אמא שלי מקציבה לי שעות חזרה הביתה , וגם לא מסכימה לי ללכת לימי הולדת בלופטים או ללכת לבנים הביתה (ידידים טובים שלי כמובן

שואל השאלה:
דיברתי איתה על זה , היא אמרה שהיא כן משחררת ונתנה לי דוגמא לשיחרור שלה - שאני בצופים , זה לא שיחרור מבחינתי ..
וההורים שלי גרושים ואבא שלי לא בתמונה כי הוא בחר לנתק קשר .

מבינה אותך לגמרי.
גם איתי היו קשים ככה.
הפתרון היחידי זה לדבר.
את צריכה לגרום לה לסמוך עלייך, שלא תעשי שטויות.
אני תמיד הייתי מדברת עם אמא שלי, שיש לי ראש על הכפתיים ושאני יודעת מה אסור ומה מותר.
אתן צריכות לבנות אמון, וזה רק דרך דיבורים.

גם לי זה ככה רק שאני צריכה לחזור ב10, כן זה מעצבן אבל תנסי לדבר איתה יותר, אני יכולה לעזור לך אז תכתבי לי אם בא לך

שואל השאלה:
אני מנסה לדבר , וגם חברים שלי מנסים לדבר איתה .. אני חושבת שאם זה ימשיך ככה אני פשוט אברח , כמו שכתבתי - אני מרגישה חנוקה כבר ואני לא אחת שיכולה להיות יותר מדי זמן תחת הגבלות ..
וזה גם לא שאני ילדה רעה או מסתובבת עם חברה וסביבה רעה או משהו כזה , אני במגמת סייבר , ב5 יחל מואץ באנגלית , חרוצה עם ממוצע 93 , מתנדבת בצופים ובכלבייה העירונית , אחראית נוער וקהילה במועצת תלמידים , ועוד כל כך הרבה דברים ...
הכל כדי לרצות את אמא שלי , אבל אני גם מרגישה שלא משנה כמה אני עושה את זה זה פשוט לא מצליח , והיא עדיין לוקחת אותי בתור הילדה הקטנה והלא אחראית , והפגיעה כמובן ..

מה השאלה יאורי נבון

לדבר איתם

תנסי לדבר איתה
ולהוכיח את עצמך בדברים
שאת רוצה לחזור ב 22:30 הביתה
אז תחזרי בזמן
דברים קטנים כאלה ולאט לאט
היא תשחרר אותך
שיהיה לך בהצלחה

ניסית לדבר איתה? אני מאמינה שזה נובע מדאגה ומזה שהיא רוצה לשמור עלייך.

דברי איתם על זה ותגידי שאת בוגרת

כפרה אני בת 16 ואפילו והמינימום זה לבית של חברות אחרי בצפר לאולי שעתיים
אסור לי ללכת להסתובב עם חברים או בכלל לדבר עם בנים
הלוואי עלי היה לי שעת הקצבה 21:30 ..