אשמח לעזרה נפשית, פירוט מצורף

שואל השאלה:
זה פשוט מתסכל שאני כל כך מנסה ואני כבר פיזית לא מצליחה לעשות כלום והכל כואב לי מהסתכול והרצון לבכות כל הזמן ואני ממש לא רוצה את זה באמת זה לא פייר

שואל השאלה:
מה ההורים שלי יעשו, שניהם יודעים על המצב כבר הם אלה שליוו אותי בזמן אשפוזים פסיכיאטריים הם פשוט חסרי אונים במצב הזה כבר הם יכולים להיות שם ולתמוך אבל זה לא באמת מה שאני צריכה

הייתי במצב הזה, בסוף יצאתי מימנו בעזרת טיפולים פסיכולוגיים יש רמה שזה לא עוזר כבר אבל לפעמים זה ממש עוזר הטיפולים כי יש לך גם אצל מי לפרוק. ועוד דבר אני לא חושב שאת סתם בכיינית אנשים שלא מכירים את זה יכולים להגיד שכן אבל מי שמכיר את זה יודע שלא, בכול מקרה תצליחי.

את מזכירה לי את עצמי קמת אני מנסה להתחמק מהסיבה שאני בלחץ ודיכאון ומנסה להסתיר.

יש את עמותת סהר הם פתוחים 24 שעות צאט אנונימי כדאי לך

אין לי ממש מה לענות לך.. אבל אני מבינה אותך בכמה מקומות וזה טוב ששיתפת
ולא משנה מה את עוברת עכשיו זה זמני יש לנו בחיים מלא משימות כאלה שאנחנו צריכים להתמודד איתם להתגבר עליהם וללמוד מהם כדי להתחשל.. את לא לבד גם אם זה הכי נדמה לך שאת כן, ואת לא היחידה שסובלת בעולם של אנשים שמחים, הרבה אנשים מסתירים את הכאב הפנימי מאחורי מה שנראה כחיים מדהימים

היי
אני אשמח אם תשלחי לי הודעה :)

אנונימית שלום,
נשמע שאת מרגישה כאילו את מחליקה במדרון תלול ואינך מצליחה לעצור ולשוב למעלה. אם אני מבינה נכון מדברייך, היית רוצה לקחת את השליטה בחזרה לידיים שלך כשזה נוגע לרגשות, המחשבות והקשיים איתם את מתמודדת בחיי היומיום ואת גם מנסה לעשות זאת..
נראה כי עברת דרך ארוכה וכי אינך רוצה לחזור אחורה, למצבי הרוח, להפרעות האכילה, לאשפוזים או לסטיגמה שהם מביאים איתם. מתארת לעצמי כי למרות שאת מנסה לווסת ולהתאים את רגשותייך, לעיתים את כה מוצפת או תשושה שזה מהווה מכשול גדול מידי.. נשמע כי כאשר אינך מצליחה להיות האדם החייכן שאת מתארת שאת כה אוהבת להיות, זה מלווה בתחושת כישלון ואפילו אכזבה..
מניחה כי מצד אחד, בוער בך הרצון לחיות את חייך בשקט ובשמחה, מבלי להתעסק בקשיים כל הזמן, אך אולי, מצד שני בוער בך גם הרצון להילחם, להצליח ולקחת שליטה על חייך ועל הרגשות שלך. נראה כי הבלבול הזה גורם לך להרגיש כי ישנו רעש תמידי שמלווה אותך ומקשה עלייך לעשות סדר ולהתמקד במה שחשוב לך ושאת רואה לנכון.. זוהי וודאי הרגשה מאוד מעייפת ומכבידה שמביאה איתה גם הרבה שיפוטיות עצמית.
ממה שאת מתארת, נשמע כי למרות שאת מרגישה באפיסת כוחות מוחלטת, את ממשיכה להילחם ולנסות להשיג לעצמך את השלווה והאושר שאת מחפשת וכי את מנסה למצוא את הדרך שלך לחזור ולהיות גוש חייכן.. אולי תוכלי להשתמש בעוצמה שבך ולנסות ולמצוא את המקום בו היית האדם הזה.. לנסות ולחשוב מה עזר לך להרגיש כך, לנקות את הראש ככל שאת מצליחה ולתת לעצמך להיסחף בחופשיות לתחושה הטובה הזאת..
יקרה, חשוב לי שלא תשארי עם זה לבד.. אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) וחשבתי להזמין אותך אלינו. יש לנו צ'אט אנונימי שפעיל בכל ערב בין תשע לחצות.. שם תוכלי לדבר על שאת מרגישה או רק לפרוק ואולי נצליח לעזור לך להפחית את הרעש ולו במעט..

מוזמנת עוד הערב,
נחכה לך,
מתנדבת סה"ר.

בנוסף, ראיתי שכתבת כי הצאט של ער"ן פעיל רק עד 2, אך תוכלי לפנות אליהם במספר : 1201 בכל שעה של היום במידת הצורך.

שואל השאלה:
באתי אליכם כי הצ'אט של ער"ן נסגרים ב2 בלילה שזה די מבאס כי לכולנו יותר קשה אחרי השעות האלה

תרגישי טוב בייב):

אולי תנסי לפנות לעזרה מקצועית או לעזור לעצמך