האם אתם חושבים שלגיטימי לשקר לאנשים שאתה אוהב

כו ולא

אם זה אנשים שאתה אוהב אתה תרצה לשתף אותם

לא
אבל ממש ממש ממש תלוי בסיטואציה

אמ כן לפעמים

לשקר זה הדבר הנכון לעשות בפעמים אחדות, הדבר הקשה הוא לעשות את זה רק בפעמים האלה

אם זה למטרה כזאת כדי לא להלחיץ אותם או לפגוע בהם אני חושבת שיש בזה משהו חיובי, אבל בכללי זה לא לגיטימי ולא כדאי כי בעיקרון החברים הטובים שלך יכולים לעזור לך בדברים לא משנה מה באמת קורה איתך, המלצה שלי עדיף לא לשקר למרות שיש בזה גם צד חיובי.

לא, זה לא מוסרי

שואל השאלה:
באיזה מקרים לדעתכם לגיטימי לשקר ובאיזה לא?

לא לגיטימי.
את היית רוצה שישקרו לך או יסתירו ממך דברים? לא משנה מה הנושא תמיד צריך לשתף ולשמור על קשר טוב אסור להסתיר דברים/לשקר.

אם למשל יש לך הורים סקרנים במובן הלא טוב של המילה שאוהבים לריב איתך על כל דבר שיוצא לך מהפה, לא משנה מהו, אולי כדאי לא לשתף אותם במה שאתה עושה.(לא לשקר, פשוט לא לשתף. בכלל.)

אבל זו רק דעתי, תעשה מה שאתה רואה לנכון.

יש הבדל גדול בין קשר עם הורים לקשר עם בני זוג

נתתי דוגמא...

האידיאל הוא כמובן לא לשקר אף פעם.
להימנע מהאמת במקרים שהיא פוגעת ואין צורך של ממש לספר אז זה בסדר, אני מניח.

אני כמעט אף פעם לא משקר, וגם שאני משקר זה כנראה שקול מאוד.
שונא לשקר ושונא שקרנים.

שואל השאלה:
אני לא מדברת בהכרח על בני זוג, או על הורים, או על חברים, או על כל סוג של קשר או אהבה ספיציפים.

כעקרון, זו הסיטואציה שלי-
אני מעבירה חצי מהזמן בלהרגיש רע (נפשית) ואת החצי השני של הזמן להסתיר את זה שאני מרגישה רע מהאנשים שאני אוהבת. חברים, משפחה, כולם.
אני יודעת שזה לא טוב.
אני יודעת שאם הם היו יודעים הם היו מייעצים לי לשתף מישהו.
אני יודעת שהדבר המוסרי לעשות הוא לא לשקר כל פעם שמישהו שואל אם אתה בסדר. שהסבל לא ייגמר עד שאני אמצא בן אדם שידע לעזור לי.

אבל מכיוון והסבל שלי הוא לא משהו שבאמת אפשרי לעזור לי איתו או לייעץ לי לגביו מלבד לומר "אני מצטער", לשתוק כמה שניות עד שזה נהיה מביך וקשה מדי ולהמשיך הלאה, אני לא רוצה להפחיד את האנשים שאני אוהבת בעוצמות של החרא הזה.
אז אני משקרת.

זו הסיטואציה שלי.
מה אתם הייתם עושים אם הייתם בנעליים שלי?

בין אם תרצו לייעץ או לומר את דעתכם באופן תיאורטי, אשמח לשמוע את דעתכם.

אני לא יודעת מאיפה הגיעה הפריקה הזו, ואני לא עומדת לקרוא את ההודעה הזו לפני שאני אשלח אותה כי אני לא אשלח אותה אם אני אעשה את זה.
אני מתנצלת אם זה מכביד עליכם או מפריע לכם איכשהו, אתם לא חייבים להגיב, זה בסדר.
אני בסדר.

הנה, עוד שקר. שוב עושה את זה.
פאק.

במקרה הזה, לשקר לא יהיה הפתרון בעיניי.
למה את חושבת שאין אפשרות לעזור לך? את הרי לא ניסית לקבל שום עזרה שהיא, את ישר בורחת לשקר.
יש לך משפחה שאוהבת אותך? שאכפת להם ממך? למה שלא תפתחי ביניהם אל זה כדי לקבל עזרה? או לפחות לומר שיש בעיה ותרצי לראות איש מקצוע.

זה תלוי איזה שקר לפעמים צריך לשקר בשביל לא לפגוע פשוט באותו בן אדם

שואל השאלה:
ניסיתי לקבל עזרה כמה פעמים, וזה לא עבד.
אנשים פשוט לא יודעים מה לומר לי.

אני עומדת להתחיל לקבל עזרה מקצועית בקרוב, זה בדרך.


אבל עזוב רגע את המקרה האישי שלי. בוא נדבר באופן תיאורטי, זה דיון מעניין מבחינה פילוסופית.

נניח ואף אדם לא יכול לעזור לאינדיבידואל שחווה את המצב המדובר.
האם עליו לשקר, או לומר את האמת?

בסיטואציות מסוימות כן

תלוי במה.
למשל אבא שלי לא סיפר לי שהיה לא סרטן (עד היום, גיליתי את זה בעצמי) והוא הלך איתי ללונה פארק במקום ללכת לניתוח דחוף.
תאכלס הייתה בת 8 נראלי?
הוא בכלל לא יודע שאני יודעת, הוא נתן לי רמזים כאלה.
הוא אמר שכמה ימים אחרי הניתוח התקשרו אליו לבוא לניתוח דחוף.
מיזה הבנתי שזה סרטן כי תמיד כשקוראים לעוד ניתוח זה כדי להסיר את כל השאריות של הגידול כדי שמה שנשאר לא ישלח גרורות.

זה לא בריא לך כי אז אתה לא מקבל את העזרה שאתה צריך

מה זאת אומרת "אנשים פשוט לא יודעים מה לומר לי"?
על פי זה קבעת שאת חסרת תקנה?
אם הם לא למדו את נפש האדם, איך בדיוק הם יעזרו לך? לא כולם מדהימים כמוני שנחנו בכשרון. ( ;
בקיצור, תנסי לפתוח את זה יותר ואם את חושבת שאין מי שיכול לעזור לך(הגיוני) אז לכי לטיפול מקצועי.

שואל השאלה:
תודה לך, the art of the darkness.
הייתי צריכה את המילים שלך.
אני לא יודעת איך עוד להודות לך.

ותודה רבה גם לך, nf
אני ממש מעריכה את זה
הלוואי וכולם היו מדהימים כמוך ; )
אתה צודק, טיפול מקצועי זה כנראה הפתרון הכי טוב

תודה לכולכם!

בכיף! מקווה שבאמת תעשי עם זה משהו...
בהצלחה.