הבנת משפט משיר של רחל המשוררת - 'אכן דלה מאוד - ידעתי זאת, האם, אכן דלה מאוד מנחת בתך ; ' רחל המשוררת: אל ארצי, מי יכול לתרגם לי את זהה?

רחל התנצלה על כך שהגישה ל'אמה', ארצה, מנחה דלה של שקט, של עץ על "חופי ירדן שוקטים". היא הייתה מעדיפה "לשיר" לה עלילות גבורה, על שלל קרבות.
המשפט הפותח – "לא שרתי לך ארצי, ולא פארתי שמך, בעלילות גבורה, בשלל קרבות" בדר"כ מפרשים ככה: לא עשיתי מעשי גבורה שיפארו את שמך, ארצי, ועל כך אני מתנצלת. אולי אנחנו צריכים להבין זאת בדרך הפוכה לגמרי: לא חיברתי לך שירים המתארים את מעשי הגבורה שלך, ארצי, אלא עשיתי מעשים.
האמירה, על פי כך, אינה אמירה של התנצלות אלא להיפך – אמירה של גאווה שקטה של מי מעריכה את עצמה. "לא דיברתי על מעשי גבורה, אלא נטעתי עץ וכבשתי שביל".
עכשיו נבין טוב יותר את הבית השני של השיר, המדבר לאם, לארץ, ואומר לה, למרות שדלה וצנועה היא מנחתי לך, זאת המנחה הראויה ביותר – המנחה של אהבתי, המעט שעשיתי – איננו מעט בכלל.