אני מרגישה לבד. כולם נפגשים ומתקדמים בחיים שלהם ורק אני נשארת בבית בגלל שההורים שלי לא נותנים לי לצאת מהבית בגלל הקורונה

אז אל תקשיבי להם
הם דואגים לך אבל זה מוגזם. תסבירי להם שאת לא בקבוצת סיכון ושבמצב שלך זה אמור לעבור כמו דלקת ריאות או שפעת ארוכה

תסבירי את המצב עם ההכי הרבה טיעונים שאת יכולה מקסימום לא ירשו אז תצאי מה כבר יקרה? לא יכניסו אותך לבית אז לכי לישון אצל חברה
סורי שאני מדרדרת אבל זה מהש אני עושה...

אל תצאי, תדמייני שאת עכשיו יצאת מהבית הלכת ברחוב ובאת במגע עם נשא של הנגיף, את חוזרת הביתה ואת יכולה חס וחלילה להדביק את ההורים, אחים, סבא וסבתא.

כל מי שאני מכיר בבית שלו, אצלי לפחות אף אחד לא יוצא וטוב שכך, אני יודע שמנפחים קצת יותר מדי את עניין הקורונה, אבל זה עדיף להישאר בטוח ובריא.
אני לא חושב שאת מפספסת הרבה ואני לא חושב שאת צריכה כל כך לדאוג לגבי זה. תחיי בסבבה שלך, תעבירי את הזמן עם המשפחה, אולי תפתחי תחביב חדש כמו לצייר, לכתוב, לנגן, לרקוד, לשיר, לבשל, לסרוג ואני בטוח שיש עוד מלא שאפשר לעשות.
אני חושב שברגע שתמצאי משהו שכיף לך לעשות זה לא יעניין אותך מה השאר עושים ואפילו תרצי שהחופש לא ייגמר אף פעם.
בהצלחה.

שחברים יבואו אלייך או כשההורים בעבודה תלכי אליהם