12 תשובות
לא כולם אבל בעיקרון כן
הוא לא ממש מחוסן, הוא כן יכול להידבק שוב פשוט הסיכויים יותר נמוכים.
הוא יכול להידבק שוב, אבל בפעם השניה שהוא ידבק אז הוא לא יסבול מתסמינים. הוא לא ירגיש כלום. בגלל שהנוגדנים שנוצרו לו בגוף .
חד משמעית לא
זה כמו הרפס שזה נגיף רדום בפעם הראשונה יש חום גבוה מאוד ואי אפשר לאכול כלום. ואז הנגיף רדום בגוף והוא מתפרץ פעם ב.. שהוא מתפרץ זה לא כזה נורא רק קצת מעקצץ, לא כמו בפעם הראשונה שמקבלים את הנגיף הזה
אנונימית
הרפס זה כן נגיף זה לא נותן לי להעתיק את הקשיור אז עשיתי לך העתק הדבק. לי יש הרפס ואני יןדעת טוב מאוד מה זה .
מהו הרפס?
הרפס הוא השם של משפחת וירוסים (נגיפים), שהנפוץ ביותר בה (וגם המוכר ביותר) הוא הרפס מסוג 1 הגורם בעיקר למחלה שמתבטאת בנגעים שלפוחייתיים על השפתיים (labial herpes).
חברים נוספים במשפחה הזאת הם הרפס מסוג 2, הגורם בעיקר למחלה של נגעים שלפוחייתיים על איברי המין (genital herpes), וירוס הווריצלה־זוסטר, הגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת. גם הווירוס ebv (הגורם למחלת הנשיקה) והווירוס cmv (העלול לפגוע בעוברים) משתייכים למשפחה הזאת.
מה מיוחד במשפחה הזאת?
כל הווירוסים במשפחה הזאת חולקים תכונה משותפת: יכולתם להיות לטנטיים, כלומר יכולתם "להירדם" בתוך הגוף ו"להתלקח" מדי פעם. זו הסיבה לאירועים החוזרים של הרפס בשפתיים או באיברי המין, וזו הסיבה שתיתכן הופעת שלבקת חוגרת שנים רבות לאחר התפרצות של אבעבועות רוח (זה אותו הווירוס). כלומר, אין ממש דרך להיפטר מהווירוס אחרי שחלינו בו, רק לקוות שהוא "יירדם" לזמן ממושך. וזה אכן מה שקורה בדרך כלל.
הרפס 1 והרפס 2 - מה הם עושים?
המחלה הנפוצה ביותר שלה גורם הווירוס הרפס 1 היא הרפס לביאליס (labial herpes) שנקראת בלשון העממית "פצעי חום" (cold sores). לאחר שנדבקים בנגיף, תקופת הדגירה בין ההדבקה לבין הופעת הסימנים הראשונים היא בין יומיים ל־10 ימים. לאחר הדגירה מופיעים נגעים שלפוחייתיים כואבים בחלל הפה (בעיקר באירוע הראשון) או על השפתיים (בעיקר באירועים חוזרים). לעיתים מופיעים הנגעים גם בנחיריים ולעיתים גם באיברי המין, בדומה להרפס 2, לרוב כתוצאה ממין אוראלי לא מוגן עם חולה.
המחלה מתאפיינת בתחושת עקצוץ שמקדימה את הופעת הנגעים. אחר כך מופיעות שלפוחיות קטנות וכואבות, ואלה מתפוצצות בהמשך, מתכייבות ולבסוף מגלידות ומחלימות. כל התהליך הזה אורך בפעם הראשונה בין שבוע לשבועיים. לעיתים מתלווים לאירוע ראשוני כזה גם חום, כאבי שרירים והתנפחות של בלוטות הלימפה המקומיות.
באותו האופן גורם וירוס ההרפס 2 לאותה המחלה, אך זו מתבטאת בנגעים באיברי במין ולעיתים רחוקות יותר גם בשפתיים ובחלל הפה (בדומה להרפס 1) - לרוב כתוצאה ממין אוראלי לא מוגן עם חולה. גם אירוע ראשון של הרפס 2 עלול להיות מלוּוה בחום ובכאבים עזים. לעיתים הכאבים הם כה עזים עד כי הם מפריעים למתן שתן.
ומה קורה אחרי האירוע הראשון?
הווירוס נכנס לשלב הלטנטי שלו, כלומר "הולך לישון" בתוך הגוף. אצל חלק מהאנשים הווירוס לא יתלקח יותר לעולם, והדרך היחידה לדעת שנחשפו לווירוס היא באמצעות בדיקת דם שתצביע על כך (לא ממש חשוב לדעת את זה). אצל אחרים תתרחש התלקחות נוספת או יתרחשו התלקחויות נוספות במהלך השנים שלאחר מכן. האירועים החוזרים הם לרוב קלים יותר בחומרתם, ומשכם קצר יותר. זה נכון גם בהתלקחויות של הרפס 1 וגם בהתלקחויות של הרפס 2, ללא קשר למיקום הזיהום.
