שכתב הרמב"ן (שמות יג, טז).
הקמב"ם אומר - שז האכשריות לראות את הדברים כדרך מקרה, כי א םלא מתעוררים לתשובה - זה גורם לה' לתת גיזרות יותר קשות:

"אבל אם לא יזעקו, ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית--הרי זו דרך אכזרייות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות: הוא שכתוב בתורה, "והלכתם עימי, בקרי. והלכתי עימכם, בחמת קרי" (ויקרא כו, כז-כח), כלומר כשאביא עליכם צרה, כדי שתשובו--אם תאמרו שהוא קרי, אוסיף עליכם חמת אותו קרי" (משנה תורה, הלכות תעניות, פרק א, הלכה ג).

עוד משהו: צניעות - זה התפקיד הכי חשוב של האשה, הרבנים לא אומרים סתם, את אמורה להאמין להם: "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" (תהילים מה, יד), "אֶשְׁתְּךָ, כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה -בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ:בָּנֶיךָ" (תהילים קכח, ג).

אגב את לא צריכה לבקש סימן אם את הולכת למות בגלל הרעבה עצמית, פשוט תאמיני בעצמך וגם תעזרי לעצמך , צירוף מקרים זה גם דרך של אלוקים להיות אנונימי אמר פעם מישהו, אפשר לומר שזה לא היה צירוף מקרים וכן מישהו שם למעלה שמר עליך. את ניצלת וגם אחותך בנס, זה סוג של נס, אבל זה כנראה המבחן שלך. שוב צירוף מקרים זה הדרך של אלוקים להיות אנונימי . אבל אולי יש צירוף המקרים הזה לא סתם ממש בדיוק צירוף מקרים ?

שואל השאלה:
תוצאה
אני רואה את הדברים שקרו לי בחיים כצרופי מקרים או דברים שקרו בזכותי.
מה שאתה לא מבין זה שאמירות כאלה, הן מה שגרם לי להתרחק מהאמונה.
אמירות שבעיקר באו ממך על זה שמי שלא מאמין מקסימום אצלך כאילו הוא רצח מישהו (ביוטוי בהגזמה).
עצם זה שאתה אומר שאדם שלא מאמין יותר אין לו מקום והוא כופר או כל הבילבולי מוח האלה זה מה שגרם לי להתרחק.
אתה מביא לי את כל האמירות בתורה שנוגדים את זכויות האדם, את הכבוד, את השיוויון...
כל הדברים שאני שונאת, זה גורם לי להתרחק.
אני לא מצליחה להאמין שזה מה שאלוקים רוצה, שהוא רוצה שיהיה כזה חוסר שיויון, חוסר כבוד, הרגשת פיקוח...
למה דווקא נשים צריכות להיות צנועות?

הרבנים לא יגידו לי מה לעשות, אני אלבש מה שאני רוצה ואתה מוזמן לזרוק עליי אבנים, אכניס אותך לכלא.

יקרה הדת ממש לא ככה כמו שהוא טוען . יש מקום לכל אחד בעולם הזה, גם למי שלא מאמין והוא לא נענש על זה אלא מקבל הזדמנות שנייה בעתיד לחזור . אלוקים לא אל שמעניש אנשים שלא מאמינים, אלא מחכה ונותן לכולם הזדמנות וגם יש שיוון . וזכויות אדם וכבוד . מה שאת חושבת על הדת הוא לא בהכרח נכון, יש רבדים נוספים בדת שהם מאוד עמוקים ומסובכים, אבל בכללי יש בדת משהו טוב וחיובי מעבר לכל זה .לגבי צניעות, זה משהו חשוב. אני לא חושבת שפה תמצאי את התשובה, לכן חשוב שתשאלי רב אם את רוצה לדעת למה . הם לא יגידו לך מה לעשות, אלא יסבירו וכל זה, החלטה אם לעשות או לא מה שאמרו היא הרצון שלך. כל הצירופי מקרים כנראה הם הדרך שלו להיות אנונימי, במזל או בנס ניצלת את ואחותך, רוב המקרים שאנשים ניצלם מסכנות וזה , שהם חזרו בתשובה דרך זה, אצלך זה ייקח זמן אולי להתחזק או לא

שואל השאלה:
אורה ושמחה
אני לא מרעיבה את עצמי יותר כבר יותר משנה, זה קרה פעם.
אני חושבת שסתם נכנסתי ללוח שנה כי נזכרתי שלא קיבלתי הרבה זמן.
אחרי זה תפסתי את עצמי ביידים קצת, הבנתי שהזקתי לעצמי והתחלתי לקחת את עצמי בידיים, משם הייתה החלמה ארוכה, לא קיבלתי עזרה מאף אחד אף כי אף אחד לא הבין אותי אז הרגשתי כאילו זה בזכות עצמי.
אני גאה בעצמי, מתביישת במה שעשיתי ובזה שהתגאתי בזה בזמנו אבל אני לא חושבת שיש לי עוד למי להודות חוץ מלכמה חברות שאמרו לי מידי פעם "את רזה, את לא צריכה להרזות" האמת שזה לא עזר בכלל כי לא האמנתי להן עד שאני רציתי עזור לעצמי, אבל בכל זאת מעריכה אותן על זה שניסו לעזור והיו שם בישבילי.

