נמאס לי מהאישה הזו שהעולם אמר שצריך לקרוא

לה "אמא" שלך. היא לא אמא שלי ולא קרובה להיות. באמת כבר נמאס לי ואני לא מצליחה להבין אם אני טועה או לא. אבל אני באמת מרגישה שאני מפחדת לבקש מאמא שלי דברים, כל מעט זמן שהיא שומעת שהיא צריכה להקדיש בשבילי קשה לה. היא בקושי מבשלת בשבילנווגם את המעט שכן זה ממש קשה לה .אני בדיאטה אז היא תבשל רק פסטה בולונז ואם היא נחמדה היא תתקע ליד חזה עוף במחבת וכשאני מבקשת ממנה בלי רוטב נגיד אחרי שהיא גבר שמה הרבה רוטב היא משתגעת אומרת שאני מרעיבה את עצמי ושנמאס לה שכל דבר לא טוב לי. פשוט כל דבר קטן, לפתוח חשבון בנק, ללכת לסופר פארם איתי להוציא טופס ירוק קשה לה, והתגובה הראשונה לה זה למה לא אבא. וזה לא שאני פרימטבית שחושבת שאבא תפקידו רק להכניס כסף אני מבקשת דברים גם מאבא שלי, הוא הלך איתי למשרד הרישוי, וגם שיבשל כמה דברים ולעוד המון דברים.. אבל אני פשוט משתגעת, למה ככ קשה לה לעשות דברים בשבילנו? כי הוא לא עושה? אני רואה ככ הרבה אימהות שנהנות לעשות דברים עם הילדים או מינימום לבשל והיא... היא פשןט סובלת ולא מסוגלת לבשל לנו... זה רק אם נבקש..
אני אתן דוגמה, אני היחידה בבית שמורידה את הכלב שלנו באופן קבוע והשבוע גם שטפתי את הבית עכשיו היא בבית והתחילה להשתגע ולנקות את החדר שלה ולבית לקראת פסי ואז היא אמרה שהיא צריכה שכולנו נעזור לה ושאנחנו לא לבד פה אמרתי בסדר ברור אבל חשוב לי שנשטוף גם תבית אחר כך היא אמרה לא אני לא שוטפת זה עושה לי כאבים בגב אמרתי לה לא לשטוף אני יודעת שלא אני אשטוף רק תראי לי איך היא אומרת תבקשי מאבא שלך! לא! אני אומרת (אני יודעת שזה השמע פרימטבי אני מצטערת) אבל את האישה. וזה לא בקטע של פרימטביות או דווקא אני פשוט באמת כם כמה שזה לא נעים לומר מרגישה שאבא שלי קצת שפוט אם הוא יעשה דבר כזה והוא באמת עושה המון דברים אחרים. גם כביסה וכלים. ביומיום בשגרה הוא היחיד שאכפת לו ומבשל בשבילנו! וגם בשבת הוא דואג לאוכל בקידוש.( ואני כן מבקשת ממנו דברים) זה אבל זה פאקינג להראות לי איך לשטוף? למה זה ככ קשה לה?גם לאמהות שלכם ככ קשה להקדיש זמן? חשוב לי לציין שהיא גם אישה עוסקת היא עו"ד שעובדת בראשון וחוזרת רוב השבוע מאוחר הביתה אבל גם כשהיא בבית זה קשה לה והכל סובב סביב הנסיעה הארוכה שלה לעבודה. מאז שהיא עובדת שם כאילו הכל מכביד עליה. ואני באמת מרגישה שאני מתביישת לבקש ממנה דברים.