הבידוד הזה לא עושה לי טוב

אין לך ממה להלחץ מלהשמין וכל זה גם ככה לא תראי מישהו בזמן הקרוב, ואל תדאגי את תעברי את זה ואחרי הבידוד את תרגישי יותר טוב,מבטיח לך

אני יודעת שזה שאת מקיאה עוזר לגוף שלך (לכאורה) אבל זה שורף את הנפש מבפנים.
אולי זה שההורים שלך עכשיו בבית זו הזדמנות לספר להם ולקבל את הטיפול שאת באמת צריכה.

שואל השאלה:
זה לא קשור לאנשים אחרים ולמי שיראה אותי(טוב לא רק) זה ההרגשה שלי עם עצמי

*אני לא הכי מבין בהפרעות אכילה אז תקחי את הדברים שלי בעירבון מוגבל אני רק מנסה לעזור*
למה את מקיאה? את חושבת שאם תאכלי מאכל x זה ישמין אותך יותר מאם תאכלי מאכל y? את פוחדת להשמין בגלל ש"אכלת מאוחר" או שאכלת משהו "משמין"? אם כן אז את תהיי שמחה לדעת שתזמון הארוחות וזמן הארוחות לא משפיע ואין כמעט שום הבדל אם תאכלי 500 קלוריות בעשר בלילה או בעשר בבוקר בנוסף אין דבר כזה משהו משמין אפשר לאכול מכל דבר במידה הגוף שלך יודע "לקרוא" רק 3 סוגי פחמימות פרוקטוז(מכונה גם סוכר הפירות) גלוקוז(שזה מה שנמצא לרוב בזרם הדם) וגלקטוז(שזה הלקטוז שמצוי בעיקר במוצרי החלב) לגוף שלך אין הבדל בין פחמימה(סוכר) מאורז או פחמימה(סוכר) משוקולד למעט הויטמינים המינרלים והסיבים שיש טיפה יותר באורז(ההבדלים ממש מינורים וכשמסתכלים על צריכה יומית אין לזה כמעט משמעות) והאפקט האינסוליני אבל זה ממש לא תקף אלייך אם אין לך סכרת או טרום סכרת ולפי מה שתיארת פה אני לא חושב שזה המצב
את גם רק הורסת לעצמך את הגוף עם ההקאות שלך לא יוצא לך מזה כלום עד שאת מסיימת לאכול רוב האוכל כבר נספג ואת רק מקיאה מים ומיצי קיבה שפוגעים לך בוושט ובשיניים ובאמת חבל
אני באמת ממליץ לך להתייעץ עם איש מקצוע שיעזור לך ויכווין אותך ולשם שינוי לא דיאטניות בקופות חולים שלא מבינות כלום מהחיים שלהן
אם את רוצה את יכולה לפנות אלי בפרטי ואני אוכל להמליץ לך על מאמנת שתוכל לעזור לך בזה מעדיף לא לפרסם את השם פה

היי :)
אני שמה לב פה הרבה שאנשים מאוד מתנצלים על זה שקשה להם בבידוד.. זה כלכך לא אמור להיות ככה. אז מה אם כולנו עוברים את זה? זה אומר שלא אמור להיות לך קשה ושאסור לך לומר את זה?
תרגישי חופשי לומר קשה לי בבידוד, מבלי להתנצל שאת יודעת שכולם כמוך.

במקרה שלך, תתפלאי אבל המצב הזה דווקא יכול לעזור. מניסיון, לפני כמה שנים, כשאני סבלתי מסוג של הפרעות אכילה והייתי מאוד אובססיבית למשקל שלי - תקופות שבהן לא הייתי רואה יותר מדי אנשים, כמו חופש גדול - דווקא עזרו לי לצאת משם.
אלה תקופות שאתה מוריד לחץ, לא מתמודד חברתית (אני רואה בבית ספר למשל התמודדות חברתית לכל דבר, הישרדות מסויימת).. אתה מאוד עסוק בעצמך ולכן זה זמן טוב ללמוד לשחרר את עצמך ולהפסיק להמשיך לסבול.
במקום להתעסק בהפרעת אכילה, תעשי מה שעושה לך טוב בבית, מה שמרגיע אותך. זה יכול להיות מוזיקה, טלוויזיה, ספרים, כל דבר.
אנחנו משמינים מדי פעם בחיים, זה אחד הדברים היותר טבעיים שקורים בגוף.. ואם להיות כנה? היום אני כבר לא רואה בזה משהו רע ואפילו להפך, מודה שאני נראית הרבה יותר טוב בעיניי בגוף שלי כרגע מאשר לפני כן.
מותר להתפנק, גם ככה קשה לך.. מותר לאכול קצת יותר. זה הכי טבעי שיש.
אל תגרמי לעצמך יותר סבל ממה שאת כבר גם ככה מרגישה. להפך, זה הזמן לשחרר.

