29 תשובות
שתרנגולת דופקת לי בדלת
יש לי יותר מידי ולא נראה לי שאתם רוצים לקרוא את זה
ביונסה וגיי זי התנו לי טרמפ לבית ספר
שאני בפולין ורצים אחרי פולנים בשביל סלפי
שאני מרימה ידיים כמו ציפור ועפה
זה לא הזוי
אבל חלמתי שאני רואה פרק של פרינדס
אבל חלמתי שאני רואה פרק של פרינדס
היו שדים כאלה עם פרצופים מפחידים בסוף המגלשות בפארק מים שהייתי בו עם בני דודים שלי. גם היו לי מלא חלומות שחבר קרוב שלי (בן גילי) מלמד אותי נהיגה. מוזר אני יודעת.
הייתי ביער קסום ויצאתי עם יצורים קסומים לחפש איזה משהו, כמו מן מסע כזה בספרי פנטזיה משהו מוזר חח
אמא שלי דוקרת אותי מלא פעמים בבטן באמבטיה
שחטפני מדורה רודף אחרי
שאולם ספורט רודף אחרי במדבר ואז יורד גשם שהורג אותו
שאני ומי שהיה החבר הכי טוב שלי באותה תקופה נלחמים בזאבים מדברים שרוצים לחטוף אותי והוא מציל אותי
שאני שכבתי עם אח של הקראש (לשעבר) והוא נכנס לחדר ופשוט דפק לנו מבט של החיים
דמיון מפותח ושנאה רבה לספורט
אני הולכת לבית מלון שהנהלה שלו זה הבית ספר שלי. אני מתעצבנת על ההורים שלי ויוצאת מהחדר פוגשת ילד בן 17 וכלב מדבר עם כוחות על שיכול לפתוח דלתות (אני בת 14) ואנחנו יוצאים למשימה בשביל להשיג את המפתח לאולם, אז הכלב המדבר פותח את הדלת לבניין ומחפשים את המפתח מוצאים אותו באשפה הולכים לאולם רוקדים עם שירים ומשחקים פורטנייט וריינבו סיקס. כל ההנהלה נכנסת על פיג'מות לאולם בגלל הרעש צועקת על הילד והכלב ואני בורחת לפני שהיא תתפוס אותי וזהו סוף החלום
אנונימית
שהייתי עם המלכה של הכיתה שלי בבית ספר הקודם על שטיח מעופף. כן כן
אני והחבר הכי טוב שלי קפצנו לתוך הר געש ואז ציפור גדולה באה והרימה אותנו לפני שנגענו בלבה
שאני פוקדור
חלמתי שדודה שלי רצחה אותי בזמן שאחים שלי צפו
מישהי מוצצת לי בבית קפה ( סטרייטית )
אנונימית
עליתי במדרגות מעופפות. לנצח.
אוכל במסעדה את הדרקון מה דרקון הראשון שלי ואז מקיא את חיי כשהייתי בן 10 בערך
יש לי המון!אחד הוא שאח שלי רדף אחרי עם מספריים בבית הישן של סבתא שלי
שאני הולך ברחוב ואז מוריד את הכפפה שלי ונותן למישהו סטירה עם הכפפה ואז הוא אומר בקול של נפתלי בנט "די כבר, בוא לא נתבלבל יא תפוז"
שיש חמור ליד בצפר מסוים, ואני עבר לידו ואז הוא עושה לי אי אה, יש פוקוס קרוב על הפרצוף שלו ומשום מה זה הפחיד אותי רצח וקמתי מזיע עם דופק בעננים
שנחש נושך אותי
שאני לסבית וכל החלום התנשקתי עם בחורה ואז עברנו למיטה חח
כן כן הזוי .
כן כן הזוי .
אנונימית
שאני מתחתנת עם ביבי
אנונימית
מאיפה להתחיל.
היה לי חלום ארוך מאוד ומוזר מאוד שהיה מורכב ממספר חלקים שכל אחד מהם היה יותר מוזר מהשני.
מי שיצליח לקרוא עד הסוף, תהנו.
הייתי סוכנת כפולה מטעם דמבלדור, ונשלחתי לדירה שכורה שבה גרנו וולדמורט, חמישה אנשים רנדומלים שהיו פעילים בארגון של וולדמורט ואני.
תהרגו אותי למה, אבל וולדמורט חייב את כולם לקרוא לו "פיהרר".
אז כמובן שערב אחד, עשינו מה שכל קבוצת טרור עושה- שיחקנו אמת או חובה.
האמת הכי פופולארית הייתה- "עד כמה אתה אוהב את הפיהרר", והחובה הייתה "תוכיח".
כאמור, הייתי סוכנת כפולה והייתי חייבת לעשות הכל- אז, שכבתי עם וולדמורט.
מסתבר שהוא לא השתכנע, אז יצאתי מהדירה השכורה שלנו והתחלתי לרוץ.
גרנו בירושלים, מסתבר. ממש ליד הכותל. רק שזו הייתה גרסה מעוותת של הכותל- אותם אבנים, אותו מראה חיצוני- אבל במקום קיר, זה היה מבוך.
