27 תשובות
את לא תשרדי זה לא בריא בעליל
את תפסיקי לגבוהה
זה יהיה רע. רע מאוד אל תעשי את זה לעצמך!
את תמותי או שתפגעי בשרירים שלך ובעצמות שלך
שואל השאלה:
אבל מישהו יודע מה יקרה? תסמינים וכאלה
אבל מישהו יודע מה יקרה? תסמינים וכאלה
אנונימית
לא תשרדי יותר משבוע אלא אם תגיעי למיון לפני..
את תשמיני.
אמנם זה נשמע הפוך, אבל את בהחלט תשמיני. הגוף שלך יכנס למצב של אגירה, והוא יהפוך את כל הקלוריות שאת מכניסה לגוף שלך לשומן רווי. משומן רווי הרבה יותר קשה להיפתר, שכן יש בו קשרים כפולים בין המולקולות שמרכיבות אותו ולוקח זמן לפרק ולהתיר אותו.
אמנם זה נשמע הפוך, אבל את בהחלט תשמיני. הגוף שלך יכנס למצב של אגירה, והוא יהפוך את כל הקלוריות שאת מכניסה לגוף שלך לשומן רווי. משומן רווי הרבה יותר קשה להיפתר, שכן יש בו קשרים כפולים בין המולקולות שמרכיבות אותו ולוקח זמן לפרק ולהתיר אותו.
הגוף שלך יפרק את כל השרירים והשומנים והעצמות שלך יחלשו
בהתחלה תרגישי חולשה ועם הזמן יהיה לך כנראה גם קשה לזוז.. המצב רוח שלך ישתנה משמעותית וגם הרצון שלך לעשות משהו
יהיו חסרים לך ויטמינים וינשור לך השיער
למוח שלך לא תהיה אנרגיה ויהיו לך דיכאון וחרדה
ללב שלך לא יהיו אנרגיה או אשלגן ואת תקבלי התקף לב (מישהי בסטיפס כתבה שהיא ליטרלי קיבלה התקף לב בגיל 15 בגלל זה)
לא יהיה לך סידן והעצמות שלך יישברו ממכות קטנות
ימותו לך תאי מוח
השרירים שלך יתפרקו ולא תצליחי ללכת
למוח שלך לא תהיה אנרגיה ויהיו לך דיכאון וחרדה
ללב שלך לא יהיו אנרגיה או אשלגן ואת תקבלי התקף לב (מישהי בסטיפס כתבה שהיא ליטרלי קיבלה התקף לב בגיל 15 בגלל זה)
לא יהיה לך סידן והעצמות שלך יישברו ממכות קטנות
ימותו לך תאי מוח
השרירים שלך יתפרקו ולא תצליחי ללכת
שואל השאלה:
ואם אני יעשה את זה רק חודש זה יקרה?
ואם אני יעשה את זה רק חודש זה יקרה?
אנונימית
^גם אם תעשי את זה רק יומיים זה יקרה, מניסיון.
אני אנורקסית לשעבר, כבר 4 חודשים אוכלת 2-3 ארוחות ביום. אני עדיין לא מצליחה לרדת במדרגות בלי לרעוד, לעמוד 10 דקות רצוף בלי למעוד, להיות עירנית, לצאת מהדיכאון ובעיקרון לעשות כל פעולה גופנית שהיא. אנורקסיה משפיעה לטווח הארוך, הרבה יותר ארוך ממה שנדמה לך. אל תכניסי את עצמך לזה.
אני אנורקסית לשעבר, כבר 4 חודשים אוכלת 2-3 ארוחות ביום. אני עדיין לא מצליחה לרדת במדרגות בלי לרעוד, לעמוד 10 דקות רצוף בלי למעוד, להיות עירנית, לצאת מהדיכאון ובעיקרון לעשות כל פעולה גופנית שהיא. אנורקסיה משפיעה לטווח הארוך, הרבה יותר ארוך ממה שנדמה לך. אל תכניסי את עצמך לזה.
כן
תהפכי לאנורקסית
אנונימית
מה שהכי עזר לי עם דימוי גוף זה לא לשנות את המראה שלי, אלא לחזק את עצמי. אני נמצאת בחוג ספורט שעזר לי להתחזק ולהרגיש יותר טוב עם עצמי.