אוקי, הבנתי אותך, אני חושבת שהוא שם למעלה נתן לך בצירוף מקרים הציל אותך מוות, כן את יכולה לפרש את זה בתור מקרה או מזל או מה שאת בוחרת, זה אותו דבר. אולי את עוד לא הגעת לזה עדיין ולכן את מתקשה עם אמונה. אני אגיד לך משהו, לא כל הרבנים מדברים פאקינג על צניעות וכל זה . יש גם נושאים אחרים, הנושאים בדת הם יותר מצניעות וכל זה. אני מכירה את זה ממש לעומק . שאני יודעת ורואה לפעמים הרצאות של רבנים וגם מדברים שם על קשיים ושלום בית ועוד. הבחירה כולה שלך. את יכולה להיות מסורתית או דתייה ליט ולהאמין שיש אלוקים קצת, או מה שאת רוצה. תכלס לדעתי כל הצירופים מקרים הם יותר מסתם מקרים. אני מכירה מקרים שאנשים ניצלו מפאקינג מוות ודברים רעים או צרות, בקטע הדתי וחזרו בתשובה, או כאלה שהגיעו להבנה כזו שיש אלוקים והדת היא אמת, זה לוקח זמן, ואולי שנה או משהו, זה תלוי בבן אדם. את עדיין בתהליך, לפעמים באמת קשה להאמין שיש אלוקים בגלל שאמונה נאבדת ומקרים אחרים, לפעמים צריך קצת דלק או דבק שידביק את האמונה שלך מחדש או משהו שיחזק אותך, אם את רוצה או לא, אני אבין. ובכל מקרה אני שמחה שיצאת מהפרעת אכילה וגם שאת בריאה . הבחירה היא בידיים שלך, אם את רוצה לחזק את האמונה שלך באלוקים . או שאת לא רוצה . הכל בידיים שלך

שואל השאלה:
אורה ושמחה
אני פשוט נבהלת מכל השטויות שמשתמשים אומרים פה על זה שמי שלא מציית לככה וככה יקרה לו ככה וככה.
הם לא מבינים שזה רק מרחיק אנשים.
דרך אגב, מה שאמרתי על האבנים באמת שהוא אמר את זה.
כאן אני מערבת אותך (תוצאה)
אני לא קראתי חצי ממה שכבת כי אני יודעת שאתה חושב שזה בסדר לירוק ולקרוע בגדים לנשים לא צנועות מתגובות שקראתי בעבר.
באמת שלא אכפת לי מהשטויות שיש לך להגיד, כל מילה שאני קוראת זה בזבוז זמן מהחיים שלי.
אם אתה חושב שככה תגרום לאנשים לחזור בתשובה- בפחד ממה שאלוקים יעשה להן, אז אתה טועה.
כי יותר קל להאמין שאלוקים הוא אל רחום וחנון או לא קיים בכלל מאשר אל נבזי (שאתה מתאר אגב) שמאפשר לגברים להלבין את פניהן של נשים רק כי בחרו בדרך מסויימת.

אני יכולה להבין אותך בזה .אני מאמינה באלוקים והדת, אני לא חושבת שאם לא תאמיני בו, הוא יעניש אותך דווקא במקום. האלוקים שאני ואחרים מאמינים בו הוא יותר סבלני וסלחני, עונש לא הדרך. הוא לא חפץ במות הרשע אלא בתשובה שלו. אלוקים אוהב את כולם גם את אלה שלא מאמינים בו. הוא נותן הזדמנות לכל אחד, יותר מאחת. ואוהב ומרחם ,וכן אני מודעת לדעות פה עליו אבל זכותם של כל אחד לא להסכים, וכן תוצאה די טועה, יש לו שם פה, בתור קיצוני . הוא לא חלק מאתנו . גם הדרך שלו לא טובה בעיני דתיים וחרדים פה, כל דרך שהיא קיצונית ואינה אנושית היא נגד הדת , אני לא מאמינה שאנשים צריכים לחזור בתשובה מפחד שמה יקרה להם משהו רע , זה אמנם עובד לכמה זמן, אבל כל פחד סופו שיתגברו עליו, ואנשים שמתגברים על הפחד הזה, במיוחד שהם עוברים עבירות שנגד הדת, אז הם מבינים שאין מה לפחד והכול בסדר והם יכולים לעשות את זה. אם הם מאמינים בגלל פחד, זה לא עובד טוב. זה צריך להיות מלב שלהם ורצון והכוונה שלהם. לא מתוך פחד או חשש.

