21 תשובות
לא
לא
אנונימי
לא
יש כאלה רפורמיות אבל זה אסור
לא
לא
לא
כאילו אם לא מחשבים רפורמים, לא יודע...
בזרם הקונסרבטיבי והרפורמית כן, אצל האורתודוקסים לא
יש כאלה
רפורמיות יכולות
אסור להן:
"ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן - מוחין ביד" (אורח חיים, סימן לח, סעיף ג, הגה).
לדעת תרגום יונתן מדובר באיסור תורה. ככה הוא מתרגם את הפסוק בדברים כב, ה: "לָא יִהְיֶה גּוּלְיַין דְּצִיצִית וּתְפִילִין, דְּהִינוּן תִּקּוּנֵי גְבַר עַל אִיתָּא, וְלָא יְסַפֵּר גְּבַר בֵּי שֵׁיחַיַא וְעִרְיְיתֵיהּ וּבֵי אַנְפּוֹי לְאִיתְחֲמָאָה, הֵיךְ נְשָׁא אֲרוּם -מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן הוּא כָּל דְּעָבִיד אִלֵּין".
"ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן - מוחין ביד" (אורח חיים, סימן לח, סעיף ג, הגה).
לדעת תרגום יונתן מדובר באיסור תורה. ככה הוא מתרגם את הפסוק בדברים כב, ה: "לָא יִהְיֶה גּוּלְיַין דְּצִיצִית וּתְפִילִין, דְּהִינוּן תִּקּוּנֵי גְבַר עַל אִיתָּא, וְלָא יְסַפֵּר גְּבַר בֵּי שֵׁיחַיַא וְעִרְיְיתֵיהּ וּבֵי אַנְפּוֹי לְאִיתְחֲמָאָה, הֵיךְ נְשָׁא אֲרוּם -מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן הוּא כָּל דְּעָבִיד אִלֵּין".
מותר להן, כדין שאר מצוות עשה שהזמן גרמן.
עיינו תורת כוהנים, נדבה א, א; בבלי עירובין צו; בבלי ר"ה לג ע"א; ירושלמי, ברכות ג, ג, ועוד.
הנחת תפילין לא נעשית לשם פריצות או התערבות בגברים, ולכן אין בה גם משום לא ילבש.
לגבי הסמכות של תרגום יונתן, היא גם מפוקפקת, נתחיל מזה שזה בעצם המיוחס ליונתן ולא מעבר.
למשל, המיוחס ליונתן על במדבר כד, יט: וִיקוּם שַׁלִיט מִדְבֵית יַעֲקב וְיוֹבִיד וִישֵׁיצֵי שֵׁיזְבוּתָא דְמִשְׁתַּיֵיר מִן קוּסְטַנְטִינֵי קַרְתָּא חַיַיבְתָּא וְיִצְדֵי וְיֶחֱרוֹב כְּרַכָּא מְרוֹדָא דְקִסְרִין תַּקִיף קִרְוֵי עַמְמַיָא.
קוסטנטינופול לא הייתה קיימת בימי יונתן בן עוזיאל בתור קוסטנטינופול אלא ביזנטיון...
חכמים התנגדו לתרגום המיוחס ליונתן:
תרגום יונתן לויקרא כב,יח: עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל הֵיכְמָא דְאָבוּנָן רַחֲמָן בִּשְׁמַיָא כֵּן תֶּהֱוֹן רַחֲמָנִין בְּאַרְעָא תּוֹרָתָא אוֹ רְחֵילָא יָתָהּ וְיַת בְּרָהּ לָא תִיכְסוּן בְּיוֹמָא חָד
"ואילין דמתרגמין עמי בני ישראל כמה דאנא רחמן בשמים כך תהוון רחמנין בארעא תורתא או רחילה יתה וית ברה לא תיכסון תרויהון ביומא חד - לא עבדין טבאות שהן עושין מדותיו של הקב"ה רחמים" (ירושלמי, ברכות ה, ג = מגילה ד, י)
עיינו תורת כוהנים, נדבה א, א; בבלי עירובין צו; בבלי ר"ה לג ע"א; ירושלמי, ברכות ג, ג, ועוד.
הנחת תפילין לא נעשית לשם פריצות או התערבות בגברים, ולכן אין בה גם משום לא ילבש.
לגבי הסמכות של תרגום יונתן, היא גם מפוקפקת, נתחיל מזה שזה בעצם המיוחס ליונתן ולא מעבר.
למשל, המיוחס ליונתן על במדבר כד, יט: וִיקוּם שַׁלִיט מִדְבֵית יַעֲקב וְיוֹבִיד וִישֵׁיצֵי שֵׁיזְבוּתָא דְמִשְׁתַּיֵיר מִן קוּסְטַנְטִינֵי קַרְתָּא חַיַיבְתָּא וְיִצְדֵי וְיֶחֱרוֹב כְּרַכָּא מְרוֹדָא דְקִסְרִין תַּקִיף קִרְוֵי עַמְמַיָא.
קוסטנטינופול לא הייתה קיימת בימי יונתן בן עוזיאל בתור קוסטנטינופול אלא ביזנטיון...
חכמים התנגדו לתרגום המיוחס ליונתן:
תרגום יונתן לויקרא כב,יח: עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל הֵיכְמָא דְאָבוּנָן רַחֲמָן בִּשְׁמַיָא כֵּן תֶּהֱוֹן רַחֲמָנִין בְּאַרְעָא תּוֹרָתָא אוֹ רְחֵילָא יָתָהּ וְיַת בְּרָהּ לָא תִיכְסוּן בְּיוֹמָא חָד
"ואילין דמתרגמין עמי בני ישראל כמה דאנא רחמן בשמים כך תהוון רחמנין בארעא תורתא או רחילה יתה וית ברה לא תיכסון תרויהון ביומא חד - לא עבדין טבאות שהן עושין מדותיו של הקב"ה רחמים" (ירושלמי, ברכות ה, ג = מגילה ד, י)
אוֹרוֹתֿ מֵאֹפֶֿל, ומה עם הטעם שנים אינן יודעות לשמור על גוף נקי?
הן כן. נשים, בזמננו, יודעות לא לנפוח ולנקות את עצמן מהפרשות.
שולחן ערוך מביא את הכלבו שאומר שמוחים באישה שמניחה תפילין
לא זוכר סימן אבל הלכות תפילין
עכשיו ראיתי שתוצאה כתב את זה כבר חח
לא זוכר סימן אבל הלכות תפילין
עכשיו ראיתי שתוצאה כתב את זה כבר חח
אורות מאופל גמרא בירושלמי אומרת שכל הפטר מדגר ועושהו נקרא הדיוט וגם עד שאישה מניחה תפילין שהיא פטורה מהנחת תפילין שתעשה את המצוות שהיא חייבת.
והבבלי בקידושין לא ע"א ובכ"מ בש"ס, קובע ש'גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה' - והסיקו מכך הראשונים שיש שכר גם לפטור מן הדבר. אם יש שכר זה סימן שזה מעשה לא פסול, לפחות.
חוץ מזה, אם היא מקיימת את החובות המוטלות עליה, אין גנאי בהוספה.
חוץ מזה, אם היא מקיימת את החובות המוטלות עליה, אין גנאי בהוספה.
אין שם100, יותר נכון הרמ"א (אם ראית את זה בפנים).
באותו הנושא: