איך להגיד לאמא שלי שאני רוצה ללכת לאבחון כי אני חושבת שאני בדיכאון?

עשית איבחון באינטרנט?

לקחת אותה לשיחה רצינית ולפתוח את הלב בפניה, לספר לה מה עובר עליך ולבקש התחשבות ורצינות.

תגידי לה שאת רוצה לדבר איתה לבד, זה לא חייב להיות בבית במקרה שיש לך אחים/אחיות שעלולים להקשיב לשיחה, תשבו על כוס תה/שוקו ותנסי להסביר לה את המצב לאט, את יכולה להתחיל בלשאול אותה אם היא מאושרת ומה עושה אותה מאושרת, ולהתחיל לשלוח רמזים שאת לא מרגישה כך ולהתייעץ איתה על פתרון, ואולי אף על אבחון.
אני באופן אישי לא חושב שיש למהר לאבחון וטיפול פסיכולוגי, בדרך כלל ישר דוחפים כדורים ומצפים מהילד להיות שמח (מהמקרים שאני באופן אישי מכיר) אני בטוח שרק עצם השיחה עם אדם קרוב (אמא שלך במקרה הזה) כבר תגרום לך להרגיש קצת יותר טוב, את לא תרגישי שאת מתמודדת עם המצב שלך לבד. אחרי הכל את נערה ובגיל הזה חווים הרבה רגעים קשים, וזה שאת עצובה הרבה בזמן האחרון אין זה אומר שאת בדיכאון, לכולם יש תקופות טובות בחיים ותקופות פחות טובות, ומשך התקופות לא מוגבר בהכרח לחודש, חודשיים, זה יכול לקחת יותר זמן.
אני באמת מציע לך לדבר עם אמא שלך ולנסות ביחד לראות מהיכן הרגשות האלה נובעים, אולי יש דרך לטפל בסיבות שגורמות לך להרגיש כך ולא במצב רוח עצמו (כמו שכדורים משפיעים)
אם את צריכה יעוץ נוסף או כל דבר אשמח לעזור.
בהצלחה !

נכון אבל זה מה שצריך לעשות

אם היא תגלה בדיעבד ובדרך אחרת שאת היית בתקופה לא טובה ושהיא לא הייתה שם בשבילך אני בטוח שהיא תהיה יותר עצובה,
עם כל הקושי אני חושב שעלייך לספר לה, זאת לא הולכת להיות שיחה קלה לשתיכן אך אני בטוח ששתיכן תצאו מהשיחה בהרגשה יותר טובה.

שואל השאלה:
אבל זה יפגע בה.. אני לא רוצה להכאיב לה ואני יודעת שהיא תבכה

תגידי לה על מה שאת מרגישה