יש לי אחות על צרכים מיוחדים ברמה גבוה וחינכו אותי להתייחס אליה כאל אחת מאיתנו

כמובן שזה היה היחס ולא התייחסתי למוגבלות שלה ונתתי לה להרגיש הכי שייכת.
הייתי בחדר שלי ופשוט שרתי את השיר הלב שלי של ישי ריבו
היא נכנסה ושאלה אם אפשר להצטרף..
ברור שהסכמתי ושרנו ביחד
וראיתי שזה משהו שעובר עליה
היא השפילה מבט ובאמת שרה
כאילו היא נוטלת תרופות והכל ותמיד שמחה
פעם ראשונה שראיתי אותה על סף בכי בגלל שיר.
אני באמת עוד שנייה דמעתי
מה לדעתכם כדאי לעשות כדי לשמח אותה או משהו?