10 תשובות
זה קורה לי עם אוכל
כן
בגלל זה אני מןשכת סדרות מלא זמן למשל יש סדרה מסויימת שמשכתי ליטרלי שנה ואני אפילו לא קרובה ללסיים אותה
אנונימית
קורה לי בספרים
היה ספר אחד שזה במיוחד קרה לי בו ואז כתבו לו המשך ועוד המשך ועוד המשך. סכ"ה 4 ספרים בסדרה... כשאגיע לרביעי מאמינה שאהיה עצובה...ואז אתחיל מהתחלה כי אני מאלה ששוכחים חח
ראיתי את בבלוק שלי וסיימתי תוך יומיים ועד עכשיו אני בוכה שאוליביה מתה
ואני באמת מרגישה שהיא מתה ואני בוכה על זה כאילו היא באמת מתה ואני שונאת לסיים סדרות כי גם הסוף היה ממש מעצבן ואני לא רגילה שמישהו באמת מת או שיש סוף רע...
אני רגילה לטוב...
אולי כי עד עכשיו ראיתי רק סרטים בנטפליקס ולהם לרוב יש סוף טוב...
אבל בבלוק שלי זה הסדרה הראשונה שראיתי בנטפליקס ולסדרות ישראליות של נוער תמיד יש סוף טוב
ואוףף
כן יש תחושה שמשהו בחייך עומד להיות חסר :(
משהו שיצא לי לכתוב על הנושא:
למה זה שכאב יותר מעניין משמחה,
אנחנו אוהבים שנוגעים לנו בכאב,
סדרות עושות את זה מצוין,
סיימתי עכשיו מד-מן וזאת הייתה
פרידה קשה, אנחנו גם אוהבים שמסבירים לנו עליו, שוכבים מפוחדים במיטות שלנו, צופים במסך הזה שמספק לנו יותר מהחיים עצמם,
רוצים להיות כמוהם אבל לא נוכל
לעשות את זה מהמקום הנוח שלנו,
אני קורא אליכם, תעשו את ההבדלה,
אל תתנו לסיפוק הזה להשביע אתכם.
כן אמאלה תחושת ריקנות כאילו איך אני ממשיכה עכשיו
אין משבר בעולם כמו שהיה לי כשסיימתי את כמעט מלאכים
-./
כן אני מכירה את ההרגשה.
איזה סיפור קראת בווטפאד? אני בדיוק מחפשת..