מה קובע אם יהיו התלקחויות חוזרות?
אין דרך לנבא מי מהנדבקים יסבול מאירועים חוזרים ומי לא. לחץ נפשי או גופני, חשיפה לשמש וליובש, חשיפה לקור, מחלת חום (מכאן השם "פצעי חום") או טראומה מקומית - כל אלה עלולים להיות זרז להתפרצות. יש אנשים שלפני בחינות מלחיצות יחוו התלקחות, יש כאלה שיחזרו מחופשת סקי או מבילוי ממושך בים עם שפתיים מודלקות (לכל טוב יש מחיר...), ויש מי שפשוט לא נדע מה היה אצלם הגורם המאיץ להתפרצות.
זה נפוץ?
מאוד. ההערכה היא שכ־90% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינות המתפתחות נחשפו להרפס 1. במדינות המפותחות מגיע שיעור הנחשפים לווירוס לכ־50% מהאוכלוסייה.
איך נדבקים?
הווירוס נמצא בתוך הנוזל שבשלפוחיות ועובר במגע ישיר מאדם לאדם (למשל בנשיקות וביחסי מין). זיהום של איברי המין בווירוס ההרפס נחשב למחלת מין, שכן הוא עובר מאדם לאדם באמצעות מגע מיני.
פיזור הווירוס וההדבקה מתרחשים בעיקר בעת שלחולה במחלה יש שלפוחיות, כלומר נגעים פעילים, אך תיתכן הדבקה באמצעות רוק גם בתקופות הלטנטיות שבהן הווירוס רדום, ואין שום סימן להימצאותו. עם זאת, מידת ההדבקה פחותה משמעותית בתקופות האלה לעומת התקופות שבהן יש שלפוחיות.
איך מאבחנים?
לרוב אין צורך בשום אבחנה מעבדתית שכן המראה והמהלך של המחלה כל כך אופייניים שניתן לאבחן אותה בוודאות. במקרים מיוחדים ניתן לקחת דגימה מהשלפוחית ולשלוח אותה לאבחנה מולקולרית (pcr). לבדיקת דם אין ערך באבחנה. בבדיקת דם רואים נוגדנים להרפס אצל מי שנחשפו למחלה בעבר, גם אם בעת שעושים את הבדיקה אין שום מחלה פעילה. וכאמור, ליותר ממחצית מהאוכלוסייה יש נוגדנים להרפס.
מהו הרפס?
הרפס הוא השם של משפחת וירוסים (נגיפים), שהנפוץ ביותר בה (וגם המוכר ביותר) הוא הרפס מסוג 1 הגורם בעיקר למחלה שמתבטאת בנגעים שלפוחייתיים על השפתיים (labial herpes).
חברים נוספים במשפחה הזאת הם הרפס מסוג 2, הגורם בעיקר למחלה של נגעים שלפוחייתיים על איברי המין (genital herpes), וירוס הווריצלה־זוסטר, הגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת. גם הווירוס ebv (הגורם למחלת הנשיקה) והווירוס cmv (העלול לפגוע בעוברים) משתייכים למשפחה הזאת.
מה מיוחד במשפחה הזאת?
כל הווירוסים במשפחה הזאת חולקים תכונה משותפת: יכולתם להיות לטנטיים, כלומר יכולתם "להירדם" בתוך הגוף ו"להתלקח" מדי פעם. זו הסיבה לאירועים החוזרים של הרפס בשפתיים או באיברי המין, וזו הסיבה שתיתכן הופעת שלבקת חוגרת שנים רבות לאחר התפרצות של אבעבועות רוח (זה אותו הווירוס). כלומר, אין ממש דרך להיפטר מהווירוס אחרי שחלינו בו, רק לקוות שהוא "יירדם" לזמן ממושך. וזה אכן מה שקורה בדרך כלל.
הרפס 1 והרפס 2 - מה הם עושים?
המחלה הנפוצה ביותר שלה גורם הווירוס הרפס 1 היא הרפס לביאליס (labial herpes) שנקראת בלשון העממית "פצעי חום" (cold sores). לאחר שנדבקים בנגיף, תקופת הדגירה בין ההדבקה לבין הופעת הסימנים הראשונים היא בין יומיים ל־10 ימים. לאחר הדגירה מופיעים נגעים שלפוחייתיים כואבים בחלל הפה (בעיקר באירוע הראשון) או על השפתיים (בעיקר באירועים חוזרים). לעיתים מופיעים הנגעים גם בנחיריים ולעיתים גם באיברי המין, בדומה להרפס 2, לרוב כתוצאה ממין אוראלי לא מוגן עם חולה.
המחלה מתאפיינת בתחושת עקצוץ שמקדימה את הופעת הנגעים. אחר כך מופיעות שלפוחיות קטנות וכואבות, ואלה מתפוצצות בהמשך, מתכייבות ולבסוף מגלידות ומחלימות. כל התהליך הזה אורך בפעם הראשונה בין שבוע לשבועיים. לעיתים מתלווים לאירוע ראשוני כזה גם חום, כאבי שרירים והתנפחות של בלוטות הלימפה המקומיות.
