יש לי רעיון שאני מפתחת כבר המון זמן לסיפור, מה דעתכם? הייתם קוראים?

הסיפור מתרחש בעבר הלא רחוק. הדמות הראשית היא נערה בת 18 שגודלת עם שבעת אחיה (3 גדולים, 3 קטנים, אחד תאום)- שלושת הגדולים והתאום הם אנשי צבא, וגם הקטנים יותר יהיו ככה בהמשך. ההורים שלהם נפטרו לפני שנים רבות. הנערה, מעצם היותה הבת היחידה במשפחה (זו הייתה תקופה שוביניסטית), עבדה כעקרת בית כל תקופת נערותה.
אחרי מקרה לא נעים של שידוך שהתפקשש, אחד מאחיה הגדולים שמשרת בתור מפקד בצבא, יוצא לחופשה יחד עם חברו הטוב (גם הוא מפקד). החבר מתארח בבית המשפחה, ולאט לאט הוא והנערה נקשרים זה לזה. הוא עוזר לה להתגבר על כאב הלב מהשידוך הקודם, והם בסופו של דבר מתאהבים.
מפה לשם, הם כבר מתארסים, והנערה הולכת יחד עם ארוסה לבית ההורים שלו, כדי להכיר אותם. בדרך הנערה קולטת מעבר לחלון המרכבה בית בוער, ורצה מהר לראות מה קרה. רובם הגדול של תושבי הבית הצליחו להיחלץ והיו באמצע לעזור לשאר האנשים לנסות לכבות את האש, אבל הנערה קולטת עוד ילד בפנים. היא רצה לתוך הבית ומנסה להציל את הילד. היא מצליחה להוציא אותו מחוץ לחלון, ומנסה לפלס את דרכה החוצה- אבל האש דוחקת אותה לפינה והיא בלית ברירה נכנסת לאחד החדרים היחידים שאליהם האש עוד לא הגיעה. היא מחפשת דרך מילוט, אבל אז רואה משהו מנצנץ מתחת לאחד המרצפות- היא מגלה אבן קטנה וזוהרת, אדומה וכתומה כמו אש- וחמה כמעט כמוה. היא שומטת אותה במהירות אבל ברגע שהאבן נוחתת על הקרקע הקשה היא מציפה את כל הסביבה באור בוהק ומסנוור, קרני האור תוקפות את הנערה ובשילוב של כל העשן ששאפה מקודם, היא מתעלפת.
מפה כבר לא כל כך תכננתי: היא אמורה להתעורר במרפאה, היא תרגיש מוזר כאילו כל הגוף שלה בוער וגם הנשים שטיפלו בה יאמרו לה שהיא לוהטת מחום. היא תסתכל במראה ותראה שעורה החיוור נעשה שזוף ועיניה שינו צבע לחום מתכתי- כמעט אדום. היא לא תבין מה קורה לה ותברח משם, וכשתהיה לבד הרחק מכולם- תגלה שהיא שולטת באש, ושבכיס השמלה שלה נמצאת אותה אבן קטנה ואדומה.
מי שהצליח לשרוד עד פה, איך זה נשמע לכם?