10 תשובות
לדעתי אין טעם להצהיר על זה בפניהם וזה רק יהפוך את זה יותר לסיפור
תחיה איך שאתה רוצה ואולי הם כבר יבינו את זה לבד
אני סיפרתי להם את זה ישירות. היה להם קשה לקבל את זה, בתור מאמינים אדוקים, ועדיין קשה להם.
הם לא מכבדים את הדעות שלי כך כך, אבל לא אכפת לי, כי אני אמרתי נטו את האמת שלי, ואני דוגל בה עד הסוף.
אני חושב שכדאי לך לספר, תוריד את האבן הזאת מהלב שלך, זה יגרום לך רק טוב אחרי זה, לפחות בהרגשה הכללית עם עצמך.
כן ברור
אתה לא צריך יציאה מהארון רק כי אתה אתאיסט.להיות אתאיסט זאת לא בושה!
אבל זה תלוי אם אתה דתי או לא.אם אתה דתי אז אני במצב שלך רק עם אבא קצת יותר קשוח כנראה אז תפנה אלי לפרטי.אבל אם לא פשוט תחיה את החיים שלך כשמתפתח דיון תגיד מה שאתה בכנות חושב
^להיות אטאיסט בחברה הדתית זה פחות טוב מלהיות גיי, ובהחלט מצריך יציאה ממשהו

לא אומרת שזאת הדעה שלי, כן? אבל זה פשוט ככה מבחינת רוב הדתיים (של הדור הקודם, הדור הזה של הנוער הדתי הרבה פחות הדוק)
בתור נוער דתי (אני כמובן לא מייצגת את כל הנוער הדתי) אני אומרת את זה..אבל זה כמובן רק אם הוא לא לכוד במסגרת דתית למשל כמוני
אני גם המון זמן לא סיפרתי להורים שלי שאני אתאיסט (הם דתיים) פשוט תמצא את הזמן שמתאים לך ותספר להם. זה פשוט יקל על החיים שלך ושלהם תסביר להם כזה למה אתה אתאיסט וזהו...
אני אישית סיפרתי להם מהר וגם הצלחתי לשכנע אותם שאין אלוהים
מה עשית כאילו אתה יוצא מהארון בתור עז ביסקסואל מה נסגר יא כבד
אני גם אתאיסטית אבל לא חוויתי קשיים דומים כי המשפחה לא דתית בכלל.
אני חושבת שכדאי לך לדבר איתם ומצד שני אני גם מבינה למה אתה פחות רוצה לעשות את זה. מצד אחד הם צריכים לקבל אותך כמו שאתה ומהצד השני אתה לא רוצה לפגוע בהם. אולי אתה יכול לכבד את הדעות והאמונות שלהם על ידי לצום ביום כיפור ולאכול כשר אבל למצוא את האיזון בין לכבד אותם ואת האמונה שלהם לבין לכבד את שלך, או את האי אמונה שלך- לא מצאתי דרך טובה לנסח את זה. בכל מקרה, אתה לגמרי לא צריך להרגיש כאילו אתה מאכזב אותם או משהו כזה.
אני מקווה שכל הסיפור יקרה על הצד הטוב ביותר ושעזרתי אפילו קצת.