תשובה אחת
שניהם נועדו לסנכרן את תדירות הרענון של המסך עם תדירות ציור הפריימים של כרטיס המסך במשחקים, בכדי למנוע את תופעת הקריעה (tearing) של פריימים, שנגרמת כאשר כרטיס המסך מצייר יותר מפריים אחד בכל מחזור רענון של המסך, או שפשוט הם לא מסונכרנים, וגורמת למסך להציג חלקים שונים של פריימים שונים של המשחק באותו זמן - מה שגורם למשחק להיראות "קרוע".
הפתרון של nvidia, g-sync, הוא רכיב חומרה במסך שמשתמש בכבל הוידאו בכדי לסנכרן את משך הרענון שלו עם זה של כרטיס המסך. הוא עובד רק עם כרטיסים של nvidia, ולא של amd.
הפתרון של amd בשיתוף עם vesa הוא freesync, שלא צריך תוכנה מיוחדת במסך אלא רק קושחה (firmware) שתתמוך בו, ומשתמש ביכולת העברת מידע של כבלי displayport. הוא עובד רק על כרטיסי amd, אבל אם nvidia ירצו הם יוכלו לאפשר לכרטיסי המסך שלהם לעבוד איתו גם, באמצעות הוספת התכונה הזאת למנהלי ההתקנים של כרטיסי המסך שלהם. הסיבה שהם לא עושים זאת היא בכדי למכור מסכים תומכי g-sync, משום שהם מרוויחים כסף על רכיב החומרה שמאפשר זאת.
הפתרון של nvidia, g-sync, הוא רכיב חומרה במסך שמשתמש בכבל הוידאו בכדי לסנכרן את משך הרענון שלו עם זה של כרטיס המסך. הוא עובד רק עם כרטיסים של nvidia, ולא של amd.
הפתרון של amd בשיתוף עם vesa הוא freesync, שלא צריך תוכנה מיוחדת במסך אלא רק קושחה (firmware) שתתמוך בו, ומשתמש ביכולת העברת מידע של כבלי displayport. הוא עובד רק על כרטיסי amd, אבל אם nvidia ירצו הם יוכלו לאפשר לכרטיסי המסך שלהם לעבוד איתו גם, באמצעות הוספת התכונה הזאת למנהלי ההתקנים של כרטיסי המסך שלהם. הסיבה שהם לא עושים זאת היא בכדי למכור מסכים תומכי g-sync, משום שהם מרוויחים כסף על רכיב החומרה שמאפשר זאת.
באותו הנושא: