אני ממש מגבילה את עצמי בכמות האוכל שאני

עכשיו את הולכת לארון הממתקים ואוכלת חטיף לא שאלתי.
תפסיקי להרעיב את עצמך זה מסוכן ומפתח סרטן ומחלות נוספות בעתיד

חח זה בסדר אני אנעץ

תיזכרי בחברה שלך, ובעצות שפעם נתת לה (זה לא בריא לא לאכול, זה רע לנפש, לגוף ואפילו למראה החיצוני...)
ותיישמי על עצמך!
אני יודעת שמשעמם לך בהסגר אבל תמצאי לעצמך דברים לעשות במקום להיכנס להפרעות אכילה.
תורידי דואולינגו או משהו

תדעי להנות מהאוכל שאת אוכלת!
תחשבי כמה מה שאת אוכלת באמת טעים. תרשי לעצמך לאכול בלי להגביל את עצמל יותר מדי :)

הייתה לי אנורקסיה וזה דפק לי את המעי

תקשיבי בתור מישהי שעברה את זה , זה המקום הכי נמוך ונורא שיש בנוסף מאוד קשה לצאת מזה מאוד . כי זה גורם לך לפתח עוד המון בעיות . כול פעם שאת חושבת רע תאכלי משהו שאת אוהבת או תגידי לעצמך כמה את יפה וחזקה ולא תגיעי למצב של חברה שלך זה מאוד קשה אני יודעת המצב של החוסר שליטה בעצמך וההרגשה של ההשמנה אבל זה לא הדרך אני בטוחה שאת רוצה גוף כמו שכל בחורה אני מאמינה אבל יש דרך אחרת . אולי תעשי לך תפריט של תזונה שהגוף שלך יקבל את האוכל שהוא זקוק לו ואז תתחטבי ?
תוכלי פשוע בריא ותזכרי שמידי פעם תמיד יש את הנפילות ואוכלים גאנק פוד את בן אדם אם תצטרכי עוד משהו אני כאן תמיד!

היום משקל זה אפילן לא ביג דיל תלכי לאכול שוקולד חטיף הדבר הראשון שעולה לך לראש שאת קוראת את זה,תהני מהחיים אל תרעיבי את עצמך כי זה מחלה לכל דבר, את לא רוצה להיות חולה ורזה נכון?

הייתי איפה שאת והצלחתי להביא את עצמי לאכול כמו שצריך כי היו אנשים מסבבי
ותחשי על זה יכול להיות שיעזור לך לדבר עם חברה שלך...

תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב!
את עכשיו הולכת למקרר ולוקחת משהו לאכול, לא משנה כמה קלוריות זה!
ההורים שלך לא דואגים לך לאוכל או משהו?
300 קלוריות ליום אפילו לתינוק זה רע.
אני לא מבינה למה כולם מפחדים מקלוריות כאילו זה רדיואקטיבי.
קלוריות זה מה שנותן לך אנרגיה.
סוכר ודברים אחרים כן ישפיעו על המשקל שלך..
אבל זה לא מה שמשנה.
זה מה שגם אני רציתי לעשות מלפני שנתיים בערך כי הייתי די שמנה והייתי היחידה בכל השכבה שהייתה לה בטן כמו של דוב תינוק .
אבל הייתה לי הבי אף אף שלי מהכיתה שאמרה לי מה לעשות ואיך כן לנסות להוריד אבל לא לפגוע בעצמי.
אז לא כל כך עשיתי בדיוק מה שהיא אמרה אבל אני לא פגעתי בעצמי ולא הורדתי אז..
מאז המצב לא כל כך השתנה כי גם לא עשיתי הרבה ספורט..
אני המשכתי לאכול כרגיל והרבה ממתקים ובזמן האחרון הבנתי שאני בגיל ההתבגרות (לבסוף הבנתי שגיל ההתבגרות כבר כאן מאז גיל 11 וחצי בשבילי) ואני מןדה שעד מלפני חצי שנה בערך עדיין לא הרגשתי כל כך שלמה וטוב עם הגוף שלי כי אני אכלתי מלא(הרבה יותר ממה שאני צריכה) והרבה מתוקים וגאנק פוד, אז החלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים, מפסיקה לאכול כשאני שבעה, אוכלת הרבה פחות גאנק פוד ועושה ספורט.
אני מודה, זה לקח זמן להתרגל וזה לקח הרבה זמן עד שראיתי תוצאות, אבל לא הגעתי למצב לא טוב אלא הגעתי למצב מצוין, אני במשקל טןב יחסית לגובה שלי, אני משקיעה בלעשות ספורט וגם לשלב את התחביבים בזמן הפנוי ואני אוכלת יותר טוב מאז...

א. את יכולה לדבר על זה עם חברה שלך
ב. תחשבי על הרעבה כעל סמים, קשה לצאת מזה אבל אחרי שמפסיקים אפשר להרגיש יותר טוב, גם מהבחינה שעכשיו את עוזרת לעצמך וגם מהבחינה שתהיה לך אנרגיה

אני חושב שללכת לאיש מקצוע יעזור לך
ואת עולה במשקל כל פעם שאת אוכלת יותר מ300 קלוריות כי אלו נוזלים זה הכל כנראה שבנורמה בגלל שאת אוכלת מאוד קצת אז אין לך הרבה נוזלים בגוף ואז ביום שאת אוכלת הרבה פחמימות או מלח זה סופח נוזלים וזה סהכ משקל של מים שאת עולה
תאמיני לי שאף בן אדם לא יכול להעלות משקל של שומן מ300 קלוריות

אל תענישי את עצמך. תרשי לעצמך להיות באמת מאושרת

יקרה,
שומעת עד כמה את מפחדת, מפחדת מחוסר היכולת שלך לשלוט בפעולות שלך, מהעובדה שהמח שלך והפעולות שלך לפעמים מנוגדים, מזה שאת יודעת איך נגמר המדרון החלקלק הזה, וחוששת כל כך להגיע לשם...

נדמה שאת מרגישה שיצאת משליטה, כמו רכבת שהתחילה לנסוע וברגע כלשהו איבדה את הפסים.. איך חוזרים לשם?

מתארת לעצמי שאת בטח מרגישה קרועה בין הרצון לשמור על המשקל ולהיראות טוב בעיני עצמך, לבין הרצון להיות בריאה ולשמור על עצמך.. איך בוחרים בין שני הדברים האלה?

יקירה, האם ניסית לשתף את האנשים שסביבך? משפחה או חברים קרובים? ייתכן ועצם השיתוף של אנשים שאת יקרה וחשובה להם יעזור להם לעזור לך..

אם תבחרי בכך, את גם מוזמנת מאוד לצ'אט האנונימי של סה"ר, המתנדבים בצ'אט מחכים שם כדי להקשיב לך, לאפשר לך לפרוק את הקשיים שאת מתמודדת אתם, ולנסות לחשוב יחד איך לא לאבד שליטה.
תמצאי אותנו בימים א'-ה' 10:00-00:00, בשישי 8:00-13:00 ובמוצ"ש 21:00-חצות.
הלינק מצורף למטה.

שמרי על עצמך,
מתנדבת סה"ר