באותו האופן גורם וירוס ההרפס 2 לאותה המחלה, אך זו מתבטאת בנגעים באיברי במין ולעיתים רחוקות יותר גם בשפתיים ובחלל הפה (בדומה להרפס 1) - לרוב כתוצאה ממין אוראלי לא מוגן עם חולה. גם אירוע ראשון של הרפס 2 עלול להיות מלוּוה בחום ובכאבים עזים. לעיתים הכאבים הם כה עזים עד כי הם מפריעים למתן שתן.
ומה קורה אחרי האירוע הראשון?
הווירוס נכנס לשלב הלטנטי שלו, כלומר "הולך לישון" בתוך הגוף. אצל חלק מהאנשים הווירוס לא יתלקח יותר לעולם, והדרך היחידה לדעת שנחשפו לווירוס היא באמצעות בדיקת דם שתצביע על כך (לא ממש חשוב לדעת את זה). אצל אחרים תתרחש התלקחות נוספת או יתרחשו התלקחויות נוספות במהלך השנים שלאחר מכן. האירועים החוזרים הם לרוב קלים יותר בחומרתם, ומשכם קצר יותר. זה נכון גם בהתלקחויות של הרפס 1 וגם בהתלקחויות של הרפס 2, ללא קשר למיקום הזיהום.
מה קובע אם יהיו התלקחויות חוזרות?
אין דרך לנבא מי מהנדבקים יסבול מאירועים חוזרים ומי לא. לחץ נפשי או גופני, חשיפה לשמש וליובש, חשיפה לקור, מחלת חום (מכאן השם "פצעי חום") או טראומה מקומית - כל אלה עלולים להיות זרז להתפרצות. יש אנשים שלפני בחינות מלחיצות יחוו התלקחות, יש כאלה שיחזרו מחופשת סקי או מבילוי ממושך בים עם שפתיים מודלקות (לכל טוב יש מחיר...), ויש מי שפשוט לא נדע מה היה אצלם הגורם המאיץ להתפרצות.
זה נפוץ?
מאוד. ההערכה היא שכ־90% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינות המתפתחות נחשפו להרפס 1. במדינות המפותחות מגיע שיעור הנחשפים לווירוס לכ־50% מהאוכלוסייה.
איך נדבקים?
הווירוס נמצא בתוך הנוזל שבשלפוחיות ועובר במגע ישיר מאדם לאדם (למשל בנשיקות וביחסי מין). זיהום של איברי המין בווירוס ההרפס נחשב למחלת מין, שכן הוא עובר מאדם לאדם באמצעות מגע מיני.
פיזור הווירוס וההדבקה מתרחשים בעיקר בעת שלחולה במחלה יש שלפוחיות, כלומר נגעים פעילים, אך תיתכן הדבקה באמצעות רוק גם בתקופות הלטנטיות שבהן הווירוס רדום, ואין שום סימן להימצאותו. עם זאת, מידת ההדבקה פחותה משמעותית בתקופות האלה לעומת התקופות שבהן יש שלפוחיות.
איך מאבחנים?
לרוב אין צורך בשום אבחנה מעבדתית שכן המראה והמהלך של המחלה כל כך אופייניים שניתן לאבחן אותה בוודאות. במקרים מיוחדים ניתן לקחת דגימה מהשלפוחית ולשלוח אותה לאבחנה מולקולרית (pcr). לבדיקת דם אין ערך באבחנה. בבדיקת דם רואים נוגדנים להרפס אצל מי שנחשפו למחלה בעבר, גם אם בעת שעושים את הבדיקה אין שום מחלה פעילה. וכאמור, ליותר ממחצית מהאוכלוסייה יש נוגדנים להרפס.
אנונימית
פעם הבאה תלמד ביולוגיה , ישלי 5 יחידות בזה וציון בגרות 98
אנונימית
הרפס זה נגיף רדום בגוף הוא מתפרץ בזמן לחץ, סטרס או שינויי אקלים. לי אישית זה מתפרץ כל חודשיים . ואין לזה חיסון
אנונימית
חוץ מזה מתו אנשים משפעת השנה . יותר ממקרי קורונה . השפעת והקורונה זה מדבק באותה מידה , רק שלשפעת יש חיסון ולקורונה אין. זה הפחד
אנונימית
שואל השאלה:
אבל קורונה זה נגיף ואם הגוף ידבק בו שוב מערכת החיסון אוטומטית תדע מה לעשות כי יש לה זכרון (אני לא זוכר מה השם של הזכרון)
אבל קורונה זה נגיף ואם הגוף ידבק בו שוב מערכת החיסון אוטומטית תדע מה לעשות כי יש לה זכרון (אני לא זוכר מה השם של הזכרון)
אנונימית
כן
אנונימית
באותו הנושא: