אני חושבת שלקראש יש קראש עלי..

אבל שנינו לא רוצים חבר/ה עכשיו ואז יוצא מצב שאנחנו נפגשים אנחנו לא מצליחים לדבר כאילו בכלל רק לבהות אחד בשני ולעשות פרצופים אני לא מצליחה כל כך לדבר איתו כי אני פשוט מתפחדחת בגלל הכיתה שלי..יותר נכון ילדה שפעם הייתה חברה שלי וילד שהיה לו קראש עלי פעם..אז הוא תמיד צועק את השמות שלנו אומר שאנחנו ביחד והיא תמיד אומרת לו שאני בחוץ ולדבר איתי ואז ממש מטרידה אותו והוא נראה ממש סובל והיא תמיד עושה לו עניים כאלה כדאי שאני אקנה בה או משהו כזה(אף אחד לא יודע שיש לי קראש עליו)וככה יוצא מצב שאנחנו לא מדברים..רק בטלפון..
ועכשיו איך אני חושבת שיש לו קראש עלי כי זה כל כך מעניין את כולם.
כי הוא אמר שהקראש שלו מתולתלת ואני מתולתלת והוא אמר לי שאני ממש נחמדה ושהוא רק רואה אותי עולה לו חיוך על הפנים והוא כל כך חמוד ומהמם ודואג לי והיה עוד כל מני רמזים וכאלה אבל אני לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה להגיד לחברות שלי כי אני מפחדת שהן "יעזבו" אותי ושהן לא היה חברות שלי יותר(אין לי עוד חברות טובות כמוהן) ואני מפחדת להיות לבד(יש לי סוג של "חרדת נטישה" (לפחות אני חושבת))ואני לא רוצה להגיד לאמא שלי כי היא תחשוב שאני צוחקת או משהו כזה..אני באמת לא יודעת מה לעשות!
תעזרו לי