שואלת השאלה, אני יכול להגיד שיש לך גוואה שתא חשובת שיש לך איזה כח עצמי.

מה בדיוק מרחקי אותך? מערכת של שכר ועונש - זה דבר בסיסי שאמרו להיות תקין בכל מערכת תקינה. למה רק שזה בא מלאוקים - פתאום "רע" לך עם זה?

וברור שאי אמונה - זה כפירה, זה הפירוש של המילה "כפירה" - "הכחשה".

על איזה "זכויות האדם" את בדיוק מדברת? ללכת נגד מה שה' צוה? למה שלמרוד במלך העולם יהיה חלק מ"זכויות האדם"? זה לא.

"שיוויון"? - בין מי למי?

וברור שה' חנון וחנון? אבל מה זה אומר ? שהוא אמרו להתיר לך כל מה שבא לך? אבא טוב מצהו את בניו על דרך טובה ומרחיק אותם מדרך רעה. הסיבה לזה שי מצוות בכלל - זה בשביל שאנחנו מעשה את מה שה' צוה, על זה אנחנו אמרוים לקבל שכר - על ביטול רצון העצמי מפני רצונו יתברך. זה העבודה ש להאדם בעולם הזה. בלי זה אין מקום לתת לנו שכר ואין סיבה לאלוקים בכלל לברוא אותנו.

רוצה שאני אביא לך דוגמא לסתירה מדברייך של עצמך. רק הסתכלי על עצמך במראה. למה את חושבת שמה שמורת לך ולמשטרה לעשות, ולאלוקים ולשליחיו - אסור?

"הרבנים לא יגידו לי מה לעשות, אני אלבש מה שאני רוצה ואתה מוזמן לזרוק עליי אבנים, אכניס אותך לכלא."

"אם אתה חושב שככה תגרום לאנשים לחזור בתשובה- בפחד ממה שאלוקים יעשה להן, אז אתה טועה".

באותה מידה גם אני יכול להגיד לך שאם את חושבת שאת תגרמי לי לשמור על חוקי המדינה בפחד שהמשטרה תעשה לי משהו - את טועה.

"אני פשוט נבהלת מכל השטויות שמשתמשים אומרים פה על זה שמי שלא מציית לככה וככה יקרה לו ככה וככה"
- למה תא נבהלת מזה? ומזה שמי לא מציית לחוק המדינה - אז יקרה לו ככה וככה - זה לא- את לא נבהלת? למה את רוצהואחרים רוצים להפיד אותי עם זה? מה זאת הדרך הזאת?.

אורה ושמחה, שכר עונש - זה אחד מעיקרי האמונה שחייבים להאמין בהם. מי שלא מאמין באחד מעיקרי האמונה - אפיקורוס.

"יא - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו: (שכר ועונש)"

"שמאפשר לגברים להלבין את פניהן של נשים רק כי בחרו בדרך מסויימת."
- דרך מסוימת? איזה דרך? שנוגדת את רצונו יבתרך (שרוצה שנשים תלבשנה צניעות) ומחטיאות את הרבים? מה את רוצה שלא תהיה תגובה נגד זה? אין דבר כזה...

לא מסכים עם התגובה שלמעלה משום ש"ספק"- זה בגימטריא "עמלק" (240). עיינו גם ברש"י של שמות יז, ח.
עיינו גם במשנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג.
זה חמור להתספק במציאות ה' ובאמיתות עיקרי הדת. ככה מגיעים למינות ומאבדים את העולם הבא. ככה כתב שם הרמב"ם בשם התורה (במדבר טו, לט) וכפי שפירשו חז"ל בברכות יב עמוד ב.

אני דווקא כן מסכימה עם המגיבה הרמיוני פה . היא צודקת, קורה שיש ספקות אצל אנשים ומותר לשאול ולחקור ולהטיל ספקות לפעמים, ביהדות מותר לשאול ולחקור, זה לא שאסור וכל זה

אורה ושמחה, התסכלת איפה שאמרתי? רש"י בפרשת "בשלח", בפסוק שמות יז, ח? ברמב"ם (להכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג)?
זה אסור מן התורה. באיזה מקור למדת שמותר להטיל ספק במציאות ה' ובאמיתות התורה?

אני לא מדברת אתך.. אנו לא כמו הנצרות ואסלם שאוסרים על שאלות וחקירה ומניעת תשובות לאנשים שצריכים אותן, היא רוצה את האמת, היא מחפשת את זה. יש אנשים ששואלים באמת רבנים ומחפשים תשובות לכל זה. מותר לשאול שאלות ולחקור ולהטיל קצת ספק בריא . בשביל להגיע לאמת או לפחות לאמונה בדת

אורה ושמחה, אני הבאתי ראיות (שאסור להטיל ספק בעיקרי האמונה) מן הנצרות והאסלאם, או מרש"י על התורה ומשנה תורה לרמב"ם?

