כנסו כנסו, צריך את דעתכם.

בידוד, הכל אבוד.
כולם בתוך הבית, לא יוצאים לבחוץ.
אנשים מאבדים את השפיות, הכל לחוץ.
העולם הזה משוגע, שום דבר פה לא ברור.
אנשים מתים בקצב מסחרר, זה נהיה משחק מכור.
ובין כל האבדון הזה, מצאתי לי איזה רגע,
לחשוב קצת על החיים האלה, מעבר לכל הפגע.
אז הדלקתי לי סיגריה וישבתי במרפסת.
הרחובות ריקים ויש בלגאן בכנסת.
מדינה של ילדים, כל היום משחקים תופסת.
ומה יהיה איתנו?, רק אלוהים יודע.
לוקח לי עוד שאכטה, בסוף אני אשתגע.
אומרים כולם ימותו, בסוף לא יהיה מזון.
אנשים רצים לסופרים, מעמיסים בחיפזון.
החיים תלויים באלכוג'ל, החיים תלויים במסכות.
שבו בבית, שטפו ת'ידיים, אל תצאו למדרכות.
כולנו כאן ביחד, בקלחת, בבידוד.
משתגעים כל אחד בכמה מטרים שלו,
ביחד אבל לחוד.
אל תראו חברים, אל תחבקו משפחה ודודים.
אל תצאו מהבית, תשבו בשקט, תקשיבו למה שאומרים.
בסוף מה שיהרוג אותנו, זה לא הנגיף המחורבן.
לא עושים שם דבר, שורפים סתם את הזמן.
הבידוד הדפוק, המחרפן הזה, הוא זה שיגרום לחורבן.




עד כאן אני הייתי אני, מוזמנים להביע דעות.