אז רצתי במבוך הזה, והפעילים של וולדמורט במסכות ליצנים מפחידים והתחילו לרדוף אחרי.
רצתי עד שהגעתי לקיר לשביל ללא מוצא, אז טיפסתי אל קיר ונפלתי לקראוון, וגרתי עם קבוצה של היפים במשך כמעט שלושה חודשים. הם החביאו אותי בכביסה שלהם כל פעם שהיו באים לבדוק אותנו מטעם וולדמורט.
עישנו וויד, ניגנו בגיטרה ליד המדורה.
ואז רבתי איתם (הם אמרו שפלמינגו הוא יצור צהוב, אני אמרתי שהוא ורוד) והם מכרו אותי לחבורה של פיראטים.
גם עם הפירטים היה ביזארי להפליא.
המון רום. המון שירים גסים.
הקפטן היה הומוסקסואל בארון, אבל איכשהו הוא התאהב בי בכל זאת.
הוא העמיד פנים שהוא מכר אותי לסרסור באיזשהו חוף, ואז הוא סיפר אותי קצר, וצירף אותי מחדש לצוות האוניה (שכיר במקום עבד, כעת), בתור בחור.
הוא היה קורא לי "הנער היפה שלי".
באיזשהו שלב אחד המלחים שלו התאהב בו, אז הוא נפרד ממני והוריד אותי במקסיקו.
ירדתי מהספינה, והתחלתי לרוץ כי זכרתי שיש טיסה שאני חייבת לתפוס. הגעתי בזמן, תודה לאל- ותיפקדתי היטב בתור הבסט-מן בחתונה של נסיך אנגליה.
משם, טסתי במטוס פרטי לישראל.
ברגע שנחתי, התחלתי בגרות במתמטיקה.
ואז התעוררתי במיטה שלי, וראיתי את המאוורר.
בוקר פאקינג טוב לכולם.
היה לי חלום ארוך מאוד ומוזר מאוד שהיה מורכב ממספר חלקים שכל אחד מהם היה יותר מוזר מהשני.
מי שיצליח לקרוא עד הסוף, תהנו.
הייתי סוכנת כפולה מטעם דמבלדור, ונשלחתי לדירה שכורה שבה גרנו וולדמורט, חמישה אנשים רנדומלים שהיו פעילים בארגון של וולדמורט ואני.
תהרגו אותי למה, אבל וולדמורט חייב את כולם לקרוא לו "פיהרר".
אז כמובן שערב אחד, עשינו מה שכל קבוצת טרור עושה- שיחקנו אמת או חובה.
האמת הכי פופולארית הייתה- "עד כמה אתה אוהב את הפיהרר", והחובה הייתה "תוכיח".
כאמור, הייתי סוכנת כפולה והייתי חייבת לעשות הכל- אז, שכבתי עם וולדמורט.
מסתבר שהוא לא השתכנע, אז יצאתי מהדירה השכורה שלנו והתחלתי לרוץ.
גרנו בירושלים, מסתבר. ממש ליד הכותל. רק שזו הייתה גרסה מעוותת של הכותל- אותם אבנים, אותו מראה חיצוני- אבל במקום קיר, זה היה מבוך.
אז רצתי במבוך הזה, והפעילים של וולדמורט במסכות ליצנים מפחידים והתחילו לרדוף אחרי.
רצתי עד שהגעתי לקיר לשביל ללא מוצא, אז טיפסתי אל קיר ונפלתי לקראוון, וגרתי עם קבוצה של היפים במשך כמעט שלושה חודשים. הם החביאו אותי בכביסה שלהם כל פעם שהיו באים לבדוק אותנו מטעם וולדמורט.
עישנו וויד, ניגנו בגיטרה ליד המדורה.
ואז רבתי איתם (הם אמרו שפלמינגו הוא יצור צהוב, אני אמרתי שהוא ורוד) והם מכרו אותי לחבורה של פיראטים.
גם עם הפירטים היה ביזארי להפליא.
המון רום. המון שירים גסים.
הקפטן היה הומוסקסואל בארון, אבל איכשהו הוא התאהב בי בכל זאת.
הוא העמיד פנים שהוא מכר אותי לסרסור באיזשהו חוף, ואז הוא סיפר אותי קצר, וצירף אותי מחדש לצוות האוניה (שכיר במקום עבד, כעת), בתור בחור.
הוא היה קורא לי "הנער היפה שלי".
באיזשהו שלב אחד המלחים שלו התאהב בו, אז הוא נפרד ממני והוריד אותי במקסיקו.
ירדתי מהספינה, והתחלתי לרוץ כי זכרתי שיש טיסה שאני חייבת לתפוס. הגעתי בזמן, תודה לאל- ותיפקדתי היטב בתור הבסט-מן בחתונה של נסיך אנגליה.
משם, טסתי במטוס פרטי לישראל.
ברגע שנחתי, התחלתי בגרות במתמטיקה.
ואז התעוררתי במיטה שלי, וראיתי את המאוורר.
בוקר פאקינג טוב לכולם.