ינשור לך השיער, יהיה לך תמיד קר, הדופק שלך יהיה נמוך מאוד, לא תיהיה לך אנרגיה לכלום, את תהיהי חיוורת, יהיה לך עור יבש, את תהיהי רעבה, יהיו לך כאבים בצלעות (לי לפחות זה היה בצלעות), יהיו לך סחרחורות, לחץ דם נמוך, תתעלפי, תהיהי עצובה, כועסת, אין חשק לחיות.
והכל מנסיון ):
והכל מנסיון ):
את תרזי, אבל זה לא יהיה בריא.
אני אומרת את זה באמת, אני עושה את זה גם ואני מודעת לזה שזה הרעבה ושזה לא בריא אבל קשה לי להפסיק.
אל תעשי את זה בבקזה
אני אומרת את זה באמת, אני עושה את זה גם ואני מודעת לזה שזה הרעבה ושזה לא בריא אבל קשה לי להפסיק.
אל תעשי את זה בבקזה
את יכולה למות או לכל הפחות יהיו לזה השפעות הרסניות על הגוף שלך ולא בהכרח רק לטווח הקצר
שואל השאלה:
מה? אבל אם זה יהיה רק 40 ימים?
מה? אבל אם זה יהיה רק 40 ימים?
אנונימית
אני מדברת מניסיון אישי, זה לא צחוק. אל תעשי את זה לעצמך. את צריכה לכבד את הגוף שלך וכרגע את מזלזלת בו ובבריאות שלך וזה חבל מאוד.
תקשיבי בגלל בעיות עם האכילה שלי (גם אובססיות עם אוכל וגם זה שהייתי עסוקה מדי בלימודים מכדי לפנות זמן לאכול) במשך קרוב לחצי שנה היו לי איחורים במחזור כל פעם שהוא הגיע
פעם לא אכלתי יום וחצי (אובססיביות עם אוכל שנבעה מהצקות) וכמעט איבדתי הכרה. תחשבי כמה פעמים תתעלפי. זה לא שווה את זה.
פעם לא אכלתי יום וחצי (אובססיביות עם אוכל שנבעה מהצקות) וכמעט איבדתי הכרה. תחשבי כמה פעמים תתעלפי. זה לא שווה את זה.
לי המחזור התעכב ביותר מחצי שנה.. וכאב הראש בטירוף, והייתי חלשה כאילו לא הצלחתי לעשות כלום,התעלפתי פעמיים, וזה לא שווה לך לעשות אתזה במיוחד אם זה מרצון.. (כע אני לא עשיתי בכוונה שלא אכלתי.. פשוט לא שמתי לב לרעב , כי הייתי ישנה/לימודים/עבודה והזמן פשוט עבר.)
וואי הכאבי ראש הזכרת לי את זה עכשיו^
היתה לי דלקת בסינוסים לכמה שבועות בגלל זה
היתה לי דלקת בסינוסים לכמה שבועות בגלל זה
כן גם לי הפסיק המחזור לחצי שנה... ונשר לי שיער. איבדתי הכרה. איבדתי חברים. איבדתי את הבריאות שלי. הייתי קמה באמצע הלילה מכאבי תופת בשרירים. בקושי הייתה לי אנרגיה לצאת מהמיטה וכל צעד שלי כאב. היו לי כאבים בלב. וכמובן שאלו לא רק הדברים היחידים שנדפקו לי בגלל זה. זאת חרא של תקופה ואני ממש לא ממליצה לך להיכנס לחרא הזה מבחירה. ברגע שאתה נכנס קשה לצאת. עברה שנה מאז ולמרות שהשתפרתי המון אני עדיין במאבק תמידי עם עצמי שאני עדיין עובדת קשה על לצאת ממנו. אל תתחילי עם זה. אני לא צוחקת איתך כשאני אומרת שבעייתי לצאת מזה.
אה עוד משהו יהיה לך קפוא כל הזמן, כאילו את נמצאת בתוך גוש קרח
ואתה מרגיש חצי מת.
40 יום זה המון. בהתחלה את תתלהבי "אמג איך ירדתי הרבה במשקל" אחר כך את תקללי את היום שהתחלת את זה ושנכנסת לזה בכלל. בבקשה אל תעשי את זה. אני אמרתי לעצמי "אני אגיע למטרה שלי וזהו", אני עשר קילו מתחת למטרה ואני נראת כמו קרש חיתוך ואני שונאת את עצמי ואני תקועה עם הפרעות אכילה. אז בבקשה תזהרי ואל תכניסי את עצמך לזה