2 תשובות
מושג עמוק מאוד ביהדות.
אקדים ואסביר שהביטוי "עולם הבא" מופיע בדברי חז"ל בשלושה אופנים,
האחד: העולם לאחר ביאת המשיח, כלומר העולם שלנו ללא כל ניסים הכל באופן טבעי, אבל המלך המשיח מולך בעם ישראל, כל העולם מכיר במעלת עם ישראל, בית המקדש בנוי וכולם מאמינים ומקיימים את המצוות.
השני: העולם לאחר תחיית המתים, בסוף ימות המשיח העולם ישנה את צורתו, חוקי הטבע ישתנו לא יהיה יותר מוות, תהיה מציאות חיים חדשה אותה אנחנו לא מכירים ואיננו יודעים גם מה בדיוק יהיה אז עד שזה יקרה.
השלישי: עולם הנשמות, כלומר העולם הרוחני אשר קיים גם היום בו כל אדם לאחר פטירתו נשמתו ממשיכה להתקיים והיא עולה (מבחינה רוחנית) לעולם רוחני אשר בו נמצאות הנשמות, בתוך עולם זה היא נותנת דין על המעשים שעשתה בעולם הזה ושם (כלומר בעולם הנשמות) נמצאים גן העדן והגיהנום.
וכעת לשאלתך, לא כל נשמה מגיעה לאחר פטירת האדם לעולם הנשמות. אם הנשמה ממש לא עשתה את מה שהיתה צריכה לעשות. לא מילאה את התפקיד אשר בגללו היא ירדה לעולם כלל, היא לא תגיע לעולם הנשמות אלא תופיע שוב בעולם אצל גוף אחר, וזה הוא מה שנקרא גילגול נשמות.
אם הנשמה עשתה פחות או יותר את יעודה ותפקידה, היא תגיע לעולם הנשמות.
שם לפי הדין שיקבע לה היא תשובץ או בגן עדן או בגיהנום. להגיע לגיהנום זה יחסית לא כל כך גרוע, כי בגיהנום היא תוכל לתקן את מה שלא הספיקה לתקן כאן ואחר סיום התקופה בה היא תשלים את תיקונה שם, הנשמה תגיע למטרה הסופית לגן עדן.
במידה ויש לנשמה מצד אחד זכויות אשר לפיהן היא אמורה להכנס לדין (אפילו אם דינה יהיה בשלב הראשון בגיהנום) ומצד שני יש לה עבירות חמורות אשר לא מאפשרות לה להכנס לדין יכול להיות שהיא תקלע למן מצב המתנה: לעולם הזה לחזור בגילגול היא כבר לא יכולה כי יש לה זכויות, לעולם הנשמות היא עדיין לא יכולה להכנס כי חסרות לה זכויות, מצב זה בו היא "תקועה" בין העולמות הוא מצב מאד לא נעים כלפי הנשמה וזה מה שנקרא בדברי המקובלים "כף הקלע".
אקדים ואסביר שהביטוי "עולם הבא" מופיע בדברי חז"ל בשלושה אופנים,
האחד: העולם לאחר ביאת המשיח, כלומר העולם שלנו ללא כל ניסים הכל באופן טבעי, אבל המלך המשיח מולך בעם ישראל, כל העולם מכיר במעלת עם ישראל, בית המקדש בנוי וכולם מאמינים ומקיימים את המצוות.
השני: העולם לאחר תחיית המתים, בסוף ימות המשיח העולם ישנה את צורתו, חוקי הטבע ישתנו לא יהיה יותר מוות, תהיה מציאות חיים חדשה אותה אנחנו לא מכירים ואיננו יודעים גם מה בדיוק יהיה אז עד שזה יקרה.
השלישי: עולם הנשמות, כלומר העולם הרוחני אשר קיים גם היום בו כל אדם לאחר פטירתו נשמתו ממשיכה להתקיים והיא עולה (מבחינה רוחנית) לעולם רוחני אשר בו נמצאות הנשמות, בתוך עולם זה היא נותנת דין על המעשים שעשתה בעולם הזה ושם (כלומר בעולם הנשמות) נמצאים גן העדן והגיהנום.
וכעת לשאלתך, לא כל נשמה מגיעה לאחר פטירת האדם לעולם הנשמות. אם הנשמה ממש לא עשתה את מה שהיתה צריכה לעשות. לא מילאה את התפקיד אשר בגללו היא ירדה לעולם כלל, היא לא תגיע לעולם הנשמות אלא תופיע שוב בעולם אצל גוף אחר, וזה הוא מה שנקרא גילגול נשמות.
אם הנשמה עשתה פחות או יותר את יעודה ותפקידה, היא תגיע לעולם הנשמות.
שם לפי הדין שיקבע לה היא תשובץ או בגן עדן או בגיהנום. להגיע לגיהנום זה יחסית לא כל כך גרוע, כי בגיהנום היא תוכל לתקן את מה שלא הספיקה לתקן כאן ואחר סיום התקופה בה היא תשלים את תיקונה שם, הנשמה תגיע למטרה הסופית לגן עדן.
במידה ויש לנשמה מצד אחד זכויות אשר לפיהן היא אמורה להכנס לדין (אפילו אם דינה יהיה בשלב הראשון בגיהנום) ומצד שני יש לה עבירות חמורות אשר לא מאפשרות לה להכנס לדין יכול להיות שהיא תקלע למן מצב המתנה: לעולם הזה לחזור בגילגול היא כבר לא יכולה כי יש לה זכויות, לעולם הנשמות היא עדיין לא יכולה להכנס כי חסרות לה זכויות, מצב זה בו היא "תקועה" בין העולמות הוא מצב מאד לא נעים כלפי הנשמה וזה מה שנקרא בדברי המקובלים "כף הקלע".
שואל השאלה:
אמלה הצלחת להפחיד אותי ממש, שתהיה בריא חח תודה בכל זאת
אמלה הצלחת להפחיד אותי ממש, שתהיה בריא חח תודה בכל זאת
אנונימי