הצילו אני מתחילה לחזור בדיכאון שלי

תנסי לעסוק במשהו שמעניין אותך מהבית, לצאת לעשות ספורט מותר גם ספורט בבית זה אחלה, שיחות וידאו עם חברים

יקירה, אני סייע מעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת.
תודה על השיתוף.
את מתארת את עומק הדיכאון והעצבות בהן היית בעבר והביטוי והעול החברתי כתוצאה מכך. וודאי זו הייתה חוויה מייאשת, כבדות וייסורים לא מובנים ובלתי מוסברים. הטיפול והמאבק הארוך והבלתי מתפשר שלך בדכאון הוציא אותך מחושך עד לפני חודש.
בטח המחשבות טורדניות והפחד לחזור למקום שבו הייתה, האבדון והקמילה, הבור השחור שמכסה עצמו מטלטלים עוד יותר ומחזירים אותך אחורה לתקופה שאת מעוניינת לשכוח.
הימים האחרונים והתקופה האקטואלית עם כל הקורונה, וודאי גורמים עוד יותר למחשבות הטורדניות להפריע לך עוד יותר בחיי היום יום כשאנחנו סגורים ומבודדים בבית. תחושה של חוסר המוכלות משתקפת ומתפוצצת מתוך התוכן ששיתפת- סדק ומשבר אמוני כלפי עצמך וחייך, חוסר יציבות כבדות ומלנכוניה.
יקירה, אני מקווה שזה יהיה בסדר אם אציע לך לחשוב עלינו כמקור לתמיכה, לנחמה ולסיוע עבורך. מצרף לך את הלינק שממנו תוכל להתחבר אלינו .
את מוזמנת לפנות לצ'אט שלנו, אנחנו כאן בכל יום בין 21:00 ל-00:00, חוץ מימי שישי.. מדובר בצ'אט אנונימי, ניתן לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך יחד במקום הכי כואב שלך.
אני משתף אותך בשיר. מקווה שתתחברי...
איתך תמיד, סה"ר.

תחשבי על זה שאת מצילה חיים רק מזה שאת בבית.
אני לא חושב שדבר כזה יקרה במאה שנה הקרובים...
כדאי מאוד לנצל את זה ^^

----