אפשר ביקורת בונה על מה שכתבתי?

כן כבר מאוחר ולא מבין אם אני שם אם אני פה וזה כואב.
את זה אני מתעב. שיט אני לא עוזב. חוזר לשורשים ומבקש קצת רחמים; עצמיים.
המים שוב זורמים, לא נותר אוויר לנשום ושוב אנו טובעים.
ברחמים. הפאקינג עצמיים. הלכתי וחזרתי לא קיבלתי פרפרים לא מנשים לא התרגשות ואני סתם רומה למות.
לגמור את הסיפור הסוף הטוב הרע חה הסוף בכלל מכור אז אל תסבן אותי, חרטט אותי, נשק אותי.
וזה מכעיס אותי. כן זה מבהיל אותי.
אני מחפש ומחפש ולא תופסים אותי. הם לא קולטים אותי את האני, אני. אני, אני.
וזה טרגי לי להם והם תופסים אותי , משחררים אותי באש והשקט כה רועש שזה כואב. הידשלי על הלב. וזה מבחיל, "טוטלי" מגעיל.

-לא אובדני-