אין לי חברים בכלל, אני כל הזמן בבית, רואה סטורים של אנשים כל היום יוצאים עם מלא חברים ונהנים ואני כל כך מקנאה.

מצטרף לשאלה

רוב הפעמים מה שאת רואה באינסטגרם זה סתם הצגה אל תתני לזה לדכא אותך אבל בכללי את יכולה להכיר חברים באמת מכל מקום ברשתות החברתיות,בתחבורה ציבורית ,בעבודה חדשה, אם תקחי איזה קורס במשהו שמעיין אותך גם שם אפשר ,מהשכונה שלך לא חסר איפה השאלה אם את בנאדם חברותי ואין בעיה פשוט לדבר עם אנשים ומה עם חברים מהצבא ניתקת איתם קשר?

לפעמים כדי שלא יהיו חברים
ולרוב מכירים בעבודה או בלימודים
תנסי אולי חברות טובות מהבית ספר

היי אם באלך אפשר לדבר בפרטי גם בן 21:) אשמח לעזור

דבר ראשון, לא כל מה שאת רואה ברשתות החברתיות נכון. חלק גדול מהאנשים מעלים כל דבר חיובי בחיים שלהם ומסתירים את הבעייתי והשלילי. וכמובן שאת נשארת עם תמונה חסרה.
דבר שני, מה קרה עם חברים מהתיכון? את לא בקשר עם אף אחד\ת מהם?
גם אם כן, אתה תמיד יכולה באיטיות לנסות לחדש קשרים ולדבר עם אנשים שהיה לך טוב איתם.
אם זו לא אופציה, יכול להיות שכדאי לך למצוא מקום להתנדב בו. מקום עם אנשים, שתוכלי להרגיש שלמה עם עצמך ולהמשיך הלאה, או להכיר אנשים חדשים בדרך.
למשל בתנועות נוער קטנות תמיד רוצים רכזי סניפים, והדרישות זה פשוט להיות מעל גיל 20.

לכי להתנדב... איפה שאני מתנדבת הכרתי אנשים מדהימים שהם ממש חברים לחיים. וגם כשמתנדבים הלב נהיה פתוח יותר לאנשים נהיים נחמדים יותר:)

את יכולה להתנחם כי אני בדיוק במצב שלך...
רק שאני בן 20
זה כל כך מבאס כי אני תמיד בבית ואין לי חברים לצאת איתם או סתם לדבר ולשתף... מקווה שהמצב הזה ישתנה בשביל שנינו בקרוב:(

קחי את עצמך בידיים, להשאר בבית לא יעזור.
וסטורי של מה שניות עם פילטר, ממש לא משקף את החיים האמיתיים

תקשיבי גם אני אני ככה בקטע עם החברות אני בת 19 סיימתי בית ספר והחברות לא שמרו על קשר .
אני כן יוצאת אבל אני מרגישה שחסר לי חברה
את לא לבד
אולי היינו מדברות בפרטי?
אבל שנינו אנונימי..

שואל השאלה:
לא היו לי חברים גם בשנים האחרונות של הבית ספר... אני כבר מלא זמן לבד.
כל פעם שגם הכרתי אנשים (לרוב בנים כי אני יותר מסדרת איתם) יצא מצב שפיתחו רגשות או שראו אותי רק בהיבט מסויים (רצו משהו מיני) ולא רצו להיות איתי בקשר כידידים.
זה ממש מתסכל.

אני לא אומרת שכל מה שמראים באינסטגרם זאת במציאות ושהכל ורוד, אבל רואים שלרוב יש באמת חברים ושהם יוצאים כמעט כל יום איתם למקומות, פאבים ומסיבות.

בא לי כל כך גם להנות, לצאת, לבלות, לרקוד, לשמוח...

יקרה,

אני שומעת את התסכול, הבדידות, הכאב והייאוש שעולה מכתיבתך..

ייתכן שהתמונה שאחרים מציירים ברשתות החברתיות לא תמיד כל כך אמיתיות... הרי סביר להניח שאדם לא יעלה סטורי כאשר הוא חלש... ולרוב זה נותן תחושה פחות טובה לצד השני ומעצים את הרגשות הקשים שאת חווה... את מיינת כי אין לך מקום שבו את יכולה להכיר אנשים אולי אם תמצאי חוג/ סדנה שיכולה לעניין אותך ניתן יהיה להכיר אנשים חדשים ובני גילך...

יקרה, חשוב שלא תישארי לבד עם התחושות הללו. אני מתנדבת באתר סה"ר סיוע והקשבה ברשת אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. נוכל להעניק לך אוזן קשבת במקום שמלא באמפתיה והכלה ויחד אולי נוכל לחשוב על מקומות שבהם תוכלי לבנות את חוג החברים שלך. אנו זמינים כל יום, מלבד שישי, בין השעות 21:00 00:00 בלינק שמצורך למטה.

שלך,
מתנדבת סה"ר

תנסי להתחיל את החיים מחדש..
אולי זה קיצוני אבל לעבור דירה זה רעיון לא רע בכלל ושם להכיר חברים בשכונה. עבודה חדשה. חיים חדשים.