6 תשובות
שואל השאלה:
אני סובלת מדיכאון וחרדות, אני מניחה שזה מגיע משם אבל זה בהחלט יכול להיות גם משהו פיזי
פשוט אני מרגישה כל כך חריגה כי אפילו כשאני נכנסת ומתעניינת בנושאים של הפרעות אכילה אני לא מוצאת באמת מישהו שאני יכולה להזדהות איתו
אני לא נמנעת מאוכל כי אני לא רוצה להכניס אותו לגוף
להפך
אני נמנעת מאוכל כי אני פשוט לא מרגישה שאני מסוגלת להכניס אותו לגוף, למרות שהייתי רוצה
אני סובלת מדיכאון וחרדות, אני מניחה שזה מגיע משם אבל זה בהחלט יכול להיות גם משהו פיזי
פשוט אני מרגישה כל כך חריגה כי אפילו כשאני נכנסת ומתעניינת בנושאים של הפרעות אכילה אני לא מוצאת באמת מישהו שאני יכולה להזדהות איתו
אני לא נמנעת מאוכל כי אני לא רוצה להכניס אותו לגוף
להפך
אני נמנעת מאוכל כי אני פשוט לא מרגישה שאני מסוגלת להכניס אותו לגוף, למרות שהייתי רוצה
אז עכשיו הכל ברור מי שסובל מדיכאון וחרדות מאוד מתקשה לאכול זה פרט חשוב שלא אמרת בהתחלה.
ולמה את חושבת שבולמיה זה לא הפרעה נפשית
ולמה את חושבת שבולמיה זה לא הפרעה נפשית
שואל השאלה:
לא התכוונתי שבולימה היא לא הפרעה נפשית
אבל בולימיה לא בהכרח באה ממקום של דימוי עצמי נמוך ויכולה לבוא גם ממקום פיזיולוגי
לא התכוונתי שבולימה היא לא הפרעה נפשית
אבל בולימיה לא בהכרח באה ממקום של דימוי עצמי נמוך ויכולה לבוא גם ממקום פיזיולוגי
שואל השאלה:
הפרעת אכילה היא לא בהכרח נפשית
למשל בולימיה נרבוזה..
הפרעת אכילה היא לא בהכרח נפשית
למשל בולימיה נרבוזה..
זה לא הפרעת אכילה כי הפרעת אכילה זה משהו נפשי זה נשמע כמו משהו פיזי
בולימיה היא חד משמעית הפרעה נפשית והיא תמיד תבוא מדימוי עצמי נמוך. בבולימיה, כמו באנורקסיה, אתה שונא את הגוף שלך, אתה מרגיש ורואה את עצמך שמן. ובנוסף, אתה מקיא כדי להוריד במשקל. כדי להוציא את כל מה שאכלת.
אם מישהו מקיא בכוונה כי הוא לא מרגיש טוב, כי הוא מרגיש שזה יושב לו אז זה לא בולימיה. כי זה כנראה לא דבר שהוא קבוע על בסיס יומיומי וזה כנראה לא בא משנאה של הגוף.
אז כן, בולימיה זה תמיד הפרעה נפשית.
ולשאלה- אם את מרגישה שאת שמנה, אפילו שאת בתת משקל, אם את מגניבה את עצמך או מצמצמת באוכל כדי להוריד במשקל, אז כן זאת כנראה הפרעת אכילה..
ואם את אומרת שזה בא מדיכאון, אז זה הגיוני.. בדיכאון בדרך כלל אין שום תיאבון או שיש יותר מידי..
אם מישהו מקיא בכוונה כי הוא לא מרגיש טוב, כי הוא מרגיש שזה יושב לו אז זה לא בולימיה. כי זה כנראה לא דבר שהוא קבוע על בסיס יומיומי וזה כנראה לא בא משנאה של הגוף.
אז כן, בולימיה זה תמיד הפרעה נפשית.
ולשאלה- אם את מרגישה שאת שמנה, אפילו שאת בתת משקל, אם את מגניבה את עצמך או מצמצמת באוכל כדי להוריד במשקל, אז כן זאת כנראה הפרעת אכילה..
ואם את אומרת שזה בא מדיכאון, אז זה הגיוני.. בדיכאון בדרך כלל אין שום תיאבון או שיש יותר מידי..
אנונימית