שימי לב מה אני כותב ומה את עונה לי. את עונה לי כאילו אני מצטט "ברית חדשה" או קוראן.

ולא. לא אמרתי שאסור לשאול שאלות בשביל לקבל תשובה. זה ודאי מותר. פשוט אסור להסתפק באמיתות עיקרי האמונה, אאל אפשר לשאול "איך יכול להיות ש".. ולנסות לקבל תשובה. זה הכל.

אורה ואמונה, את לא מבינה.. הוא התכוון שאין להטיל ספק במציאות הבורא. הבורא מן הסתם קיים, ואין על כך עוררין.
מותר לשאול שאלות במטרה להחכים ולהגיע לאמת ולהתקדם במעלה הרוחנית, אך לא במטרה למצוא תירוץ למה לא להתקרב לה'/להאמין בו.

הכוונה של לגבי זה הייתה אחרת .. הכוונה בשביל שהיא תחקור ותגלה את האמת,הוא גם לא מבין , אמרתי משהו אחר. לא הכוונה למה שהוא חשב אבל הוא רגיל לחשוב שאני נגד האמונה וכל מה שאמרתי זה היה תירוץ מדוע לא להאמין או משהו כזה, הכוונה שהיא תחקור. אבל רגיל הוא מתנגח בי לפעמים עם הדעה שלו , אתה לא מבין והוא גם לא מבין . לא אמרתי שמותר לה להטיל ספק ולמצוא תירוצים נגד האלוקים ואמונה אלא שזה בריא לחקור ולשאול ולהטיל ספק בשביל לחקור את האמת . תקראו מה שאמרתי, האם אמרתי משהו שדומה לכפירה או משהו כזה? רק הוא חושב ככה, הכוונה שהיא תחקור את האמת עד שהיא תמצא את התשובות שלה . זה מבחן האמונה שלה .

היה פה פשוט חוסר הבנה.

אמרת משהו פשוט על זה שזה בסדר שיש ספקות על מציאות ה'.. בגלל זה הוא הגיב שזה לא נכון, והוא צודק. אבל אם התכוונת לשאילת שאלות כדי לברר, להחכים ולהגיע לאמת- מותר.

אוקי. הבנתי .

לא התכוונתי חלילה בלהטיל ספק על מציאות ה'. כוונתי היא שרצוי לחקור, להתעמק, לשאול שאלות - וזה מה שבונה (אצל אנשים רבים) אמונה עמוקה יותר. לא לכולם יש אמונה תמימה באופן אוטומטי, וזה בסדר. מוזמנים לקרוא פה, תשובה של רב הנוגע בעניין.

לחקור את הקב"ה עצמו- אי אפשר (להטיל ספק במציאות ה'), רק את דרכיו (כלומר רק על דרכיו מותר לשאול שאלות, לא במטרה לקטרג אלא להגיע לאמת).
עיינו בקישור.

כלומר:
אסור לחקור במציאות הבורא לצורך ביסוס האמונה, אבל מותר לחקור איך השכל וההגיון מתיישב עם האמונה.

כאן כדי לעזור;) , זה מזכיר לי את "שיר הכבוד" (בתור אשכזני, אני ממש אוהב אותו):
"דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ, וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ".

לא מכירה אותו, אבל לפי הכתוב- אני מבינה למה אתה מתכוון

קחי קישור.
מנהג האשכזנים לשיר את זה בסיום תפילת שחרית בשבת או יום טוב (פותחים את הארון לפני כן). יש כאלה ששרים אותו לפני הוצאת ספר תורה.
יש לשיר מטרה ללמד אותנו דברים (מלבד לשבח את הקב"ה).

שואל השאלה:
תוצאה
עוף לי עם השאלה.
מבחינתי איך שדיברתי אלייך מקודם זה היה שיא הכבוד בהשוואה להתנהגות שמגיעה לך.

עזבי אותו, הוא בקושי מוכן להקשיב לדעה שונה ממנו

מוכן להקשיב לדעה שונה משלי, לא מוכן לקבל דעה שחולק תעל התורה הקדושה (לא על הדעה האישית שלי, שעם זה אין לי בעיה).

שואל השאלה:
מה ההבדל בין להקשיב ללקבל?
להקשיב זה לרצות לשמוע משהו, להאזין.
לשמוע זה פשוט לשמוע- רעשים, דיבורים... דברים שאחנו לא בהכרח מעונינים לשמוע.
אם אתה לא מוכן לקבל את הדעה שלי אל תקשיב, אל תכנס לשאלה.
המטרה של השאלה שלי היא לקבל עזרה ומה שאתה עושה זה כותב את הדעות שלך, אתה לא עוזר, אתה מחמיר את זה.
אז אני מבקשת שתצא מהשאלה.

