18 תשובות
בטח שלי
לי
לי.. ברור
למשפחה שלך, חברים , לי
לקרובים שלך
חברים מורים הורים משפחה
שואל השאלה:
אין לי חברים
אין לי חברים
אנונימי
שואל השאלה:
מה זה עוזר שיש לי משפחה שאוהבת שהחיים שלי חרא ואני רק סובל
מה זה עוזר שיש לי משפחה שאוהבת שהחיים שלי חרא ואני רק סובל
אנונימי
תקשיב אני לא יודעת מה קרה שיש לך כאלה מחשבות "למי יהיה אכפת אם אני אמות" אבל אם אתה צריך לפרק משהו אני פה בפרטי תמיד אני שמחה שאתה שואל את השאלה הזאת כי לי יהיה אכפת ממך...!
לי.מ בטח שלי גם ככה הקורונה מחסל אנשים פה על מין ועל שמאל אל תתן לה פור עלינו
ואם אתה לא נשאר בשביל עצמך תישאר בשביל המשפחה שלך ואולי בשביל ילדייך העתידיים
לי, למשפחה שלך, לקרובים אליך, לילדים בבית ספר שלך, למורים בבית ספר שלך, לעוד מלא אנשים כאן בסטיפס, לחברים שלך (גם אם אתה חושב שאין לך או שלא אכפת להם) ולכל איש שהכרת אי פעם❤
אתה כן חשוב
אתה כן חשוב
הורים, אחים, פסיכולוג אם יש לך, ילדים שירגישו שהם לא היו בסדר, צוות בית ספר, הפסיכולוג אם יש לך
נסי למצוא חברים דרך התנדבות או חוגים שקורנה תחלוף
לי.
תתאפס על עצמך ואל תחשוב שוב כאלה מחשבות אל תזיק לעצמך חיים שלי
תתאפס על עצמך ואל תחשוב שוב כאלה מחשבות אל תזיק לעצמך חיים שלי
יקר,
אומנם כתבת פה רק שאלה כה קצרה, אך עולה ממנה זעקה עצומה..
מתארת לעצמי כמה חסר כוחות ועייף אתה וודאי מרגיש.. כמה מהשאלה שלך עולה תחושת ריקנות וחוסר טעם אל מול החיים.. מתארת לעצמי את הייאוש וחוסר התקווה שאתה נמצא בהם.. את הבדידות שהובילה אותך לכתוב את השאלה הזו.. שאלה שמהדהדת את הסבל שאתה אולי שרוי בו.. מתארת לעצמי כמה אתה מרגיש לכוד, אולי ללא שום דרך מוצא..
שומעת ממילותייך כמה אתה מותש וחסר אונים אל מול החיים, עד שנדמה לך כי למות זו האפשרות היחידה.. אם כך אתה מרגיש אני דואגת לך.. שאולי באמת תנסה לפגוע בעצמך..
אך מתוך השאלה עולה גם תקווה, רצון להיאחז בחיים, למצוא את הסיבה להמשיך.. שומעת מבין מילותייך את הרצון שיהיה אחרת... רצון שעוזר לך להילחם.. לנסות אולי למצוא את הדרך לראות אור בקצה המנהרה..
יקר, אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת), וארצה להזמין אותך לשוחח עם אחד המתנדבים שלנו באופן אנונימי.. במקום שבו תוכלי לשתף ולמצוא יד מושטת.. מצרפת לך קישור אל הצ'אט שלנו בו אנו זמינים בכל יום מלבד שישי בין 21-00 ובשעות הבוקר בין 10-13 מלבד שבת.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
אומנם כתבת פה רק שאלה כה קצרה, אך עולה ממנה זעקה עצומה..
מתארת לעצמי כמה חסר כוחות ועייף אתה וודאי מרגיש.. כמה מהשאלה שלך עולה תחושת ריקנות וחוסר טעם אל מול החיים.. מתארת לעצמי את הייאוש וחוסר התקווה שאתה נמצא בהם.. את הבדידות שהובילה אותך לכתוב את השאלה הזו.. שאלה שמהדהדת את הסבל שאתה אולי שרוי בו.. מתארת לעצמי כמה אתה מרגיש לכוד, אולי ללא שום דרך מוצא..
שומעת ממילותייך כמה אתה מותש וחסר אונים אל מול החיים, עד שנדמה לך כי למות זו האפשרות היחידה.. אם כך אתה מרגיש אני דואגת לך.. שאולי באמת תנסה לפגוע בעצמך..
אך מתוך השאלה עולה גם תקווה, רצון להיאחז בחיים, למצוא את הסיבה להמשיך.. שומעת מבין מילותייך את הרצון שיהיה אחרת... רצון שעוזר לך להילחם.. לנסות אולי למצוא את הדרך לראות אור בקצה המנהרה..
יקר, אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת), וארצה להזמין אותך לשוחח עם אחד המתנדבים שלנו באופן אנונימי.. במקום שבו תוכלי לשתף ולמצוא יד מושטת.. מצרפת לך קישור אל הצ'אט שלנו בו אנו זמינים בכל יום מלבד שישי בין 21-00 ובשעות הבוקר בין 10-13 מלבד שבת.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
לי יהיה אכפת, ולעוד המון אנשים.
גם החיים שלי גרועים תאמין לי, והגעתי למצב שפגעתי בעצמי.
היום אני מבינה כמה מטומטם זה היה.
אני בטוחה שיש המון אנשים שאוהבים אותך ואכפת להם ממך, תנסה למצוא את הטוב בחיים, אפילו אם כמעט אין טוב.
אני בטוחה שבעוד כמה שנים או חודשים או שבועות תבין שיש אנשים שאכפת להם ממך, וגם לי אכפת, בגלל זה אני כותבת.
אם אתה צריך לדבר אני כאן:)
גם החיים שלי גרועים תאמין לי, והגעתי למצב שפגעתי בעצמי.
היום אני מבינה כמה מטומטם זה היה.
אני בטוחה שיש המון אנשים שאוהבים אותך ואכפת להם ממך, תנסה למצוא את הטוב בחיים, אפילו אם כמעט אין טוב.
אני בטוחה שבעוד כמה שנים או חודשים או שבועות תבין שיש אנשים שאכפת להם ממך, וגם לי אכפת, בגלל זה אני כותבת.
אם אתה צריך לדבר אני כאן:)