מה אתם חושבים על מה שכתבתי?זה ממש חשוב לי...אשמח שתכנסו ותענו...

הכרתי אותך ולא הפסקנו לדבר
עזרת לי ברגעים שהתחלתי להישבר
עכשיו אני מרגיש כמו אדם אחר
מרגיש שאת עצמי קובר בקבר,
שאני חופר

כל הגוף שלי רעד ואפילו לא היה קר
תמיד שהרגשתי רע חיכיתי למחר
מבפנים אני מת,בשבילי זה מאוחר
בפנים אני מרגיש שונה,מרגיש כמו זר

אמרנו שניהיה אחד בשביל השני בעצב,אז איפה אנחנו עכשיו?
מרגישים שנינו נורא,בגלל כל המצב
תקעו לי סכינים בלב וגם עוד כמה בגב
אבל אף אחד מהם אף פעם ככה לא כאב

אני לא יודע מה לעשות
אין לי יותר פתרונות
אני לא רוצה יותר לבכות
אבל אני טובע בהם ובמחשבות
והם כמוני תלויות
בראש שלי תמונות
על כל התקופות
שאת היית,הטובות.