אתן מתנהגות לא בסדר, יש דרך לדבר. גם אם לא מסכימות- יש לדבר בכבוד. זה יכבד גם אתכן.

כולם פה כותבים את הדעות שלהם, מה שונה פה? יש לכולם את חופש הביטוי.
והוא לא חייב להסכים איתך. קל וחומר שזה היה כל הקטע בשאלה. את שאלת אם זה רע, והוא ענה כן. לא רואה פה משהו לא בסדר

שואל השאלה:
^אני לא מתכוונת לדבר אליו בכבוד ויש לי מליון סיבות לעשות זאת.
מאז שהוא אמר שזה בסדר לקרוע לאישה לא צנועה את הבגדים או לירוק עלייה אני לא מקשיבה לשום שטות שיש לו להגיד.
מהרגע שהוא אמר את זה הבנתי שהוא אדם חשוך.

כאן כדי לעזור, תביני שהוא לא בדיוק אדם פתוח ובוגר לדבר אתו, הוא כבר יצא על אנשים דתיים שלא הסכימו לדעותיו וגם התבטא קצת באנטי כלפי כל מי שהוא אתאיסט פה . הוא לא מוכן להבין שהדעות שלו פוגעות באנשים וגם שהוא לא מתנהג בדרך ארץ ומכבד אנשים עם דעות שונות ואמונות שונות, ניסיתי אז לפנות אליו בהגיון אבל האדם אז לא הקשיב לי וירד עלי ואמר לי שאני כופרת או משהו כזה . וגם הוא לא בדיוק היה מוכן לקבל את זה שלא כולם חשובים כמוהו והוא יוצא על אתאיסטים פה ומטיף להם כל פעם מחדש ואני מכירה משתמש שהוא נפגע ממנו ולא סובל את זה , הקטע השוני הוא שאתה צריך לדעת איך לקבל דעות שונות ממך וגם לכבד אנשים שלא מאמינים ולא להטיף להם יום ולילה, הוא פשוט מרחיק אנשים מהדת עוד יותר בגלל זה .

למה שאני לא אהיה אנטי כלפי אתאיסטים? הם צריכים לקבל כזה יחס. עיני בספר "חפץ חיים", הלכות לשון הרע, כלל ח, סעיף ה.

יחס גורר יחס ובגלל זה הם חושבים שהדת היא רעה וגם שאנו כמוך ואז הם פחות רוצים להיות בדת או לחזור בתשובה אם בכלל, מובן שגם שאתה פוגע בחופש האמונה והדת ומטיף להם יום וליל על יהדות למרות שהם לא רוצים את זה . הם בקטע אחר בחיים שלהם, תוכיח למי שרוצה להקשיב אבל אל תוכיח למי שלא רוצה ... כי אז אתה סתם מבזבז את הזמן שלך וגורם לו לשנוא את הדת עוד יותר ולחשוב עוד רע על הדת, אם ברצונך לקרב, עליך להבין את הבעיה פה .

אז תגידי לקב"ה שהוא פוגע בחופש הדת האמונה. מה זה השטויות האלה? (כאילו שאין עיקרי האמונה שחייבים להאמין בהם)
ולסוקי הלכה שהבאתי שהם "טעו" (חס ושלום) במה שפסקו.
את רוצה להציג את חויק הדת כמשהו שלא חובה לקים, אבל המטרה היא לעשות את מה שה' צוה. זה חובה. ויש שכר למי שיעשה את זה ועונש למי שלא.

ככה זה בכל מערכת.
האם המדינה היא רעה אם היא מענישה את מי שעובר על החוקים שלה?
בלי זה - אין חוקים...

טוב אני לא הולכת להתווכח אתך.מה שאתה עושה זה לגרום לשנאת הדת במקום לאהבת הדת עם הגישה שלך. וככה לא מוכיחים אף אחד לחזור בתשובה או להתחזק . אני סיימתי אתך פה . תמשיך לענות לעצמך או לקיר פה

אז תגידי למשטרה שאם היא עוצרת את מי נוסע בכביש למעלה מן המהירות המותרת - אז הוא גורם לשנאת השוטרים והמשטר. ככה לא מקרבים את האנשים לציית לחוקי התעבורה.

צריך שיסבירו לנהגים שעוברים על חקי התעבורה בנועם, לא צריך לתת קנסות. צריך לתת להם את הזמן להם, נכון? עד אז - שישמיכו לנוסע - איך שהם רוצים, נכון?
לא תפקידנו לתקן את העולם ולדאוג שכולם יסעו על פי המהירות המותרת, נכון?

