מה אומרים? (כנסו-קטע כתיבה)

את ?
תגידי...
לא נמאס לך ? לא נמאס לך ליפול להישבר לכאוב להסתתר לעזור בלי להיעזר?
לא נמאס לך מזה ? לדמם להיקרע להיות מצולקת לא רק בנשמה.
אף אחד לא מבין אותך תפסיקי לנסות להסביר
את פשוט כזאת תפסיקי לנסות להסתיר
את מודעת לעצמך ובכול זאת תקועה
למה ?
איך את מצליחה
לתפקד בצורה נכונה למרות שהחיים שלך קשוחים יותר מכל דבר אחר שאת מכירה
וכולם באים אלייך בטענות
שאת שונה... את לא טובה... את כבר לא אותה אחת שהייתה לפני המוות....
איזה מוות?
של הנפש שלך... היא דיממה למוות צרחה תוך כדי חנק של הרצון לבכות בלי האפשרות
וכן אני יודעת את זה אל תשאלי איך
ואני יודעת עוד
אני יודעת שאת לבד
שאת עייפה
ושאת עונה "כלום" זה באמת תרתי משמע
איבדת הכול
את האמונה
את האהבה
התקווה
הרצון
הרגש
השמחה
הנפש
והנשמה
כמובן שלא נשכח את הלב ... איזה לב ??
נו הלב שלך!
זה שנשבר? את לא זוכרת? לא הפעם הראשונה...
נו גם לא הפעם ההיא !!!
אני מדברת על הפעם האחרונה ...
אתמול ? מוכר לך ?
כן שהחלקיק האחרון והסדוק שנשאר עם מעט תקווה
מהדבר שפעם היה אפשר לקרוא לו לב
השחיר והפסיק לפעום
ונשר....
מה יהיה איתך?
מי יעזור לך ילדה?
מתי?
הייתי אומרת שאת תקברי את עצמך
אבל כבר סיימת את המלאכה
זה פשוט חסר תקווה.