17 תשובות
לפי החוק 1
ביהדות ובחוק בישראל אישה אחת
ביהדות אישה אחת בלבד.
1
שואל השאלה:
אני חושבת שיש לחברה שלי אבא ו2 אמהות אבל אני לא רוצה לשאול אותה
אני חושבת שיש לחברה שלי אבא ו2 אמהות אבל אני לא רוצה לשאול אותה
אנונימית
שואל השאלה:
ואני חושבת שאבא שלה רב או משהו כזה
ואני חושבת שאבא שלה רב או משהו כזה
אנונימית
שואל השאלה:
קיצר שיש לאבא שלה 2 נשים אבל הם גרים ביחד
קיצר שיש לאבא שלה 2 נשים אבל הם גרים ביחד
אנונימית
שואל השאלה:
אתם חושבים שזה הגיוני?
אתם חושבים שזה הגיוני?
אנונימית
לא נשמע משהו בכלל.. וכנראה שהוא לא באמת "רב" כי אין כזה דבר רב יהודי אמיתי עם 2 נשים זה כבר אסור
שואל השאלה:
אני לא ממש יודעת אבל כיאלו היא שאלה את המורה כזה מותר שלגבר יהיו 2 נשים ביהדות נכון? והמורה אמרה ממש ממש לא והתחילה להסביר קצת בלעג כזה של למה שלמישהו יהיה 2 נשים ואז היא יצאה מהכיתה ומצאנו אותה בוכה בשירותים. וגם ראיתי ביום אחד מישהי אחרת שהיא עושה איתה קניות ויום למוחורת מישהי אחרת שהיא איתה ושתיהן נראות מבוגרות יחסית אז אין לי ממש מושג עם זה נכון אבל אני רציתי לבדוק עם יש היגיון
אני לא ממש יודעת אבל כיאלו היא שאלה את המורה כזה מותר שלגבר יהיו 2 נשים ביהדות נכון? והמורה אמרה ממש ממש לא והתחילה להסביר קצת בלעג כזה של למה שלמישהו יהיה 2 נשים ואז היא יצאה מהכיתה ומצאנו אותה בוכה בשירותים. וגם ראיתי ביום אחד מישהי אחרת שהיא עושה איתה קניות ויום למוחורת מישהי אחרת שהיא איתה ושתיהן נראות מבוגרות יחסית אז אין לי ממש מושג עם זה נכון אבל אני רציתי לבדוק עם יש היגיון
אנונימית
כנראה שיש לאבא שלה 2 נשים אבל זה לא אומר שזה תקין.. יש מצב שאבא שלה התגרש והתחתן שוב בגלל זה הסיפור עם הקניות
שואל השאלה:
אין לי מושג מה הולך שם הם מתוסבכים כאלה ואף אחת לא מרגישה בנוח לשאול
אין לי מושג מה הולך שם הם מתוסבכים כאלה ואף אחת לא מרגישה בנוח לשאול
אנונימית
יכול להיות שאחת זאת אמא שלה והם התגרשו והשנייה אמא חורגת...
רבינו גרשום תיקן לפני אלף שנים בערך שיתחתנו רק עם אישה אחת אבל לפי התורה מותר יותר מאישה ובתנאי שתדאג לכל פרנסתה ומה שתרצה ולא תבטל מצוות עונה דרך אגב על התימנים תקנת רבינו גרשום לא חלה ולתימנים מותר עם כמה נשים
אנונימי
שואל השאלה:
הם ארגנטינאים
הם ארגנטינאים
אנונימית
מדין תורה - אפילו מאה.
"נושא אדם כמה נשים, אפלו מאה, בין בבת אחת בין בזו אחר זו, ואין אשתו יכולה לעכב, והוא שיהיה יכול לתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת; ואינו יכול לכף אותן לדור בחצר אחד, אלא כל אחת לעצמה. וכמה היא עונתן, לפי מנין. כיצד, פועל שהיו לו שתי נשים, יש לזו עונה אחת בשבת ויש לזו עונה אחת בשבת. היו לו ארבעה נשים, נמצא עונת כל אחת מהן פעם אחת בשתי שבתות; וכן אם היה מלח ויש לו ארבע נשים, תהיה עונת כל אחת מהן פעם אחת בשתי שנים. לפיכך, צוו חכמים שלא ישא אדם יותר על ארבע נשים, אף על פי שיש לו ממון הרבה, כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחדש" (שולחן ערוך, אבן העזר סימן עו, סעיף ז).
אבל המנהג שלא, כפי שכתוב בסעיף הבא: "במה דברים אמורים? -במקום שנוהגים לשא שתים ושלש נשים. אבל במקום שנהגו שלא לשא, אלא אשה אחת, אינו רשאי לשא אשה על אשתו שלא ברשותה, וכל שכן אם התנה בכתבתה שלא ישא אשה אחרת עליה. ועין לעיל סימן א'" (שולחן ערוך, אבן העזר סימין עו, סעיף ח).
אביא את חרדם רבנו גרשום שהחרים את מי שישא אשה אחרת על אשתו:
"רבנו גרשום החרים על הנושא על אשתו אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה:
הגה: אם אינו רוצה לכנוס אלא לפטור (מהרי"ק שורש ק"א). וה"ה בכל מקום שיש דיחוי מצוה כגון ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה (מרדכי פרק החולץ רשב"א סימן ר"ף ומהר"ם פדוואה סי' י"ט). אמנם יש חולקים וס"ל דחרם ר"ג נוהג אפילו במקום מצוה ואפילו במקום יבום וצריך לחלוץ (הגהות מרדכי דיבמות והגהות מרדכי דכתובות וכ"כ נ"י פרק החולץ). ובמקום שאין הראשונה בת גרושין כגון שנשתטית או שהוא מן הדין לגרשה ואינה רוצה ליקח ממנו גט יש להקל להתיר לו לישא אחרת (כן משמע בתשובת הרשב"א) וכ"ש אם היא ארוסה ואינה רוצה לינשא לו או לפטור ממנו.
ולא פשטה תקנתו בכל הארצות.
הגה: ודוקא במקום שידוע שלא פשטה תקנתו אבל מן הסתם נוהג בכל מקום (תשובת ר"י מינץ סי' י') ועיין בי"ד סי' רכ"ח אם הלך ממקום שנהגו להחמיר למקום שנהגו להקל.
ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי.
הגה: ומ"מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין נושאין ב' נשים וכופין בחרמות ונדויין מי שעובר ונושא ב' נשים לגרש אחת מהן. וי"א דבזמן הזה אין לכוף מי שעבר חרם ר"ג (ב"י בסי' ע"ו) מאחר שכבר נשלם האלף החמישי (שם בשם מהרי"ק סי' ק"י) ואין נוהגין כן. מי שהמירה אשתו מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת וכן נוהגין בקצת מקומות (פסקי מהרא"י סי' רנ"ו). ובמקום שאין מנהג אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה (שם מנהגי רינ"וס)" (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן א, סעיף י ובהגה שם).
"נושא אדם כמה נשים, אפלו מאה, בין בבת אחת בין בזו אחר זו, ואין אשתו יכולה לעכב, והוא שיהיה יכול לתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת; ואינו יכול לכף אותן לדור בחצר אחד, אלא כל אחת לעצמה. וכמה היא עונתן, לפי מנין. כיצד, פועל שהיו לו שתי נשים, יש לזו עונה אחת בשבת ויש לזו עונה אחת בשבת. היו לו ארבעה נשים, נמצא עונת כל אחת מהן פעם אחת בשתי שבתות; וכן אם היה מלח ויש לו ארבע נשים, תהיה עונת כל אחת מהן פעם אחת בשתי שנים. לפיכך, צוו חכמים שלא ישא אדם יותר על ארבע נשים, אף על פי שיש לו ממון הרבה, כדי שתגיע להן עונה פעם אחת בחדש" (שולחן ערוך, אבן העזר סימן עו, סעיף ז).
אבל המנהג שלא, כפי שכתוב בסעיף הבא: "במה דברים אמורים? -במקום שנוהגים לשא שתים ושלש נשים. אבל במקום שנהגו שלא לשא, אלא אשה אחת, אינו רשאי לשא אשה על אשתו שלא ברשותה, וכל שכן אם התנה בכתבתה שלא ישא אשה אחרת עליה. ועין לעיל סימן א'" (שולחן ערוך, אבן העזר סימין עו, סעיף ח).
אביא את חרדם רבנו גרשום שהחרים את מי שישא אשה אחרת על אשתו:
"רבנו גרשום החרים על הנושא על אשתו אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה:
הגה: אם אינו רוצה לכנוס אלא לפטור (מהרי"ק שורש ק"א). וה"ה בכל מקום שיש דיחוי מצוה כגון ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה (מרדכי פרק החולץ רשב"א סימן ר"ף ומהר"ם פדוואה סי' י"ט). אמנם יש חולקים וס"ל דחרם ר"ג נוהג אפילו במקום מצוה ואפילו במקום יבום וצריך לחלוץ (הגהות מרדכי דיבמות והגהות מרדכי דכתובות וכ"כ נ"י פרק החולץ). ובמקום שאין הראשונה בת גרושין כגון שנשתטית או שהוא מן הדין לגרשה ואינה רוצה ליקח ממנו גט יש להקל להתיר לו לישא אחרת (כן משמע בתשובת הרשב"א) וכ"ש אם היא ארוסה ואינה רוצה לינשא לו או לפטור ממנו.
ולא פשטה תקנתו בכל הארצות.
הגה: ודוקא במקום שידוע שלא פשטה תקנתו אבל מן הסתם נוהג בכל מקום (תשובת ר"י מינץ סי' י') ועיין בי"ד סי' רכ"ח אם הלך ממקום שנהגו להחמיר למקום שנהגו להקל.
ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי.
הגה: ומ"מ בכל מדינות אלו התקנה והמנהג במקומו עומד ואין נושאין ב' נשים וכופין בחרמות ונדויין מי שעובר ונושא ב' נשים לגרש אחת מהן. וי"א דבזמן הזה אין לכוף מי שעבר חרם ר"ג (ב"י בסי' ע"ו) מאחר שכבר נשלם האלף החמישי (שם בשם מהרי"ק סי' ק"י) ואין נוהגין כן. מי שהמירה אשתו מזכה לה גט ע"י אחר ונושא אחרת וכן נוהגין בקצת מקומות (פסקי מהרא"י סי' רנ"ו). ובמקום שאין מנהג אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה (שם מנהגי רינ"וס)" (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן א, סעיף י ובהגה שם).