שואל השאלה:
^אבל יש אנשים שלא מאמינים לחוקים האלה וזאת זכותם המלאה.
זה לא תפקידך להעניש או לדבר בגועל כזה לבן אדם "כופר"

אז מי שלא מאמין באותו חוקים - הוא כופר, וזה לא אמרו להיות "זכותו המלאה"? איזה מין "זכות" זאת לחלוק על הקב"ה?! זה פשוט חוצפה.

וזה כן תפקידי (בדיוק כמו של כל יהודי אחר ולא רק שלי) לדבר עם הכופר בצורה שמבזה ומגנה אותם. אין דרך אחרת.

"כאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפירושו בפרק "חלק" במסכת סנהדרין).

"כָל זֶה הָאִסוּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא דַּוְקָא עַל אִישׁ, שֶׁעַל פִּי דִּין תּוֹרָה הוּא עֲדַיִן בִּכְלַל "עֲמִיתֶךָ" דְּהַיְנוּ עַם שֶׁאִתְּךָ בַּתּוֹרָה וּבְמִצְּוֹת, אֲבָל אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁמַּכִּירָם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת, (ח) מִצְּוָה לְגַנּוֹתָם וּלְבַזּוֹתָם, בֵּין בִּפְנֵיהֶם וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, בְּכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה עֲלֵיהֶם, (ט) אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ עֲלֵיהֶם, דִּכְתִיב: "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וְ"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", וְהֵם אֵינָם בִּכְלָל זֶה, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה עַמְּךָ, וְנֶאֱמַר {תהלים קל"ט כ"א}: "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' (י) אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" וְכוּ', וְאֶפִּיקוֹרֵס (יא) נִקְרָא הַכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבֵין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר, כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, חוּץ מִפָּסוּק אֶחָד אוֹ קַל וָחֹמֶר אֶחָד אוֹ גְּזֵרָה שָׁוָה אֶחָת אוֹ דִּקְדּוּק אֶחָד, גַּם הוּא בַּכְּלָל הַזֶּה" (חפץ חיים, הלכות לשון רע, כלל ח, סעיף ה).

באר מים חיים
(ח) מצוה. ועיין לעיל בכלל ד' בס"ז ויתבאר לך הכל, ובזה הדין א"צ להפרטים המבוארים לקמן בכלל י'.

(ט) או ששומע. דאין עליהם איסור קבלת לשון הרע וכמו שביארנו לעיל בכלל ז' ס"ה עי"ש.

(י) אשנא. וז"ל אדר"נ פרק ט"ז ושנאת הבריות כיצד מלמד שלא יכוין אדם לומר אהוב את החכמים וכו' ושנא את עמי הארץ אלא אהוב את כולם ושנוא את האפיקורסין ומסיתים ומדיחין וכו' וכן אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא כו'.

(יא) נקרא כו'. כ"ז מבואר בגמרא בפרק חלק וביו"ד סי' קנ"ח וברמב"ם בהלכותיו.


זה כמו שאני אגיד שיש אנשים שלא מאמינים בחוקי המדינה, וזה זכותם המלאה, וזה לא תפקידך לדבר איתם בצורה מגעילה.

שואל השאלה:
תוצאה
אבל זה זה לא בשליטתו אתה לא מבין שזה לא יעזור?
אם ה היה רוצה שמישהו היה יעזור לו הוא היה מבקש לא?
הוא ביקש ממך אישית ללכת ולהשפיל כופרים?
זה לא תפקידי לדבר איתם בצורה מגעילה.
המשטרה שאחראית לחוק תטפל במי שעובר על החוק ותעניש אותו.
זה לא מתפקידי לשפוט, זה כמו שבן אדם ידרוס מישהו בלי כוונה מפני שהאדם הזה רץ לכביש.
אני לא אשפוט את הבן הזה, הוא לא אשם, זה היה בלי כוונה.
כך גם עם אמונה, בן אדם שלא מאמין אין מה לעשות עם זה כי לא משנה כמה מגעיל תדבר אליו זה לא יעזור לך בשום דבר.
מוזמן להמשיך לדבר לעצמך כי מעכשיו אני לא הולכת להגיב לך יותר, זה בזבוז זמן.

לא קראתי את כל השתלשלות התגובות - אבל קראתי את שאלתך. אנסה לענות.
קודם כל - מה שאת מרגישה זה טבעי. באמת. לכל אדם, גם הכי מאמין שיש, יש לפעמים ספקות ושאלות. וזה בסדר גמור!
התורה והיהדות מעודדים שאלות. אפילו אם זה נראה אחרת מהצד.
נראה שאת מבולבלת ולא בטוחה בדיוק מה דעתך ודרכך - אני ממליצה לך לעשות את הבירור האמיתי עם עצמך. לקרוא, לחקור, ללמוד, לשאול שאלות. ולהגיע למסקנות. אל תתני לאנשים אחרים להוביל אותך אל התשובה. התשובה אמורה לבוא ממך.
אני מאמינה בך, ועצם זה שאת שואלת את זה - אומר שאת מבקשת אמת.
בהצלחה רבה!

זה רע מאוד. ביקשת מה' סימן, קיבלת (למרות שלא היית חייבת לקבל) ואז את אומרת שזה עוד צירוף מקרים. שומרים עלייך משמיים וזאת התודה שלך?

אני מבין שאת מתחלשת, קורה אבל את לא יכולה להדחיק את הבעיה. תלכי לשיעורי אמונה ותתחזקי, אל תתני לאחרים להשפיע עלייך. במקום לברוח מהבעיה, תטפלי בבעיה.

שואלת השאלה, להאמין בצירופי מקרים זה לא בסדר, הרי זה בא מה'. מקרה (אותיות)= רק מה' / ה' רקם.

לגבי מצוות הצניעות יש כל כך הרבה במצווה זו, כמה שהיא חשובה. אמרת פה שיש בתורה שוביניזם, זוהי סטיגמה ידועה. אני יותר מאשמח להראות לך את הטוב במצוות הצניעות, כמה שהיא ההפך משוביניסטית. בחברה הדתית והחרדית יש כבוד גדול כלפי נשים, יותר מבכל חברה אחרת בהרבה.

שואל השאלה:
^את לא בנעליים שלהם אז את לא יודעת.
וגם אם הם בוחרים להתעלם מהמציאות זאת זכותם.
בכל מקרה הרוב פשוט לא מאמינים במציאות הזאת, מבחינתם יש מציאות אחרת, שהאדם היה קוף.

כן נו. לאתאיסטים יש סיבות עד כמה שזה לא מצודק , אבל מקרים וכל זה.ממה שאני יודעת, הרבה איבדו אמונה בגלל חינוך לא טוב לגבי הדת, פחד ממה שאלוקים יעשה, חוקים וחופש, וכל זה ומלא. זה מבחן האמונה כמו שאמרתי, לא לכולם זה קל ופשוט כמו אצלנו. להם קשה לחשוב שיש אלוקים וכל מה שיש בדת הכול טוב ומאה אחוזים יפה. בכנות, אפשר להבין

למה לא בשליטה? את בוחרת (בחירה טובה או רעה) איך להתסכל על הדברים. בחרת להתסכל בצורה כפרנית, לרמות שההגיון דורש שתראי כאן השגחה פרטית ולא צירופי מקרים.

ה' לא אמרו להתגלות אלי באופן אישי. בשביל זה הוא נתן לנו את התורה (בכתב ובעל פה) ששם כתוב מה צריך לעשות ואיך צריך להתנהג. הוא גם צוה למשוע לחכמים (דברים יז, ח-יא) ולא לסור מדבריהם ימין ושמאל.

בכל אופן, אם תרצי להבין למה שכן בשליטתך ולמה יש פשיעה בכפירה - אמליץ לך לקרוא בספר ש להרב אלחנן ווסרמן הי"ד "קובץ מאמרים ואגרות" (אתן לך קישור). אני מליץ לך לקרוא מעמוד 24-32. זה יסביר לך למה אין דין של "אומר מותר" לכופר במציאות ה'. במיוחד בעמודים30-32.

בהצלחה!

שירשור, לא חושבת שיש מה לעשות נגד זה,הם החליטו לצאת מדת ולהפסיק להאמין, זה הוחלט אז. אפשר אולי לשנות חלק מגישה שלהם או חשיבה שלהם לגבי דתיים ולכבד את זה... תעמידי את עצמך בניסיון של אלה שיצאו בשאלה שהיו דתיים וחרדים.

אוקי, בכל מקרה הם לא אשמים בזה, זה פשוט את יודעת, התקפת הספקות של יצר הרע שלפי דעתנו גרם לזה, או שכל תקופת המבחן הזה מבלבלת אנשים שפעם היו מאמינים, אני יודעת שאחרים לא חושבים שזה רע , אבל אולי הם יחזרו להאמין מרצונם יום אחד, אם הם ירצו

אורה ושמחה, אז דכתי דכת הרב אלחנן ווסרמן הי"ד, שהם כן אשמים בזה וזה בחירתם הרעה. כך כך דעתו של הרב אליהו דסלר זקוצ"ל בספרו "מכתב מאליהו".
ממליץ גם לך להכניס לקישור ולהבין.

שואל השאלה:
שירשור
כן זכותם להאמין במפץ הגדול כמו שזכותך להאמין באלוקים.
אם הם לא אומרים לך כלום אין לך סיבה לצאת עליהם.

^זכותם להאמין במפץ גדול, אם הם מאמינים שככה אלוקים ברא את העולם, לא שזה קרה לבד (למה שיקרה לבד ולא ברצון האלוקים?). דרך אגב, יכול להיות שמפץ הגדול באמת קרה, כי יש גם פירושים בתורה שרומזים אותו.

