אני מרגישה רע. ( דתיים /חילונים הכנסו)

תהיי סבלנית

אמורים להתרגל אלייך בסופו של דבר בהתחלה זה ייראה להם מוזר אבל אחרי זה לא שמים לב לגבי זה

תני להם זמן להכיר אותך הם כרגע נרתעים אבל לאט לאט הם יכירו אותך ויתקרבו אלייך

נסי גם להיכנס לשיחות ולהיות יותר מעורבת (אבל שלא ינצלו אותך!!) וגם כשאת נכנסת לשיחות לא לנסות בהגזמה לאט לאט בהדרגה

שואל השאלה:
זה הבעיה שכאלו עבר הרבה זמן.. אני כבר בכיתה יא ועדיין לא מעכלים אותי.
לא באים לדבר כלום. אני גם ניסיתי ליזום אבל הם עושים לי פרצופים.
אין לי כוח לאנשים כבר.

ולגבי הידיד תעברי הלאה אם באמת היית חשובה לו כמו שהוא חשוב לך הוא לא היה מנתק איתך קשר הוא לא שווה את זה

שואל השאלה:
לגבי הידיד נורא לא הסתדרנו כאלו הוא רבע איתי על שטויות לא הגיוניות..
למשל רציתי לבוא אליו הביתה נראה סרט ואין הבן אדם לא נותן רק אם הוא לבד בבית.. (זה פשוט נראה שהוא מתבייש בי..) ולא יודעת לא יודעת הוא היה כעסם וצומי כזה וזה נראה שהוא מאוהב בי ורק בגלל החצאית הוא נרתע(הצילו באמת)

את בעצמך דתיה?

שואל השאלה:
יאפ רשמתי את זה

מבינה אותך הרבה מהחילונים חיים בבועה וחושבים שדתי לאומי זה חרדי וזה ממש אבל ממש לא דומה
תנסי ליצור קשר עם הבנות ולהתחבר ואולי אפילו להסביר את ההבדל שיהיה בהצלחה וואלה בקטנה עוד שניה סיימת בית ספר קחי בקלות הכול יעבור

תהיי חברה שלי(:

אני חושבת שכדי לך לחפש בית ספר דתי אחר
אולפנה או בית ספר אפילו מעורב רק אם כיתות נפרדות, יש כל כך הרבה סוגים תנסי למצוא
אני פשוט חושבת שבית ספר חילוני פחות מתאים לנו, לחשיבה שלנו לערכים וכו'.. וגם להתנהגות של הילדים
בבית ספר דתי יהיה לך קל הרבה יותר להשתלב וגם יש לי חברה שהייתה בחילוני והיא הלכה משם מהר כי היא ראתה את ההבדלים וזה ממש לא בשבילה

אם את בכל זאת רוצה להשאר שם אז תנסי לפתח שיחות, אם יורדים עלייך או משהו בגלל הדת את יכולה להסביר עליה (מקווה שהם לא כאלה בורים כמו חלק מהחילונים) אני מקווה שהילדים אצלך בבית ספר עוד יודעים דבר או שניים
בקיצור תפתחי שיחות, תשתתפי בדברים של הכיתה, בפעילויות וכו'.. תדברי ותהיי פעילה
זה מאוד קשה ליצור קשרים חדשים ביא אני יודעת אבל זה לא בלתי אפשרי :)

ואני באמת מציעה לך לשקול ברצינות
לחזור לבית ספר דתי אם את מרגישה שזה מה שגורם לתלמידים לא להתקרב אלייך ואם את מרגישה שזה חיסרון שם בבית ספר החילוני, תלכי למקום ששם זה לא חיסרון
בהצלחה! :)❤

שואל השאלה:
וואו תודה על התשובות!
לגבי האנונימית שמעליי אין לי אפשרות כזו לעבור לבית ספר אחר כי אני בשיא הבגרויות וזה סתם ידפוק אותי מבחינה לימודית וחוץ מזה אין לי בתי ספר דתיים לצערי כ"כ בעיר אז זה מבאס רצח.
לצערי רוב החילונים שאני נמצאת איתם כמו שאמרתם חיים בבועה.. ולפעמים זה מתיש להסביר להם דברים שהם לא מאמינים בהם וזה סתם מוריד לי מהביטחון. ועוד הבית ספר שאני נמצאת בו לא משהו לי שם כי הכל קיצוני מדי (או חנונים קיצוניים בתחת של עצמם או ערסים שלא אפרט מה הם עושים.)
אני באתי עם ציפיות והכל והשנה הכל התפקשש אחד אחרי השני אז אני די בתקופה רעה, ממש פגועה מאנשים(חוץ מזה קרו לי עוד מקרים)..
אין לי עוד רעיונות לשפר את העניין וזה נורא כי לא קשור גם לבנים. אפילו אין לי חברה טובה אחת שאני באמת מתחברת אליה ומבלה איתה והכל.

וואו..מבינה אותך לגמרי...
אני דתייה ובעקבות קשיים עברתי לבי"ס מיוחד שהוא במקרה גם חילוני..
אני ממש אאוטסיידרית שם,טוב,לפחות הייתי,למרות שאני עדיין איתנה בדעות שלי ובדרך חיים שלי...
נראה לי שזה קשור כבר לנערים שאת לומדת איתם,לתפוס התנהגות שלהם שהוא פשוט לא מקבל..באותו מקום שאני לומדת הייתה גם תלמידה חרדית שחזרה בתשובה,ובאמת שקיבלו אותה יפה מאוד ואהבו אותה.
לפני זה הייתי גם במסגרת אחרת של חילונים,ששם הייתי באמת חייזר וחשבו עליי כל מני מחשבות מאוד מטרידות...
צר לי לומר לך,אבל אם לא תתחברי למנטליות של החילונים,את פשוט תהיי אבודה,למרות שזה לא תמיד ככה.
(אל תעשי את זה!אל תתחברי למנטליות של החילוניים!!).

שואל השאלה:
אז מה את מציעה לי לעשות?
בואי נגיד שאני באמת מרגישה חייזר בבית ספר הזה וביני שאין לי אף אחד...
אני עדיין מאמינה באמונה שלי אבל אני נורא מיואשת כבר.

אני חושבת שתתמקדי בלנסות להתחבר אין מצב שכל התלמידים בשכבה לא ירצו להיות איתך
אולי אפילו בנות מכיתות אחרות ולאו דווקא מהכיתה שלך
ושוב אני חושבת שאם משתתפים בדברים של בכיתה זה גם עוזר

יש לי שאלה, הילדים יורדים עלייך? קוראים בכל מיני שמות, כיאלו מציקים ולא נחמדים? או שהם פשוט לא נמצאים איתך בהפסקות וכיאלו פשוט לא התחברת אבל הם לא עושים לך כלום?

שואל השאלה:
לא מה פתאום.. הם לא יורדים עלי, יש כאלה שאני גם לא מתחברת אליהם.. מדורדרים קיצוניים או ממש סגורים בקיצר הבית ספר שלי כבר מקרה אבוד.

שואל השאלה:
אשמח גם לעצות איך להפסיק להתגעגע לידיד הדפוק הזה שלי לשעבר.
עד כמה שהוא פגע בי (לא רק מבחינת הדת) אני לא מפסיקה לשחרר ממנו בגלל שאני עוד מרגישה לבד..