רק שתדעי כל פעם שאת מקיאה החומצה של הקיא הורסת את השיניים לגמרי

וזה בסדר להשמין

תשמעי ... אני דיי הייתי במצבך לפני בערך חודש היה לי ממש קשה עם המשקל שלי הרגשתי רע ולא הצלחתי להפסיק לאכול אני באמת אוהבת לאכול והאמת לא הרגשצי שיש משהו שיכול לעזור כי כל היום התעסקתי רק באוכל כל יום כל היום בוקר צהריים וערב התחלתי להקיא סיםרתי לאמא שלי
אני ( מקווה שגם את יום אחד) הבנתי שיש פה בעיה זאת הפרעת אכילה ביקשתי ממנה ללכת לפסיכולוגית הלכתי לכמה פגישות ( חשוב לי לציין היא לא עזרה בכלום )
אבל היה די נחמד לדבר
אני לא מקבלת את עצמי ובגלל שכל היום ישבתי על אוכל ועל דיאטה רק אכלתי יותר והשמנתי יותר הרגשתי רעע כל כךל באמת ... אני עד עכשיו לא לגמרי שלמה עם עצמי אבל אם את רוצה לסדר את זה פשוט תדברי עם נטורופתית זאת מישהי תזונאית זה לא דיאטה זה לאכול נכון מסודר עם הרבה ירקות אני הלכתי אליה מאוד עזר היא הסבירה לי דברים ששינו לגמרי את קיו המחשב שלי כמו
הקיבה שלנו יכולה לאכיל עד שתי קילו של אוכל שזה מלא אז תמלאי את עצמך בהרבה ירקות .. עד שאת מפוצצת אין שום דבר רע בלהרגיש מפוצצת להפך עם זה מירקות ופירות זה אפילו כדאיאז תמאלי את עצמך בירקות ותשכי את זה על כל היום תכיני בהוקר סלט גדול ערקות חתוכים ירקות מבושים וכל פעם שאת רומה לאכול תקחי מזה
ואם בא לך תעשי ספורט אבל בתכלז הכי חשוב זה להיות מאוזנים
וגם עצה שלי צדברי עם ההורים ....

אני יכולה להבין אותך כי אני די במצב דומה עם האכילה והכל, אולן כדאי לך לדבר עם איש מקצוע או יועצת בבית ספר או מישהו שאת מרגישה איתו בנוח כדי שבאמת יוכלו לתת לך עזרה מקצועית:)) ויש לך פה דווקא הזדמנות לחזק את הקשר שלך בתוך המסגרת של הבית ולטפל בזה כמו שצריך.

אולי תדברי עם ההורים שלך ואת תבקשי לקבל טיפול

אנונימית יקרה,
אמנם עברו מספר ימים מאז שפרסמת את הפוסט אבל חשוב לי בכל זאת להתייחס ולכתוב לך.
נשמע מדבריך שאת מרגישה כלואה, אולי לא רק בבית, אולי גם בגופך, בראשך עם מחשבות מייסרות על גופך ומראיך... אם אני מבינה נכון, המחשבות שמטרידות אותך ומקשות עליך הן לא משהו חדש, אבל בתקופה הנוכחית את אולי מרגישה מועקה יותר גדולה מדבריך נשמע לי שייתכן ואת בסביבה שלא מבינה את המצוקה שאת אולי נמצאת בה אני מתארת לעצמי כמה את מתסוכלת וכואבת מהמצב, כמה אולי את לבד בתוך זה...

יקרה, יש קבוצת פייסבוק שנקראת "הפרעות אכילה בימי קורונה" , שם תוכלי לקבל עוד תמיכה בהתמודדות בתקופה המאתגרת הזו -
https://www.facebook.com/groups/2619645624937996/

בנוסף, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ואני מזמינה אותך להתחבר לצ'אט שלנו, שהוא אנונימי לחלוטין, בשיחה אישית תוכלי לפרוק עוד מהתחושות שמכבידות עליך, אנחנו כאן בשבילך, להקשיב לך ללא שיפוטיות, ולחשוב יחד איתך על דרכי התמודדות נוספים.
שעות הפעילות של הצ'אט הן: א'-ה' 10:00-00:00, שישי 8:00-13:00, מוצ"ש 21:00-00:00
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה,
שלך
מתנדבת סה"ר