שואל השאלה:
ואו זה באמת כמו לדבר לקיר.

לצפות מאדם אמיתי שיודה ש"זכותו" של מישהו (אין שום אד םבעולם שזה זכותו, כי זה לא זכותו של שום אדם בעולם. אני לא מדבר רק על היהודים, אלא גם על הגוים) לא להאמין באלוקים - זה באמת כמו לדבר לקיר. למה? כי הוא יודע שהאמת אצלו והוא לא זז ממנה. הוא יודע שכל מי שנברא אמור להכיר את בוראו ולקיים את מצוותיו.

גם אני יכול להגיד שלהסביר שחובתו (כן, ממש חובתו) של כל אדם להאמין בבאלוקים ומצוותיו ולקיים אותו - זה כמו לדבר לקיר. רק שאצלם, בניגוד אלי, לא רואה סיבה מוצדקת להתעקש על שלהם.

למה את חושבת שאת יתר טובה ממני בעניין זה?

שואל השאלה:
כי אתה לא מקבל דעות של אחרים.
למה שאקבל את הדעה שלך אם אתה לא מקבל דעות של אחרים.
הדיון הזה נגמר כאן.

אני מקבל דעות של אחרים, כל עוד הן דעות ליגיטימיות.
אני לא מקבל דעות פסולות שנוגודת את רצונו של אלוקים.
זה לא חיסרון, זה אמור להיות ככה.

למה יש אנשים שלא מקבלים את הדעות של הנאצ'ים שסוברים שמי שלא מגזע הארי - אז הוא נחות? צריך לכבד את הדעות של אחרים, לא?

אלא מה? הם מבינים שזאת דעה פסולה?

אותו דבר גם כאן, אאל שזה (כפירה באלוקים) יותר גרוע...

לא לוותר - זה לנצח, יפה מאדו את מה שכתבת לה. מסכים עם כל מילה. אבל אם התורה באמת מספרת לנו שיש אנשים עם דעות פסולות. מה זה אומר? שזה בסדר שיש להם דעות כאלה? איפה ראינו דבר כזה?

וכל מה שקיים - תקין?
התורה מספרת גם על רוצחים. זה אומר שזה תקין?
כל שכן שכן שאתאיסט (שזה הרבה יותר גרוע מרוצח) שזה לא תקין...

למה לא יותר גרוע? למה עונש של מחלל שבת יותר חמור מעונש של רוצח? ראה סרטון.

יש מציאות.
אם אתה לא אוהב רבנים שאורמים את האמת, אבל אוהב את מי שעושה משהו שיותר גרוע רצח (חילול שבת) - יש כאן בעיה גרצינית...

שואל השאלה:
תוצאה
בגללך אני מתרחקת מהאמונה, אתה הסיבה היחידה שזה קורה לי.
אז אם אתה כל כך רוצה שאני אאמין תתנתק מהשאלה.

איך בדיוק את תתחילי להאמין אם אני אתנתק?
האמונה שלך אינה אמורה להיות תלויה בהתנהגות של אדם כזה או אחר (כולל אותי).
האמונה אמורה להיות בגלל רצון להכיר באמת.

וכן האמת של התרוה היא קיצונית.

זה אומר שזה לא אמת?

מה בדיוק הצגתי לא נכון על פי התורה?

שואל השאלה:
^הכל.

מסכימה אתה ועם משתמש לא לוותר. אתה גורם להתרחקות של אנשים פה.כשם המצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע .תוכיח למי שכן רוצה לשמוע תורה ואמונה על הדת ומוכן לקבל את זה בלב שלם, אל תנסה להוכיח למי שלא רוצים בכלל , אם אתה משכנע בכוח אדם שלא מוכן להאמין או לא רוצה לשמוע אותך אומר דברי דת, הוא לא יקשיב לך. כי זה גורם לו להתרחק מהדת, ואני מצוטטת לך משהו שאתה צריך להכיר :" כשם המצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה לשתוק במקום שאין הדבר נשמע , לפי שיהיה בעניין קלון למוכיח ולא תועלת לאשר הוכח , מכל מקום יש להתיישב לכל בעל נפש ולהשגיח הרבה בעניינים האלה , ולחשוב ולראות אם יהיה תולעת בדבריו לחוטא "ספר החינוך ופה צריך לדעת איך להוכיח ומה לומר . אתה מציג את הדת כמו שנוצרים אז הציגו את הנצרות ברדיפות ובאיומים או כמו שמחבלים הציגו את האסלם . ככה לא מוכרים "סחורה " ולא יקנו ממך תורה. זה הכול

^אני לפחות מביא את מה שכתוב באמת ולא מתכחש לדברים שאת מתכחשת אליהם.

שואלת השאלה, מה הכל? את בקיאה בתורה יתר ממני? לך יש בעיה עם אמונה, לא אצלי...