איך לגרום להורים שלי לדעת שאני במצב נפשי קשה מאוד בגללם?

להגיד להם

שואל השאלה:
אני לא יכולה להגיד להם הם לא יאמינו לי ולא יהיה אכפת להם

אני גם מזדהה איתך באיזשהו אופן
או להגיד להם או פשוט להתמודד עם זה

ואם *תגרמי* להם לדעת שזה בגללם אז הם כן יאמינו לך?

יקרה
מעט כל כך כתבת, אך מן המעט נשמעת זעקה, כאילו גופך עייף, והמועקה אינה מאפשרת עוד מנוח... אוכל מן המעט הזה רק לשער...
נשמע שאת מתמודדת עם דכדוך עמוק שגורם לך חוסר אונים רב...
שאלת כיצד את יכולה להסביר להוריך שהם הגורמים למצבך... כמה מרסק וכמה מכביד זה בוודאי יכול להרגיש, שהכאב מחניק ומאיים להטביע,
אך אינך יכולה לשתף אותם בכך כי הם, כך נראה
אלו שגורמים לקרקע היציבה תחת רגלייך להיסדק...
נדמה שאזלו כוחותייך, שאין עוד במה להיאחז... לא יכולה לתאר לעצמי עד כמה המשא שאת סוחבת על כתפייך מעיק...
מסיקה מדברייך גם שהורייך אטומים למצבך, ואף יסרבו להאמין שהתשישות והעצבות שיתכן ואת חווה קשורה בהם... זה בטח מעורר שאלות רבות- הכיצד הורה שאמור לתמוך ולחזק את ילדו גורם לו במקום זה להרגיש חסר מקום, אולי גם שאין למי לפנות...
כמה כוחות נפש בוודאי היו נחוצים לך כדי לכתוב יקירה, לא יכולה לדמיין עד כמה את מותשת, ודאי גם כאובה...
אולי לשתף אדם שאת סומכת עליו מחוץ למשפחתך- כמו מורה, יועצת, במה שעובר עליך יוכל להקל מעט על הייסורים שאת וודאי חווה...
יקרה רוצה לספר לך כי אני מתנדבת בסה"ר- סיוע והקשבה ברשת.
רוצה להזמין אותך אלינו- לנו בסה"ר יש צ'אט אנונימי אחד על אחד אשר פועל בימים א'-ה' 10:00-00:00, ימי שישי 8:00-13:00 ,ומוצ"ש 21:00-00:00
מצרפת לך כאן קישור לאתר שלנו.

מזמינה אותך למרחב בטוח ולא שיפוטי בצ'אט לשתף אם תרצי קצת יותר ואולי לחשוב יחד עם מתנדב שלנו על דרכים אפשריות, לשתף את הורייך בייאוש שאת בטח מרגישה, וכמובן לקבל כתף תומכת...
שלך,
מתנדבת מסה"ר.