אני ממש לא רוצה לעשות צבא .. יש דרך להתחמק מזה? אין לי סיבה רפואית אבל..

שמעי גם אני היה לי בעיה לישון מחוץ לבית לפני הצבא אבל כשאין ברירה וחובה מתרגלים לזה
וכל האוכל שתיארת זה בדיוק מה שיש בצבא..
לדעתי זה רק יעזור לך להתגייס

בקשי לצאת על נפשי אולי

שואל השאלה:
בצבא יש מלא שמן..
חוץ מזה שיש לי גם לוז אימונים 4,3 פעמים בשבוע ואני לא יכולה פשוט להפסיק עם זה.. אני אשמין ברמות וכל העבודה הקשה שלי תלך לפח.

שואל השאלה:
אבל אז זה ימנע ממני קבלה להמון מוסדות עבודה

שואל השאלה:
אין לי בעיה לעשות שירות לאומי או משהו כזה

תעשי צבא מה קרה נתנו לך את כל החיים שלך לחיות פה תרמי כמה שנים למדינה

שואל השאלה:
חח בתור גובניקית? למי זה יעזור בדיוק ?

אם כבר לא ללכת לצבא יקשה עליך להתקבל למוסדות עבודה וחוץ מזה האוכל שתיארת זה האוכל של צהל ואם את תהיי ג'ובניקית את תשני כל יום בבית שלך

בתור כל דבר. תקדישי זמן למדינה

וואי בתחום האוכל אני גם כמוך אני לא אוכלת כלום תקשיבי ההורים שלי דואגים עליי בצבא

תראי ברור שיש דרכים לצאת. אם אין לך סיבה ממשית אז תצטרכי לעבוד קשה יותר בשביל לצאת. אבל כל מה שרשמת שם לא ממש נשמע לי כמו סיבה מחייבת יותר פחדים שלך ותפיסות לא נכונות.

אני מאוד מפונקת, פחדנית, מתלוננת,רזה נמוכה וחלשה פיזית. לא הלכתי לטיולים שנתיים מכיתה ו כי לא רציתי לישון מחוץ לבית, וללכת, ולהיות בתנאים לא נקיים גם אצל חברות לא רציתי להשאר לישון, בררנית מאוד בעניין אוכל, וגם צמחונית מה שעוד יותר מצמצמם אפשרויות.

בכל זאת התגייסתי. דווקא עם רוב הפחדים והבעיות לא הייתי צריכה להתמודד ועם אלו שכן ראיתי שוואלה אני מסוגלת וזה אפילו לא כזה נורא.

הטירונות תכלס הכי גרמה לי להתמודד עם חלק מהדברים כי בסדיר אני ביומיות(גובניקית) וחוזרת הביתה, ותנאים זה כמו של עבודה רגילה, לשבת במשרד ממוזג מול מחשב.

בגלל שאני גובניקית והכל עשיתי טירונות 02 ומצחיק ואפילו מפתיע אותי ואת רוב מי שמכיר אותי שדווקא מצאתי את עצמי ממש נהנית מהטירונות. האוכל היה ממש טעים, בניגוד לציפיות שלי. ושתדעי, יש בצבא בעיקר מה שרשמת שאת אוכלת, גם אני ככה, לא אוכלת כלום מוזר רק את הבסיסיים ויש שם בעיקר אוכל בסיסי, אורז, תפוחי אדמה, קוסקוס עם מרק לפעמים, גם פתיתים לפעמים, בלי יותר מידי תבלון או משהו משוגע. בשר לפעמים יש שניצל א לי היה בטירונות שניצל תירס צמחוני. לישון מחוץ לבית ובחדר עם עוד די הרבה בנות דווקא לא הפריע לי כל כך כמו שחשבתי. ימים ראשונים לא נרדמתי בכלל אבל אחר כך הצלחתי לישון יחסית טוב. המקלחות וכל זה לא ממש נוח ואין הרבה פרטיות אבל בתור אדם מאוד מאוד פרטי, זה לא הפריע לי כמו שחשבתי שיפריע.

קיצר- את סתם דואגת, האוכל שם בסיסי וזה בעיקר מה שרשמת ונגיד עכשיו בסדיר יש קבוצה שמביאה אוכל מהבית קבוע, בבסיס החדש שלי האוכל קצת פחות לטעמי אבל בסדר מספיק שאני אמשיך לאכול בחדר אוכל ומביאה במקסימום תוספת צמחונית כי האפשרויות הצמחוניות שלהם על הפנים. לישון מחוץ לבית- זה היה בחדרים ממוזגים, זה כבר כמעט ולא באוהלים או משהו ולא מצאתי את זה בעיה. מבחינה פיזית- אם את עושה 02 זה שטויות בעיקר עומדים ומחכים ובקושי משמעת יש שם בכלל. אם את מתאמנת קבוע בסדיר תמצאי זמן לעשות את זה.

גובניקית לא תורם? אני חייבת להגיד שאני חולקת עליך בטירוף. מה שאני עושה מאוד מאוד תורם ונחוץ, תחשבי שגובניקים הם אלה שמכינים, מנהלים ומתפעלים מערכות מתחכמות שעושות את הצבא מה שהוא. כמובן שצריך לוחמים, אבל בלי מישהו שיתכנן ויצור את הרכיבים והמערכות שהם משתמשים בהם, בלי מתכנתים, אנשי תחזוקה ואלקטרוניקה, או אפילו תצפיתניות הצבא לא שווה כלום ולא יצליח לפעול. הצבא זה מערכת שבנויה מחלקים רבים. כל חלק שלעצמו יכול לא להראות חשוב אבל הוא חלק ממערכת שלמה ואם הוא שם אז הוא צריך להיות שם. אפילו אם אתה משק ממטרות, אתה זה שעושה את זה כי אין מישהו אחר שיעשה את זה. ויש בכללי מלא תפקידים חשובים ומעניינים גם של ג'וב. אני גם לא חושבת שבנות דווקא הכי תורמות כשהן בקרבי, אלא אם בת ממש בנויה פיזית לזה, היא לרוב רק תעכב ותפגע. יש באמת כל כך הרבה תפקידים חשובים בטירוף לא פחות מקרבי ואולי אפילו יותר בגוב.